ו ז ח

סיכום

אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ והָמָן באים למשתה של אֶסְתֵּר והיא מאשימה את הָמָן שהוא הולך להרוג אותה יחד עם כל עמה. הָמָן נבהל ונופל מתחנן על מיטת אֶסְתֵּר. המלך זועם עוד יותר ומצווה לתלות אותו על העץ שהקים למָרְדֳּכַי.

תקציר

פסוקים
א- ז אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ והָמָן באים למשתה של אֶסְתֵּר והמלך שוב שואל אותה לרצונה "עד חצי המלכות". היא עונה שהיא וכל עמה עומדים להישמד (אילו היו רק מועמדים לעבדות אז הייתה שותקת כדי לא להפר את מצוות המלך). המלך שואל מי ציווה על ההשמדה והיא עונה שזה הָמָן.
ח- י הָמָן נבהל וכשהמלך יוצא בזעם לגינת הבית, הָמָן מבקש הצלה מאֶסְתֵּר ונופל על מיטתה. כשהמלך חוזר ורואה אותו שם הוא מאשימו שהוא רוצה לכבוש את המלכה בעוד המלך בבית. אחד הסריסים מספר למלך על עץ התלייה שהקים הָמָן לְמָרְדֳּכַי והמלך מצווה לתלות עליו את הָמָן. כך נעשה, והמלך נרגע מכעסו.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ה- ו וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה: "מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן?" וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר: "אִישׁ צַר וְאוֹיֵב, הָמָן הָרָע הַזֶּה!"
ט "גַּם הִנֵּה הָעֵץ אֲשֶׁר עָשָׂה הָמָן לְמָרְדֳּכַי, אֲשֶׁר דִּבֶּר טוֹב עַל הַמֶּלֶךְ, עֹמֵד בְּבֵית הָמָן גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה." וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: "תְּלֻהוּ עָלָיו!"