ח ט י

סיכום

היהודים נחים מהנקמה באויביהם ב14 באֲדָר ובשׁוּשַׁן ב15 באֲדָר, ולכן נחגג חג פורים בימים אלה בערי פרזות ובערי חומה בהתאמה. החג כולל מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. מָרְדֳּכַי שולח איגרות ליהודים עם תאריכי ומנהגי החג שנחגג מאז בכל שנה.

תקציר

פסוקים
א- ט"ז ב13 באֲדָר מגיע הצו של מָרְדֳּכַי לרחבי הארץ. ביום בו תכננו אויבי היהודים לפגוע בהם, נהפך הגורל והיהודים התאספו להינקם מאויביהם, בלא התנגדות ובסיוע השליטים המקומיים בשל הפחד ממָרְדֳּכַי. בשׁוּשַׁן הם הרגו 500, כולל 10 בני הָמָן, ובשאר הערים 75,000, אך לא לקחו ביזה. המלך שואל את אֶסְתֵּר מה עוד תרצה והיא מבקשת עוד יום נקמה בשׁוּשַׁן. הדבר ניתן ונהרגים עוד 300 איש שם, שוב ללא ביזה.
י"ז- ל"ב ברחבי הארץ יום הנקמה היה ב13 והמנוחה והחג שאחריו ב14 באֲדָר. בשׁוּשַׁן היה עוד יום נקמה והמנוחה באה ב15 באֲדָר. לכן בערים ללא חומה, היהודים חוגגים את החג ב14 באֲדָר בשמחה ומשתה, משלוח מנות, ומתנות לאביונים (ובערים בעלות חומה חוגגים ב15). מָרְדֳּכַי שולח איגרות ליהודים עם תאריכי ומנהגי החג, הנקרא פוּרִים, על שם הפור שהפיל הָמָן לבחירת תאריך השמד. החג נחוג בכל שנה ואֶסְתֵּר גם הוסיפה איגרת בה היא מזכירה את הצום שהיה לפני בואה אל אֳחַשְׁוֵרוֹשׁ.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
י"ז- י"ח בְּיוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, וְנוֹחַ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ, וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה. וְהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן נִקְהֲלוּ בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר בּוֹ וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ, וְנוֹחַ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ, וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה.
כ"ב וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים.
כ"ו עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים, עַל שֵׁם הַפּוּר.