א ב

סיכום

אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית נמסרת לשכב בחיקו של דָוִד הזקן. בנו אֲדֹנִיָּה מנסה להמליך את עצמו אך תומכי שְׁלֹמֹה משכנעים את דָוִד לתמוך בהמלכתו ושְׁלֹמֹה נמשח במעין הגיחון ע"י נָתָן וצָדוֹק הַכֹּהֵן.

תקציר

פסוקים
א- ד דָוִד זקן ועבדיו מביאים לו נערה בתולה יפיפיה, את אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית, שתשכב בחיקו ותחמם אותו (דָוִד אבל לא "יודע" אותה).
ה- י אֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית, הבכור הנותר לדָוִד (אחרי מות אַבְשָׁלוֹם) מתחיל לנהוג כמלך - עם רכב ורצים לפניו. הוא נתמך ע"י יוֹאָב (שר הצבא) ואֶבְיָתָר הכהן, ומזמין לזבח חגיגי בעין רוגל את כל העם ובני המלך אך לא מזמין את שְׁלֹמֹה ותומכיו - נָתָן, צָדוֹק הַכֹּהֵן, בְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע (שעל צבא השכירים), שִׁמְעִי וְרֵעִי.
י"א- ל"א נָתָן מאיץ בבַּת שֶׁבַע לספר לדָוִד שבנו אֲדֹנִיָּה עושה את עצמו כבר מלך, למרות הבטחת דָוִד שבנה, שְׁלֹמֹה, ימלוך אחריו. היא עושה זאת, ואחרי דבריה מופיע גם נָתָן לפני דָוִד ומתלונן שאם דָוִד מבקש שאֲדֹנִיָּה ימלוך אחריו אזי היה עליו לפחות להודיע על כך. דָוִד נשבע שוב לפני בַּת שֶׁבַע ששְׁלֹמֹה ימלוך אחריו והיא משחווה.
ל"ב- מ דָוִד מצווה על צָדוֹק הַכֹּהֵן, נָתָן הַנָּבִיא וְבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע לקחת את שְׁלֹמֹה על פרדת דָוִד למעיין הגיחון, למשוח אותו שם למלך, לתקוע בשופר, להריע "יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה!", ולהושיבו על כסא המלך. כך נעשה והעם מצטרף לחגיגה בחלילים ובקול גדול, וקוראים אפילו שכס שְׁלֹמֹה יגדל מכסא דָוִד.
מ"א- מ"ח אֲדֹנִיָּהוּ ואנשיו שסיימו לאכול אחרי הזבח שומעים את הקולות. יוֹנָתָן בֶּן אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן בא ואֲדֹנִיָּהוּ מקווה שיש לו בשורות משמחות אך הוא מבשר על המלכת שְׁלֹמֹה בהסכמת העם והמלך. כולם בורחים ואֲדֹנִיָּהוּ עצמו מחזיק בקרנות המזבח ומסרב לעזוב עד ששְׁלֹמֹה יישבע לא לפגוע בו. שְׁלֹמֹה מבטיח לא לפגוע בו אם יתנהג כראוי, ולהורגו אם לאו. אֲדֹנִיָּהוּ עוזב את המזבח והולך לביתו ברשות שְׁלֹמֹה.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ג וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית וַיָּבִאוּ אֹתָהּ לַמֶּלֶךְ.
ל"ח- ל"ט וַיַּרְכִּבוּ אֶת שְׁלֹמֹה עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ דָּוִד, וַיֹּלִכוּ אֹתוֹ עַל גִּחוֹן. וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן מִן הָאֹהֶל וַיִּמְשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה, וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם: יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה!
נ וַאֲדֹנִיָּהוּ יָרֵא מִפְּנֵי שְׁלֹמֹה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.

אילן יוחסין