+תורה
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר דְּבָרִים
יְהוֹשֻׁעַ
יְהוֹשֻׁעַ
שׁוֹפְטִים
שׁוֹפְטִים
שְׁמוּאֵל-א
שְׁמוּאֵל-א
שְׁמוּאֵל-ב
שְׁמוּאֵל-ב מְלָכִים-א
מְלָכִים-ב
מְלָכִים-ב
יְשַׁעְיָהוּ
יְשַׁעְיָהוּ
יִרְמְיָהוּ
יִרְמְיָהוּ
יְחֶזְקֵאל
יְחֶזְקֵאל
+תרי-עשר
הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי
+כתובים
תְּהִלִּים מִשְׁלֵי אִיּוֹב שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר דָּנִיֵּאל עֶזְרָא נְחֶמְיָה דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
ספר
מְלָכִים-א
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

The Visit of the Queen of Sheba to King Solomon. By Edward Poynter (1836-1919). Art Gallery of New South Wales. Purchased 1892. [Public domain], via Wikimedia Commons
סיכום
בערוב ימיו של דָוִד התפתחו מאבקים על ירושתו בין מחנה תומכיו של בנו הבכור אֲדֹנִיָּה לבין תומכי שְׁלֹמֹה. לבסוף בעידודו של הנביא נָתָן ובַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה, קבע דָוִד את שְׁלֹמֹה כיורשו, ושְׁלֹמֹה נמשח למלוכה במעין הגִּחוֹן ע"י צָדוֹק הַכֹּהֵן ונָתָן הַנָּבִיא. דָוִד הִרְצָה לפני שְׁלֹמֹה את צוואתו שימשיך לשמור על מצוות ה', וביקש שגם יעשה חסד לבני בַרְזִלַּי תומכו, ושלא יסלח ליוֹאָב ולשִׁמְעִי בֶן גֵּרָא. אחרי מות דָוִד שְׁלֹמֹה קיים את כל מצוותיו, וגם הוציא להורג את אֲדֹנִיָּהוּ אחרי שביקש להנשא לאֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית, שטיפלה בדָוִד בערוב ימיו.

שְׁלֹמֹה ביקש מה' כושר לשפוט בצדק את העם, וה' עשה אותו שיהיה החכם באדם. שְׁלֹמֹה שפט בחכמה בין שתי נשים שטענו שתיהן שהן האם של אותו התינוק. הוא חיבר מִשְׁלֵי חָכְמָה ושירים רבים, ודיבר בהם דברי חכמה על כל מיני העצים והחיות. שְׁלֹמֹה מינה 12 ניצבים שמשלו ב-12 המחוזות של הממלכה, ותושבי הממלכה היו שבעים ושמחים בימי מלכותו. שְׁלֹמֹה זכה בשלום ובעושר רב ממסים שקיבל גם מהעמים הזרים שעליהם מָשָׁל-.

שְׁלֹמֹה כרת ברית עם חִירָם מלך צוֹר ורכש ממנו אֲרָזִים ובְּרוֹשִׁים מהַלְּבָנוֹן לצורך בניית המִקְדָּשׁ, וגויסו אלפי פועלים למלאכת הבנייה. בניית המקדש ארכה כ-7 שנים, ומפורטת תוכנית מבנה המקדש שכלל אוּלָם כניסה, הֵיכַל, ודְּבִיר שבו ניצב קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. שְׁלֹמֹה המשיך ובנה במשך 13 שנים נוספות גם את מבני הארמון הצמודים למקדש, ואשר כללו את בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן, אוּלָם הָעַמּוּדִים, אוּלָם כִּסֵּא הַמִּשְׁפָּט, וארמון המלך וארמון נוסף לבת פַּרְעֹה אשת שְׁלֹמֹה. לבסוף הובא אֲרוֹן הבְּרִית למקדש והתקיימו חגיגות לרגל חֲנוּכַּת הַבַּיִת, בהם ברך שְׁלֹמֹה את ה' וביקש מה' שיאזין במקדש לכל תפילות הָעָם הנאמרות בו.

שְׁלֹמֹה נתן לחִירָם 20 ערים בגליל בתמורה לעזרתו בהקמת המקדש. חִירָם התאכזב מהערים שקיבל, אבל שיתוף הפעולה בין המלכים המשיך כשסַפָּנֵי שְׁלֹמֹה וחִירָם יצאו יחדיו לאוֹפִיר כדי להביא משם זָּהָב, ושָׁבוּ מממסעות הסחר הימי שערכו כל 3 שנים עם אוניות עמוסות בזָהָב, כֶסֶף, שֶׁנְהַב, קֹפִים וְתֻכִּיִּים. שְׁלֹמֹה בנה וחיזק ערים רבות ברחבי הממלכה, וחיזק גם את הבִּירָה יְרוּשָׁלַיִם. מַלְכַּת שְׁבָא באה לבקר את שְׁלֹמֹה והתרשמה מחוכמתו הרבה. לשְׁלֹמֹה היו פרטי רכוש מלכותיים מוזהבים רבים כולל מָגִינִּים, כסא מלכות, וכלי מַשְׁקֵה, והוא אסף גם סוסים רבים ועסק בסחר בינלאומי בסוסים ובמרכבות-. לשְׁלֹמֹה היו אלף נשים וביניהן גם נוכריות רבות שהדיחו אותו לעבודה זרה. לכן העניש אותו ה' באויבים, כמו הֲדַד הָאֲדֹמִי ורְזוֹן האֲרָמי, וקבע גם שממלכתו תתפצל לאחר מותו, ושלִבְנוֹ רְחַבְעָם יוותר רק שבט אחד.
מכאן הספר מתמקד בתולדות ממלכות יְהוּדָה ויִשְׂרָאֵל, פחות או יותר במקביל זו לזו. שמות מלכי יְהוּדָה להלן מופיעים ב חוּם, ושמות מלכי יִשְׂרָאֵל ב ירוק. ניתן להקיש על שמות אלה כדי לקבל פירוט נוסף על המלך. כל מלך הוא בנו של קודמו, אלא אם כן מצויין אחרת. ראו גם בתחתית העמוד את האיור של "שושלות מלכי יהודה, יִשְׂרָאֵל והנביאים" שבו מופיעים מלכי יהוּדָה במקביל למלכי יִשְׂרָאֵל.

רְחַבְעָם עלה למלוכה אחרי מות שְׁלֹמֹה אביו. הוא התגרה בנתיניו ואיים עליהם בעבודות קשות, וכתוצאה מכך מרדו בו עשרת שבטי יִשְׂרָאֵל והמליכו על עצמם את יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, כפי שניבא לו הַנָּבִיא אֲחִיָּה. כך התפצלה הממלכה בין יְהוּדָה שנשארה תחת רְחַבְעָם, ובין שאר שבטי יִשְׂרָאֵל תחת יָרָבְעָם. בימי רְחַבְעָם חטא העַם בעבודה זרה, ופרעה שִׁישַׁק עלה על יְרוּשָׁלַיִם ובזז את המקדש-.

יָרָבְעָם מרד בשְׁלֹמֹה עוד בחייו וברח למִצְרַיִם. כששמע שרְחַבְעָם עלה למלוכה הוא חזר וכאמור ייסד את ממלכת יִשְׂרָאֵל. יָרָבְעָם הקים פולחן חלופי לממלכתו בעיקר בבֵית אֵל ובדָן, ובעקבות כך ניבא אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי את מות בנו אֲבִיָּה ואת השמדת ביתו לאחר מותו-.

אֲבִיָּם המשיך בחטאי הפולחן של אביו רְחַבְעָם וגם במלחמות אביו עם יָרָבְעָם מלך יִשְׂרָאֵל.

אָסָא הלך בדרכי ה', והסיר את העבודה הזרה מהארץ, ולכן זכה למלוך שנים רבות (41). בימיו עלה בַּעְשָׁא מלך יִשְׂרָאֵל על יְהוּדָה, ואָסָא מסר שוחד למלך אֲרָם מאוצרות המקדש כדי שיתקוף אותו, ובַּעְשָׁא אמנם נסוג. לעת זקנה חלה אָסָא קשות ברגליו.

נָדָב חטא לה' כמו אביו יָרָבְעָם. הוא יצא לצור על גִבְּתוֹן הפלישתית, ושם הרג אותו בַעְשָׁא שהשמיד אח"כ גם את כל שאר בני בית יָרָבְעָם, כנבואת אֲחִיָּה.

בַּעְשָׁא המשיך למלוך על יִשְׂרָאֵל עוד 24 שנים אחרי שהרג את נָדָב. הוא מָלַךְ מתִרְצָה והמשיך בחטאי הפולחן של יָרָבְעָם, והנביא יֵהוּא בֶן חֲנָנִי ניבא את השמדת ביתו. בַּעְשָׁא עלה כאמור על יְהוּדָה, אבל אָסָא מלך יְהוּדָה שיחד את בֶּן הֲדַד מלך אֲרָם שפלש לצפון ממלכת יִשְׂרָאֵל, ובַּעְשָׁא נאלץ לנטוש את יְהוּדָה-.

אֵלָה מָלַךְ שנתיים. הנביא יֵהוּא בֶן חֲנָנִי חזר על נבואתו בקשר להשמדת בית אביו בַּעְשָׁא בגלל חטאי הפולחן של בַּעְשָׁא ואֵלָה. אֵלָה שתה פעם עד שנעשה שיכור כשהיה בְתִרְצָה בביתו של אַרְצָא (השַׂר המופקד "עַל הַבָּיִת") וזִמְרִי (שר הצבא שהיה ממונה על מחצית המרכבות) בא למקום ורצח את אֵלָה ואח"כ גם את כל שאר בית בַּעְשָׁא.

זִמְרִי היה כאמור שר הצבא הממונה על מחצית המרכבות תחת אֵלָה. אחרי שרצח את המלך אֵלָה ואת כל שאר בני ביתו הוא הספיק למלוך רק עוד 7 ימים. הצבא שחנה עדיין במצור על גִּבְּתוֹן המליך את עָמְרִי שר הצבא שם. עָמְרִי עלה למצור על תִּרְצָה, וכשזִמְרִי הבין שסופו קרב הוא שרף על עצמו את הארמון ומת (או שאולי כוונת הדברים שעָמְרִי שרף את הארמון על זִמְרִי).

עָמְרִי הרג כאמור את זִמְרִי שמרד במלך אֵלָה, ונאבק עוד 4 שנים כנגד תומכי תִבְנִי שהתחרה גם הוא על המלוכה ביִשְׂרָאֵל. אח"כ קנה עָמְרִי את הָר שֹׁמְרוֹן מידי בעליו וייסד עליו את העיר שֹׁמְרוֹן ששימשה מאז כבירת ממלכת יִשְׂרָאֵל, ועָמְרִי המשיך למלוך משם עוד 6 שנים עד מותו.

יְהוֹשָׁפָט כרת ברית עם מלכי יִשְׂרָאֵל, וקיבל את הזמנת אַחְאָב להלחם יחדיו באֲרָם, אך ביקש קודם להתייעץ בה'. אחרי ש-400 נביאי שקר ניבאו להם נצחון, ניבא מִיכָיְהוּ את תבוסתם ונכלא ע"י אַחְאָב. כוחות אֲרָם הביסו לבסוף את כוחות בני יִשְׂרָאֵל, ואַחְאָב נפל בקרב. בימי אֲחַזְיָה בן אַחְאָב הכין יְהוֹשָׁפָט אוניות כדי להפליג בהן ולהביא זהב מאופיר, אך הן נשברו בעֶצְיוֹן גָּבֶר. המשך תולדות יְהוֹשָׁפָט מסופרים בספר מְלָכִים-ב.

אַחְאָב חטא בפולחן זר בהשפעת אישתו אִיזֶבֶל בת מלך צִידֹנִים, והנביא אֵלִיָּהוּ נאבק בו ובנביאי הבְּעָל. אַחְאָב נלחם בהצלחה בבֶּן הֲדַד ה-2 מלך אֲרָם. בהשפעת אִיזֶבֶל הוא הביא למות נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי כדי לרשת את הכרם שלו, ואֵלִיָּהוּ ניבא בעקבות כך את השמדת ביתו ואת מות אִיזֶבֶל. אַחְאָב יצא כאמור לקרב מול אֲרָם בעזרת יְהוֹשָׁפָט מלך יְהוּדָה, נפל בקרב, והובא לקבורה בשֹׁמְרוֹן-.

אֲחַזְיָה מלך שנתיים מהבִּירָה שֹׁמְרוֹן, והמשיך את חטאי הפולחן של הוריו אַחְאָב ואִיזֶבֶל. המשך תולדותיו מסופרים בספר מְלָכִים-ב.
מקומות

מבנה הספר
סיכום פרקים (לחיצה על שם הפרק מובילה לפרוט נוסף ולמפת המקומות המוזכרים בו)
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
נפשות פועלות
שושלות מלכי יהודה, ישראל והנביאים - לפתיחת האיור בעמוד נפרד לחצו כאן