א ב ג

סיכום

דָוִד מצווה על שְׁלֹמֹה להמשיך להמשיך לשמור על מצוות ה', ולא לסלוח ליוֹאָב ולא לשִׁמְעִי בֶן גֵּרָא, אך לעשות חסד עם בני בַרְזִלַּי. דָוִד מת ונקבר בירושלים ושְׁלֹמֹה מקיים את כל מצוותו.

תקציר

פסוקים
א- י"א דָוִד נוטה למות ומצווה על שְׁלֹמֹה להמשיך לשמור על מצוות ה', ולא לסלוח ליוֹאָב על רציחתו את אַבְנֵר ואת עֲמָשָׂא, וגם לא לשִׁמְעִי בֶן גֵּרָא על הקללות שקילל את דָוִד כשזה ברח מאַבְשָׁלוֹם (שְׁמוּאֵל-ב ט”ז), אך לעשות חסד עם בני בַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי שעזרו לו אז. דָוִד מת ונקבר בירושלים, אחרי שמלך 7 שנים בחברון ו33 בירושלים.
י"ב- כ"ז אֲדֹנִיָּהוּ, אחי שְׁלֹמֹה, מבקש בבַּת שֶׁבַע אם המלך לבקש ממנו להתיר לו לשאת את אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית (פילגש דָוִד לשעבר) והיא מסכימה. שְׁלֹמֹה נותן בתחילה כבוד לאימו, מושיבה לידו, ואומר שייתן לה את מבוקשה, אך כשהוא שומע את בקשתה הוא זועם ושולח את בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע להרוג את אֲדֹנִיָּהוּ. את אֶבְיָתָר הכהן שתמך באֲדֹנִיָּהוּ שְׁלֹמֹה אינו הורג אך מגרשו מהכהונה ושם את צָדוֹק במקומו.
כ"ח- ל"ה יוֹאָב שומע על גורל אֲדֹנִיָּהוּ, בו תמך, ונמלט להחזיק בקרנות המזבח. שְׁלֹמֹה שולח את בְּנָיָהוּ להורגו וכשבְּנָיָהוּ קורא לו לצאת יוֹאָב עונה ש"לֹא, כִּי פֹה אָמוּת". שְׁלֹמֹה מתעקש שיוֹאָב יומת כדי להסיר את חטא רצח אַבְנֵר ועֲמָשָׂא מבית דָוִד. בְּנָיָהוּ הורג את יוֹאָב וזה נקבר בביתו במדבר. בְּנָיָהוּ מחליף את יוֹאָב כשר הצבא.
ל"ו שְׁלֹמֹה לא הורג את שִׁמְעִי אך מצווה עליו לא לצאת מגבולות ירושלים. אחרי 3 שנים בהם שִׁמְעִי נשאר בביתו בירושלים הוא יוצא להחזיר את עבדיו שברחו לגַּת. כשהוא חוזר, שְׁלֹמֹה נוזף בו על הפרת השבועה ושולח את בְּנָיָהוּ להרוג אותו.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ה- ו וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל, לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר, וַיַּהַרְגֵם, ... וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ, וְלֹא תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם שְׁאֹל.
י"ט- כ וַתָּבֹא בַת שֶׁבַע אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְדַבֶּר לוֹ עַל אֲדֹנִיָּהוּ, וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ לִקְרָאתָהּ וַיִּשְׁתַּחוּ לָהּ וַיֵּשֶׁב עַל כִּסְאוֹ וַיָּשֶׂם כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לִימִינוֹ. וַתֹּאמֶר: שְׁאֵלָה אַחַת קְטַנָּה אָנֹכִי שֹׁאֶלֶת מֵאִתָּךְ...