כ”א כ”ב כ”ג

סיכום

יְהוֹשֻׁעַ מודה לשבטי עבר המזרח על עזרתם והם חוזרים לנחלותיהם ובונים מזבח על הירדן שמכעיס את שבטי המערב עד כדי איום במלחמה. פִּינְחָס יוצא מזרחה ומשתכנע שהמזבח לא נועד לעבודה אלא כזכרון ועדות לקשר של שבטי המזרח עם ה' והעם.

תקציר

פסוקים
א- ח יְהוֹשֻׁעַ קורא לשבטי עבר הירדן המזרחי (ראוּבֵן, גָּד, וחצי מְנַשֶּׁה) ומודה להם על עזרתם לאחיהם ומשחרר אותם להתנחל בנחלותיהם עם כל שלל אויביהם ומזהיר אותם להקפיד במצוות ה'.
ט- י"ב שבטי המזרח הולכים לנחלותיהם ובונים מזבח גדול למראה על גדות הירדן. שאר השבטים במערב זועמים כשהם שומעים זאת ומתאספים בשִּׁלֹה לצאת למלחמה.
י"ג- כ שבטי המערב שולחים את פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן ונשיא מכל שבט אל שבטי המזרח להתלונן על בנית המזבח ושבכך הם מורדים בה' כיוון שהמזבח היחידי לה' הוא זה שבמשכן. בכך הם גם יביאו את זעם ה' על כל השבטים כפי שקרה בסיפורי פְּעוֹר ועָכָן.
כ"א- כ"ט שבטי המזרח משיבים שאינם מורדים בה' או בעם והמזבח לא נועד כלל להעלאת עולות, מנחות או זבחים אלא כעדות ולזכרון לעתיד. הם חוששים שבגלל היותם רחוקים מעבר לירדן אולי בניהם או בני שבטי המערב ישכחו את הקשר ביניהם לבין ה' ושאר העם.
ל- ל"ד פִּינְחָס והנשיאים משתכנעים וכך גם שאר העם ששמח ומוותר על המלחמה כמובן.

אילן יוחסין