מתחם המבנים שבנה שְׁלֹמֹה בהר הבית, הכוללים (מצפון לדרום באיור) את בית המקדש, ארמון המלך וארמון בת-פַּרְעֹה, אוּלָם הכִּסֵּא, אוּלָם הָעַמּוּדִים, ובֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן.
פרטי היוצר\ת
נפח הַיָּם, איור של אלון אדיר, 5.17.2019. רשיון שימוש: [CC-BY-SA-4.0] - ניתן לעבד ולהשתמש חופשי גם למטרות עסקיות, ויש רק לציין את שם היוצר (אלון אדיר) ואת המקור (alamapa.com).
נפח הַיָּם - 2000 בַּתִּים כאן ו-3000 בַּתִּים ב
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ד פסוק הדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ד פסוק ה: ה
וְעָבְיוֹ טֶפַח וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשַׁנָּה מַחֲזִיק בַּתִּים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים יָכִיל.
, אולי כיוון שצורת הַיָּם הוחלפה בשלב כלשהו. ראו פרטים נוספים בהסבר לפסוק כ"ו.
פרטי היוצר\ת
Lilium candidum, Wadi Kelach, Mount Carmel, Israel. By Zachi Evenor [CC-BY-2.0], via Wikimedia Commons
הכותרת שעל ראש העמודים היתה "מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן"
[^]מְלָכִים-א פרק ז פסוק י"ט: יט
וְכֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן בָּאוּלָם אַרְבַּע אַמּוֹת.
, ושְׂפָתוֹ של הַיָּם היתה כְּ"שְׂפַת כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן"[^]מְלָכִים-א פרק ז פסוק כ"ו: כו
וְעָבְיוֹ טֶפַח וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל.
. בתמונה נראה פרח של שּׁוֹשַׁן צָחוֹר.
|
|
סיכום
מבני הארמון - בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן, אוּלָם הָעַמּוּדִים, אוּלָם כִּסֵּא הַמִּשְׁפָּט, בָּיִת לשְׁלֹמֹה ובָּיִת לבת פַּרְעֹה. חִירָם מִצֹּר עושה את כלי הנחושת של המקדש (העַמּוּדִים, היָּם, המְּכֹנוֹת, הכִּיֹּרוֹת, הסִּירוֹת, היָּעִים, והמִּזְרָקוֹת). שְׁלֹמֹה מכין את כלי הזהב - את המזבח, שולחן לחם הַפָּנִים, המנורות וכליהם, ומביא את קודשי דָוִד למקדש.
תקציר
| מבני הארמון: שאר מבני הארמון נבנו במשך 13 שנה. הם כללו את בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן [*]בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן נקרא כך וודאי בשל עמודי האֶרֶז הרבים שהיו בו, והוא שימש כמשוער כמחסן נשק - באורך 100 אַמּוֹת, רוחב 50 אַמּוֹת, וגובה 30 אַמּוֹת
[^]
מְלָכִים-א פרק י פסוקים ט"ז-י"ז: טז
וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה זָהָב שָׁחוּט שֵׁשׁ מֵאוֹת זָהָב יַעֲלֶה עַל הַצִּנָּה הָאֶחָת.
יז
וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מָגִנִּים זָהָב שָׁחוּט שְׁלֹשֶׁת מָנִים זָהָב יַעֲלֶה עַל הַמָּגֵן הָאֶחָת וַיִּתְּנֵם הַמֶּלֶךְ בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק כ"ב פסוק ח: ח
וַיְגַל אֵת מָסַךְ יְהוּדָה וַתַּבֵּט בַּיּוֹם הַהוּא אֶל נֶשֶׁק בֵּית הַיָּעַר.
[*]האַמָּה משוערת כמידת אורך של כחצי מטר. ראו רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה בויקיפדיה. . המבנה כלל 4 טורים של עַמּוּדֵי אֲרָזִים, והיה מקורה\סָפֻן בקורות\כְרֻתוֹת אֲרָזִים ששימשו כשלד לתקרה שכללה 45 קרשים\צְּלָעות של אֲרָזִים, מחולקים ל-3 קבוצות של 15 קרשים[*]תיאור זה של סידור העמודים והגג לא ברור וקיימות הצעות רבות לפירוש. למשל, שארבעת טורי העמודים ניצבו לאורך המבנה, כך ששני טורים היו צמודים לקירות הארוכים, ועוד שני טורים לאורך פנים החלל של המבנה. כך נחלק המבנה ל-3 מסדרונות\טורים ארוכים ברוחב 50/3=16-ושני-שליש אַמּוֹת, ובאורך 100 אַמּוֹת. התקרה שמעל כל מסדרון שכזה כללה 15 קרשים\צְּלָעות אשר הונחו על הקורות\כְרֻתוֹת שבין העמודים, עם סה"כ 45 קרשים לכל הגג. 15 הקרשים הונחו ב-3 קבוצות של 5 קרשים לאורך המסדרון, כשכל קבוצה של 5 קרשים היתה באורך 100/3=33-ושליש אַמּוֹת וברוחב המסדרון, כלומר 16-ושני-שליש אַמּוֹת. כל קרש היה באורך 100/3=33-ושליש אַמּוֹת וברוחב חמישית המסדרון = 3-ושליש אַמּוֹת. . |
| א וְאֶת בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְכַל אֶת כָּל בֵּיתוֹ. ב וַיִּבֶן אֶת בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן מֵאָה אַמָּה אָרְכּוֹ וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ עַל אַרְבָּעָה טוּרֵי עַמּוּדֵי אֲרָזִים וּכְרֻתוֹת אֲרָזִים עַל הָעַמּוּדִים. ג וְסָפֻן בָּאֶרֶז מִמַּעַל עַל הַצְּלָעֹת אֲשֶׁר עַל הָעַמּוּדִים אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה עָשָׂר הַטּוּר. |
| בקירות המבנה היו 3 טורים של חלונות\שְׁקֻפִים [*]זה מעל זה, או שאולי היו שני טורים בשני הקירות הארוכים ועוד טור שלישי במחיצה שעברה לאורך אמצע המבנה , ומול כל חלון\מֶחֱזָה בקיר אחד היה גם חלון בקיר שמולו כך שניתן היה להשקיף מבחוץ דרך החלונות. כל הפתחים לבית[*]ולא ברור אם הכוונה לפתחי הדלתות או שהדברים מתייחסים עדיין לחלונות היו בעלי מְּזוּזוֹת רְבֻעִים[*]בדומה לפתח ההֵיכָל ומול כל פתח רבוע בקיר אחד היה גם פתח זהה בקיר שמולו כולל במחיצה שעברה לאורך אמצע המבנה, כך שהעומד מבחוץ היה יכול להשקיף דרך כל 3 הפתחים הרְבֻעִים אל מעבר למבנה.
[^]
מְלָכִים-א פרק ו פסוק ל"ג: לג
וְכֵן עָשָׂה לְפֶתַח הַהֵיכָל מְזוּזוֹת עֲצֵי שָׁמֶן מֵאֵת רְבִעִית.
, אך בניגוד לפתח הַדְּבִיר שהיה מְחוּמָּשׁ
[^]
מְלָכִים-א פרק ו פסוק ל"א: לא
וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר עָשָׂה דַּלְתוֹת עֲצֵי שָׁמֶן הָאַיִל מְזוּזוֹת חֲמִשִׁית.
, וכמו שם כוונת המונח "רְבֻעִים" היא שמדובר במסגרת מרובעת לדלת או שלמשקוף הדלת היו 4 מסגרות מדורגות זו בתוך זו. |
| ד וּשְׁקֻפִים שְׁלֹשָׁה טוּרִים וּמֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. ה וְכָל הַפְּתָחִים וְהַמְּזוּזוֹת רְבֻעִים שָׁקֶף וּמוּל מֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. |
| שְׁלֹמֹה בנה אוּלָם עַמּוּדִים באורך 50 אַמּוֹת, ורוחב 30 אַמּוֹת [*]כך היה אורכו של אוּלָם הָעַמּוּדִים זהה לרוחבו של בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן, כלומר 50 אַמּוֹת, ומכאן ההשערה המקובלת שאוּלָם הָעַמּוּדִים עמד בפתח בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן ושימש לו כאוּלָם כניסה, בדומה לאוּלָם שבחזית הַהֵיכָל . על פני שני האוּלָמות[*]בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן ואוּלָם העַמּוּדִים היה אוּלָם נוסף עם עַמּוּדִים ועליהם קורות עץ עבות[*]ראו איזכור של קורת עץ עבה כזאת בתיאור המקדש העתידי של יְחֶזְקֵאל .
[^]
יְחֶזְקֵאל פרק מ"א פסוק כ"ה: כה
וַעֲשׂוּיָה אֲלֵיהֶן אֶל דַּלְתוֹת הַהֵיכָל כְּרוּבִים וְתִמֹרִים כַּאֲשֶׁר עֲשׂוּיִם לַקִּירוֹת וְעָב עֵץ אֶל פְּנֵי הָאוּלָם מֵהַחוּץ.
|
| ו וְאֵת אוּלָם הָעַמּוּדִים עָשָׂה חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה רָחְבּוֹ וְאוּלָם עַל פְּנֵיהֶם וְעַמֻּדִים וְעָב עַל פְּנֵיהֶם. |
| אוּלָם הכִּסֵּא של הארמון שימש כאוּלָם המשפט שבו שפט המלך, והוא היה מכוסה באֶרֶז על כל רוחב הַקַּרְקָע [*]"מֵהַקַּרְקַע עַד הַקַּרְקָע". ויש המפרשים שכל המבנה היה מכוסה באֶרֶז מהקרקע ועד התקרה ששימשה כריצפת הקומה העליונה . אגף המגורים של ארמון המלך היה מבפנים\מִבֵּית לאוּלָם הַמִּשְׁפָּט וגם הוא היה מכוסה באופן דומה באֶרֶז, והיה מוקף בחצר נפרדת\אַחֶרֶת[*]להבדיל מהחצר החיצונית של המקדש . שְׁלֹמֹה בנה גם בית לבַת פַּרְעֹה שלקח לאישה
[^]
מְלָכִים-א פרק ו פסוק ל"ו: לו
וַיִּבֶן אֶת הֶחָצֵר הַפְּנִימִית שְׁלֹשָׁה טוּרֵי גָזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים.
[^]מְלָכִים-א פרק ג פסוק א: א
וַיִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיִּקַּח אֶת בַּת פַּרְעֹה וַיְבִיאֶהָ אֶל עִיר דָּוִד עַד כַּלֹּתוֹ לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב.
שהיה גם הוא דומה לאוּלָם הַזֶּה[*]הכוונה כנראה שגם בית בַת פַּרְעֹה כוסה באֲרָזִים כמו אוּלָם הַמִּשְׁפָּט ושאר בית המלך . |
| ז וְאוּלָם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר יִשְׁפָּט שָׁם אֻלָם הַמִּשְׁפָּט עָשָׂה וְסָפוּן בָּאֶרֶז מֵהַקַּרְקַע עַד הַקַּרְקָע. ח וּבֵיתוֹ אֲשֶׁר יֵשֶׁב שָׁם חָצֵר הָאַחֶרֶת מִבֵּית לָאוּלָם כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיָה וּבַיִת יַעֲשֶׂה לְבַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח שְׁלֹמֹה כָּאוּלָם הַזֶּה. |
| כל המבנים הללו [*]בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן, אוּלָם הָעַמּוּדִים והאוּלָם שעל פניו, אוּלָם הכִּסֵּא, ארמון המגורים ובית בַת פַּרְעֹה נבנו מאבני גָּזִית[*]אבנים גדולות מסותתות יקרות וגדולות שהוחלקו במסור\מְּגֵרָה בצדן הפנימי והחיצוני, ושחוברו לקיר מיסודות הבית ועד לטְּפָחוֹת[*]אולי הכוונה לבליטה של טֶפַח (כ-8 ס"מ) מתחת לגג שעליה נשענו קורות הגג , וכך היה בכל המבנים שהוקפו בחָצֵר הַגְּדוֹלָה. ביסודות המבנים השתמשו באֲבָנִים יְקָרוֹת וגְּדֹלוֹת באורך 10 אַמּוֹת או 8 אַמּוֹת, ומעליהן השתמשו גם כן באֲבָנִים יְקָרוֹת גדולות כאבני גָּזִית, יחד עם קרשי אָרֶז (כפי שפורט למעלה). |
| ט כָּל אֵלֶּה אֲבָנִים יְקָרֹת כְּמִדֹּת גָּזִית מְגֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָה מִבַּיִת וּמִחוּץ וּמִמַּסָּד עַד הַטְּפָחוֹת וּמִחוּץ עַד הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה. י וּמְיֻסָּד אֲבָנִים יְקָרוֹת אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אַבְנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת וְאַבְנֵי שְׁמֹנֶה אַמּוֹת. יא וּמִלְמַעְלָה אֲבָנִים יְקָרוֹת כְּמִדּוֹת גָּזִית וָאָרֶז. |
| החָצֵר הַגְּדוֹלָה שהקיפה את כל המבנים היתה מוקפת בגדר שנבנתה מ-3 טורים של אבני גָזִית שניצבו אלו על גבי אלו, ומעליהם הוצב עוד טוּר של קורות עצי אֶרֶז כרותים, בדומה לגדר שהקיפה את החצר הַפְּנִימִית שהקיפה את המקדש [^]מְלָכִים-א פרק ו פסוק ל"ו: לו
וַיִּבֶן אֶת הֶחָצֵר הַפְּנִימִית שְׁלֹשָׁה טוּרֵי גָזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים.
. |
| יב וְחָצֵר הַגְּדוֹלָה סָבִיב שְׁלֹשָׁה טוּרִים גָּזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים וְלַחֲצַר בֵּית יְהוָה הַפְּנִימִית וּלְאֻלָם הַבָּיִת. |
| שְׁלֹמֹה שלח שליחים להביא מהעיר צֹּר את חִירָם, שהיה בנה של אַלְמָנָה משבט נַפְתָּלִי, וְשאָבִיו היה גם הוא חרש נְחֹשֶׁת מצוֹר. חִירָם התמלא בחכמה\תְּבוּנָה\דַּעַת [*]ע"י אביו או ע"י ה', כפי שה' מילא את בְּצַלְאֵל בונה המִּשְׁכָּן בתכונות אלה לעסוק במלאכות הנְּחֹשֶׁת, והוא בא לשְׁלֹמֹה וביצע את כל המלאכות ששְׁלֹמֹה הטיל עליו.
[^]
שְׁמוֹת פרק ל"א פסוקים ב-ג: ב
רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה.
ג
וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה.
|
| יג וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיִּקַּח אֶת חִירָם מִצֹּר. יד בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה בַּנְּחֹשֶׁת וַיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיַּעַשׂ אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ. |
| העמודים יָכִין ובֹּעַז: חִירָם יוצר שני עמודים זהים מנְחֹשֶׁת בגובה 18 אַמּוֹת ובהיקף של 12 אַמּוֹת [*]כלומר כל עמוד היה בקוטר של כמעט 4 אַמּוֹת , כפי שנמדד בחוט המקיף את העמוד. בראש כל עמוד היתה כותרת יצוקה מנְחֹשֶׁת בגובה 5 אַמּוֹת. |
| טו וַיָּצַר אֶת שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד וְחוּט שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יָסֹב אֶת הָעַמּוּד הַשֵּׁנִי. טז וּשְׁתֵּי כֹתָרֹת עָשָׂה לָתֵת עַל רָאשֵׁי הָעַמּוּדִים מֻצַק נְחֹשֶׁת חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. |
| את כל אחת משתי הכותרות כיסתה שְׂבָכָה עשוייה מ-7 שַׁרְשְׁרוֹת עשויות מחוטים\גְּדִלִים של נְחֹשֶׁת. על כל שְׂבָכָה היו שני טורים של קישוטים דמויי רימונים שכיסו את הכותרת. |
| יז שְׂבָכִים מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה גְּדִלִים מַעֲשֵׂה שַׁרְשְׁרוֹת לַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים שִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְשִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. יח וַיַּעַשׂ אֶת הָעַמּוּדִים וּשְׁנֵי טוּרִים סָבִיב עַל הַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָרִמֹּנִים וְכֵן עָשָׂה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. |
| 4 האַמּוֹת העליונות מתוך 5 האַמּוֹת של כותרת העמודים שהוצבו בָּאוּלָם [*]ראו להלן בפסוק כ"א היו בצורת פרח השׁוּשַׁן. כך כותרת השׁוּשַׁן ניצבה מעל "הַבֶּטֶן"[*]הכוונה אולי לאמה התחתונה מתוך 5 האַמּוֹת של הכותרת, שהיתה בצורת כדור פחוס שנראתה מעבר לשְׂבָכָה שכיסתה אותה, ושאותה הקיפו טורי הָרִמּוֹנִים[*]כאן נאמר שהיו 200 רִימּוֹנִים, ובפסוק מ"ב מפורט שהיו סה"כ 400 רִימּוֹנִים בשני העמודים, ושבכל עמוד היו שני טורים של רִימּוֹנִים - כנראה 100 רִימּוֹנִים בכל טור. בגירסת דִּבְרֵי-הַיָּמִים נאמר שהיו 100 רִימּוֹנִים בכל עמוד .
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ג פסוק ט"ז: טז
וַיַּעַשׂ שַׁרְשְׁרוֹת בַּדְּבִיר וַיִּתֵּן עַל רֹאשׁ הָעַמֻּדִים וַיַּעַשׂ רִמּוֹנִים מֵאָה וַיִּתֵּן בַּשַּׁרְשְׁרוֹת.
. |
| יט וְכֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן בָּאוּלָם אַרְבַּע אַמּוֹת. כ וְכֹתָרֹת עַל שְׁנֵי הָעַמּוּדִים גַּם מִמַּעַל מִלְּעֻמַּת הַבֶּטֶן אֲשֶׁר לְעֵבֶר שבכה [הַשְּׂבָכָה] וְהָרִמּוֹנִים מָאתַיִם טֻרִים סָבִיב עַל הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. |
| חִירָם הציב את הָעַמֻּדִים בָּאוּלָם הפתוח שבחזית הַהֵיכָל [*]ראו על אוּלָם הַבַּיִת בפרק הקודם . אחרי שהציב את העמוד הדרומי\יְמָנִי הוא קרא לו בשם "יָכִין", ואחרי שהציב את העמוד הצפוני\הַשְּׂמָאלִי הוא קרא לו בשם "בֹּעַז". הוא הציב כאמור על ראש העמודים את הכותרת בצורת פרח השׁוּשַׁן, ובכך סיים את מלאכת עשיית הָעַמּוּדִים.
[^]
מְלָכִים-א פרק ו פסוק ג: ג
וְהָאוּלָם עַל פְּנֵי הֵיכַל הַבַּיִת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ עַל פְּנֵי רֹחַב הַבָּיִת עֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבּוֹ עַל פְּנֵי הַבָּיִת.
|
| כא וַיָּקֶם אֶת הָעַמֻּדִים לְאֻלָם הַהֵיכָל וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַיְמָנִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יָכִין וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז. כב וְעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן וַתִּתֹּם מְלֶאכֶת הָעַמּוּדִים. |
| הַיָּם: חִירָם עשה גם את "הַיָּם" - מיכל מים גדול מנחושת יצוקה, עם שפה עגולה בקוטר 10 אַמּוֹת, בגובה 5 אַמּוֹת, ועם היקף שפה\קָו של כ-30 אַמּוֹת מסָבִיב [*]היקף העיגול שווה כידוע לקוטר כפול 𝞹 שערכו כ-3.14, ולפיכך היה היקף שפת הַיָּם המדוייק למעשה קרוב יותר ל-31.4 אַמּוֹת. . מתחת לשפת הַיָּם היו שני טוּרִים של פְקָעִים[*]פקעות פרחים סגורות - כמו בקישוטי הקיר שבהֵיכָל המקדש עם 10 פקעים מתחת לכל אַמָּה של היקף הַיָּם, והפקעים נוצקו בנחושת ביחד עם שאר הַיָּם
[^]
מְלָכִים-א פרק ו פסוק י"ח: יח
וְאֶרֶז אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה מִקְלַעַת פְּקָעִים וּפְטוּרֵי צִצִּים הַכֹּל אֶרֶז אֵין אֶבֶן נִרְאָה.
[*]כלומר הם לא נחרטו על הַיָּם היָצוּק . |
| כג וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם מוּצָק עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ עָגֹל סָבִיב וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ וקוה [וְקָו] שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב. כד וּפְקָעִים מִתַּחַת לִשְׂפָתוֹ סָבִיב סֹבְבִים אֹתוֹ עֶשֶׂר בָּאַמָּה מַקִּפִים אֶת הַיָּם סָבִיב שְׁנֵי טוּרִים הַפְּקָעִים יְצֻקִים בִּיצֻקָתוֹ. |
| הַיָּם הונח על בסיס שנישא על 12 פסלי פָּרִים\בָּקָר, כך ש-3 פָּרִים פנו צפונה, 3 פנו מערבה\יָמָּה, 3 פנו דרומה\נֶגְבָּה ו-3 פנו מִזְרָחָה כשאחוריהם הופנו פנימה\בָּיְתָה ופניהם החוצה. עובי הַיָּם היה טֶפַח [*]כ-8 ס"מ ושְׂפַת הַיָּם עוצבה כשְׂפַת כּוֹס פֶּרַח השׁוֹשָׁן. נפח הַיָּם היה 2000 בַּת[*]בגרסת דִּבְרֵי-הַיָּמִים הַיָּם הכיל 3000 בַּת .
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ד פסוק ה: ה
וְעָבְיוֹ טֶפַח וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשַׁנָּה מַחֲזִיק בַּתִּים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים יָכִיל.
. היחס בין 3000 לבין 2000 הוא היחס בין נפח מיכל גלילי ברדיוס ובגובה 5 אַמּוֹת לבין נפח קערה בצורת חצי כדור ברדיוס 5 אַמּוֹת - ראו באיור כאן. אם מציבים בנוסחאות המופיעות באיור R=5 (אַמּוֹת), 3=𝞹 (שוב במקום ~3.14), ומניחים שיש 8 בַּתִּים בכל אַמָּה מעוקבת (כלומר משערים שכל בַּת היא קוביה עם צלע באורך מחצית האַמָּה) אזי מתקבלים המספרים 2000 ו-3000. אם מקבלים הסבר שכזה אז ניתן לשער שצורת הַיָּם השתנתה מאז שנכתבו התיאורים בספר מְלָכִים, או שאולי ההבדל מעיד על דעותיהם השונות של סופרי מְלָכִים ודִּבְרֵי-הַיָּמִים לגבי צורת הַיָּם. |
| כה עֹמֵד עַל שְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה וּשְׁלֹשָׁה פֹנִים יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה וְכָל אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה. כו וְעָבְיוֹ טֶפַח וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל. |
| המְּכֹנוֹת והכִיֹּרוֹת: חִירָם גם עשה 10 מְּכֹנוֹת מרובעות מנְחֹשֶׁת באורך וברוחב 4 אַמּוֹת ובגובה 3 אַמּוֹת. לכל מְּכוֹנָה היו מִסְגְּרֹת בֵּין הַשְׁלַבִּים [*]תיאור מבנה המְּכֹנוֹת כולל פרטים רבים שאינם ברורים. ניתן לראות בתמונה למטה "מְּכוֹנָה" מתקופת הברונזה המאוחרת בקפריסין אשר כוללת כמה מרכיבים הממחישים אולי את כוונת הפסוקים. המִסְגְּרֹת הן אולי הלוחות המלבניים המקושטים אשר "סגורים" בין הצלעות שמסביב למְּכוֹנָה, והשְׁלַבִּים הם אולי הצלעות המאוזנות המפרידות בין כמה קומות של מִסְגְּרֹת שכאלה. והן קושטו באֲרָיוֹת, פָּרִים\בָּקָר וּכְרוּבִים[*]בדְבִיר היו כזכור שני כְּרוּבִים (יצורים פלאיים בעלי פנים וכנפיים) מעל אֲרוֹן הבְּרִית, וכְּרוּבִים קישטו גם את קירות הדְבִיר ואת דְּלָתוֹת הדְבִיר וההֵיכָל - ראו בפרק הקודם , והַשְׁלַבִּים האופקיים שמסגרו את המִסְגְּרֹת המקושטות מלמעלה ומלמטה קושטו גם כן בלֹיוֹת[*]אולי הכוונה לצורת הרבים של לויה - המשוערת כתכשיט ראש בצורת זֵר, כמו במִשְׁלֵי פרק א פסוק ט ששוטחו\רודדו בנְחֹשֶׁת.
[^]
מִשְׁלֵי פרק א פסוק ט: ט
כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ.
|
| כז וַיַּעַשׂ אֶת הַמְּכֹנוֹת עֶשֶׂר נְחֹשֶׁת אַרְבַּע בָּאַמָּה אֹרֶךְ הַמְּכוֹנָה הָאֶחָת וְאַרְבַּע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְשָׁלֹשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתָהּ. כח וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּכוֹנָה מִסְגְּרֹת לָהֶם וּמִסְגְּרֹת בֵּין הַשְׁלַבִּים. כט וְעַל הַמִּסְגְּרוֹת אֲשֶׁר בֵּין הַשְׁלַבִּים אֲרָיוֹת בָּקָר וּכְרוּבִים וְעַל הַשְׁלַבִּים כֵּן מִמָּעַל וּמִתַּחַת לַאֲרָיוֹת וְלַבָּקָר לֹיוֹת מַעֲשֵׂה מוֹרָד. |
| לכל מְּכוֹנָה היו 4 גלגלים\אוֹפַנִּים מנְחֹשֶׁת שסבבו סביב צירים\סְרַנִים מנְחֹשֶׁת. בארבע הכוונים\פעמים של המְּכוֹנָה המרובעת היו כְּתֵפֹת יְצֻקוֹת שתמכו בכִּיּוֹר מלמטה, והצד\עֵבֶר של כל אחת\אִישׁ מהכְּתֵפֹת קושט בלֹיוֹת. בתוך המסגרת המרובעת שבחלק העליון של המְּכוֹנָה היתה כותרת עם "פֶּה" עגול שבו הניחו את הכִּיּוֹר, והפֶּה (או הכִּיּוֹר) בלט אַמָּה אחת מעל המְּכוֹנָה והיה בקוטר של אַמָּה וַחֲצִי. גם פֶּה הכותרת הזה קושט במִקְלָעוֹת. |
| ל וְאַרְבָּעָה אוֹפַנֵּי נְחֹשֶׁת לַמְּכוֹנָה הָאַחַת וְסַרְנֵי נְחֹשֶׁת וְאַרְבָּעָה פַעֲמֹתָיו כְּתֵפֹת לָהֶם מִתַּחַת לַכִּיֹּר הַכְּתֵפֹת יְצֻקוֹת מֵעֵבֶר אִישׁ לֹיוֹת. לא וּפִיהוּ מִבֵּית לַכֹּתֶרֶת וָמַעְלָה בָּאַמָּה וּפִיהָ עָגֹל מַעֲשֵׂה כֵן אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה וְגַם עַל פִּיהָ מִקְלָעוֹת וּמִסְגְּרֹתֵיהֶם מְרֻבָּעוֹת לֹא עֲגֻלּוֹת. |
| הגלגלים חוברו לצירים\ידוֹת שמתחת למִסְגְּרֹת המְּכוֹנָה, וגובה כל גלגל היה אַמָּה וַחֲצִי. הגלגלים נעשו באופן דומה לעשיית גלגלים של מֶּרְכָּבָה, כולל צירים, גב [*]כנראה המסגרת העגולה של הגלגל עצמו , חִישּׁוּקִים[*]המקלות שמחברות את הגלגל החיצוני לעיגול הפנימי שסביב הציר וחִישּׁוּרים[*]העיגולים הפנימיים של הגלגל, שבהם הוכנס הציר , כולם יצוקים מנְחֹשֶׁת. |
| לב וְאַרְבַּעַת הָאוֹפַנִּים לְמִתַּחַת לַמִּסְגְּרוֹת וִידוֹת הָאוֹפַנִּים בַּמְּכוֹנָה וְקוֹמַת הָאוֹפַן הָאֶחָד אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה. לג וּמַעֲשֵׂה הָאוֹפַנִּים כְּמַעֲשֵׂה אוֹפַן הַמֶּרְכָּבָה יְדוֹתָם וְגַבֵּיהֶם וְחִשֻּׁקֵיהֶם וְחִשֻּׁרֵיהֶם הַכֹּל מוּצָק. |
| היו גם 4 כְּתֵפוֹת ב-4 הפִּינּוֹת של כל מְּכוֹנָה, ועליהם, ברֹאשׁ הַמְּכֹנָה, היה כאמור פתח עגול בגובה חֲצִי הָאַמָּה. באזור רֹאשׁ הַמְּכֹנָה יצאו מהמִסְגְּרֹת גם ידיות לנשיאת הַמְּכֹנָה. חִירָם קישט את הידיות וכאמור גם את המִסְגְּרֹת, בפיתוחי מתכת של כְּרוּבִים, אֲרָיוֹת ותְּמָרִים על החלקים החשופים [*]המילה "מַעַר" אינה ברורה, ויש המפרשים אותה במשמעות "אזור חשוף" של כל אחד\אִישׁ מהם, ובפיתוחי לֹיוֹת בהיקף המִסְגְּרֹת.[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, מלכים, עמוד 39 |
| לד וְאַרְבַּע כְּתֵפוֹת אֶל אַרְבַּע פִּנּוֹת הַמְּכֹנָה הָאֶחָת מִן הַמְּכֹנָה כְּתֵפֶיהָ. לה וּבְרֹאשׁ הַמְּכוֹנָה חֲצִי הָאַמָּה קוֹמָה עָגֹל סָבִיב וְעַל רֹאשׁ הַמְּכֹנָה יְדֹתֶיהָ וּמִסְגְּרֹתֶיהָ מִמֶּנָּה. לו וַיְפַתַּח עַל הַלֻּחֹת יְדֹתֶיהָ וְעַל ומסגרתיה [מִסְגְּרֹתֶיהָ] כְּרוּבִים אֲרָיוֹת וְתִמֹרֹת כְּמַעַר אִישׁ וְלֹיוֹת סָבִיב. |
| כך עשה חִירָם את 10 הַמְּכֹנוֹת מאותה תבנית יציקה, עם אותו גודל וצורה\קֶצֶב לכולן. הוא עשה גם 10 כִּיּוֹרִים מנְחֹשֶׁת בנפח 40 בַּת [*]בַּת היא מידת נפח לנוזלים המקבילה לאֵיפָה שהיא מידת חומרים יבשים, והשקולה כמשוער לכ-30 ליטר. ראו רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה בויקיפדיה. ובגובה (או רוחב) של 4 אַמּוֹת, וכל אחד מ-10 הכִּיּוֹרים הונח על אחת מ-10 הַמְּכֹנוֹת. את הַמְּכֹנוֹת הוא הציב בחצר - 5 מְּכֹנוֹת בצד הדרומי\ימיני ו-5 מְּכֹנוֹת בצד הצפוני\שמאלי. את הַיָּם הוא הציב בצד הדרום-מזרחי\קֵדְמָה כך שהוא פונה לכוון דרום\נֶגֶב. |
| לז כָּזֹאת עָשָׂה אֵת עֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת מוּצָק אֶחָד מִדָּה אַחַת קֶצֶב אֶחָד לְכֻלָּהְנָה. לח וַיַּעַשׂ עֲשָׂרָה כִיֹּרוֹת נְחֹשֶׁת אַרְבָּעִים בַּת יָכִיל הַכִּיּוֹר הָאֶחָד אַרְבַּע בָּאַמָּה הַכִּיּוֹר הָאֶחָד כִּיּוֹר אֶחָד עַל הַמְּכוֹנָה הָאַחַת לְעֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת. לט וַיִּתֵּן אֶת הַמְּכֹנוֹת חָמֵשׁ עַל כֶּתֶף הַבַּיִת מִיָּמִין וְחָמֵשׁ עַל כֶּתֶף הַבַּיִת מִשְּׂמֹאלוֹ וְאֶת הַיָּם נָתַן מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית קֵדְמָה מִמּוּל נֶגֶב. |
| חזרה מסכמת על עבודתו של חִירָם: חִירָם עשה כאמור את הכִּיּוֹרִים, את הַיָּעִים [*]מגרפות לגריפת הדשן מהמזבח, בדומה ליָּעִים שהיו במִּשְׁכָּן והַמִּזְרָקוֹת
[^]
שְׁמוֹת פרק ל"ח פסוק ג: ג
וַיַּעַשׂ אֶת כָּל כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ אֶת הַסִּירֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקֹת אֶת הַמִּזְלָגֹת וְאֶת הַמַּחְתֹּת כָּל כֵּלָיו עָשָׂה נְחֹשֶׁת.
[*]כְּלֵי אגירה לדם מהם היו אֶת זורקים הַדָּם מסָבִיב למִּזְבֵּחַ הגדול, כפי שצויין ברשימת כלי המִּשְׁכָּן ובכך סיים את מלאכות המקדש עבור שְׁלֹמֹה. הוא כזכור גם עשה את שני העַמֻּדִים עם הכותרות העגולות בראשם, וְהַשְּׂבָכוֹת המכסות את הכותרות עם סך של 400 רִמֹּנִים בשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת כשבכל שְׂבָכָה היו שני טוּרִים של רִימּוֹנִים
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ז פסוק ג: ג
וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו לְדַשְּׁנוֹ וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו לְכָל כֵּלָיו תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת.
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ט פסוק ט"ז: טז
וְשָׁחַטְתָּ אֶת הָאָיִל וְלָקַחְתָּ אֶת דָּמוֹ וְזָרַקְתָּ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.
. כאן הכוונה ליָּעִים ולמִּזְרָקוֹת של המזבח הגדול שבחצר המקדש, שמשום מה תיאורו נשמט מרשימת הכלים בפרק זה. בפסוק נ' להלן מדובר במִּזְרָקוֹת של מזבח הקְטֹרֶת.[*]עם כנראה 100 רִימּוֹנִים בכל טוּר . |
| מ וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת הַכִּיֹּרוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת וַיְכַל חִירָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהוָה. מא עַמֻּדִים שְׁנַיִם וְגֻלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמֻּדִים שְׁתָּיִם וְהַשְּׂבָכוֹת שְׁתַּיִם לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים. מב וְאֶת הָרִמֹּנִים אַרְבַּע מֵאוֹת לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת שְׁנֵי טוּרִים רִמֹּנִים לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָעַמּוּדִים. |
| חִירָם גם עשה כאמור את 10 הכִּיּוֹרִים שהונחו על 10 הַמְּכֹנוֹת, ואת הַיָּם שניצב על 12 הפָּרִים, ואת הַסִּירוֹת [*]אולי מדובר בכִּיּוֹרִים ששימשו כסירים לבישול בשר הקורבנות , הַיָּעִים והַמִּזְרָקוֹת, ואת כל הכלים האלה עשה חִירָם עבור שְׁלֹמֹה מנְחֹשֶׁת מלוטשת\מְמֹרֶטֶת. |
| מג וְאֶת הַמְּכֹנוֹת עָשֶׂר וְאֶת הַכִּיֹּרֹת עֲשָׂרָה עַל הַמְּכֹנוֹת. מד וְאֶת הַיָּם הָאֶחָד וְאֶת הַבָּקָר שְׁנֵים עָשָׂר תַּחַת הַיָּם. מה וְאֶת הַסִּירוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת וְאֵת כָּל הַכֵּלִים האהל [הָאֵלֶּה] אֲשֶׁר עָשָׂה חִירָם לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהוָה נְחֹשֶׁת מְמֹרָט. |
| הנְחֹשֶׁת הרבה ששימשה לכלי המקדש נוצקה בתבניות שנחפרו בתוך האדמה במפעלי המתכת המלכותיים שהיו בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן שבבקעת הירדן. שְׁלֹמֹה הניח את כל כלי הַנְּחֹשֶׁת הרבים הללו במקומם, וקשה היה לברר את סך משקל הַנְּחֹשֶׁת כיוון שהכלים היו כה רבים. |
| מו בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן. מז וַיַּנַּח שְׁלֹמֹה אֶת כָּל הַכֵּלִים מֵרֹב מְאֹד מְאֹד לֹא נֶחְקַר מִשְׁקַל הַנְּחֹשֶׁת. |
| כלי הַזָּהָב למקדש, מעשה שְׁלֹמֹה: שְׁלֹמֹה עשה את כָּל כלי הזהב ששימשו במקדש: את מִזְבַּח (הקְטֹרֶת) מזָּהָב [*]המקביל למִּזְבֵּחַ הקְטֹרֶת מצופה הזָּהָב שהונח במִּשְׁכָּן ושניצב לפני הפָּרֹכֶת שהפרידה בינו ולבין ארון הברית שבקודש הקודשים - ראו שְׁמוֹת פרק ל פסוקים א-ג, ו , את שולחן לחם הַפָּנִים
[^]
שְׁמוֹת פרק ל פסוקים א-ג, ו: א
וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ.
ב
אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ קַרְנֹתָיו.
ג
וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר אֶת גַּגּוֹ וְאֶת קִירֹתָיו סָבִיב וְאֶת קַרְנֹתָיו וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב.
... ו
וְנָתַתָּה אֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה.
[*]המקביל לשֻׁלְחָן המִּשְׁכָּן שעליו הונח לֶחֶם הפָּנִים - כלומר הלֶחֶם שהוּנַח לִפְנֵי ה' , ו-10 מְּנוֹרוֹת
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ה פסוקים כ"ג-כ"ד, ל: כג
וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ.
כד
וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב.
... ל
וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד.
, ואשר ניצב בצד הצפוני של אוהל המִּשְׁכָּן
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ו פסוק ל"ה: לה
וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת וְאֶת הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל צֶלַע הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן.
לפני הפָּרֹכֶת שהפרידה בינו ולבין ארון הברית שבקודש הקודשים[*]המקבילות למְּנוֹרת הזָהָב הבודדת ששימשה להארת המִּשְׁכָּן עשויות זָהָב סָגוּר
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ה פסוק ל"א: לא
וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ.
ושניצבה בצד הדרומי של אוהל המִּשְׁכָּן
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ו פסוק ל"ה: לה
וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת וְאֶת הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל צֶלַע הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן.
לפני הפָּרֹכֶת שהפרידה בינה ולבין ארון הברית שבקודש הקודשים[*]זָהָב מזוקק מיוחד, שהיה אולי גם בצבע מעט שונה מהזָהָב הרגיל, וכך תרם לניגוד צבעים אֶסְתֵּטִי בין רהיטי המקדש שצוינו למעלה לבין כליהם הנזכרים להלן שהוצבו בהֵיכַל, 5 מְּנֹרוֹת מדרום\ימין ו-5 מְּנֹרוֹת מצפון\שמאל לפתח הַדְּבִיר. אביזרי המְּנֹרוֹת כללו את הַפֶּרַח[*]בתיאור מנורת המִּשְׁכָּן צויין שהיא קושטה בקישוטים של גביעים בצורת פרח השָׁקֵד, כַּפְתֹּר וָפֶרַח , את הַנֵּרות
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ה פסוקים ל"א, ל"ג-ל"ד: לא
וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ.
... לג
שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה.
לד
וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ.
[*]למנורת המִּשְׁכָּן היו 7 נרות בראש 7 הקנים. הנרות היו מעין צלוחיות או מיכלים שבהם שמו את השמן ואת הפתיל , ואת הַמֶּלְקַחַיִם
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ה פסוק ל"ז: לז
וְעָשִׂיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ.
.[*]גם למנורת המִּשְׁכָּן היו מֶּלְקַחַיִם , כולם עשויים זָהָב
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ה פסוק ל"ח: לח
וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתֹּתֶיהָ זָהָב טָהוֹר.
, ששימשו כמשוער לשליפת הפתילות מהשמן[*]בניגוד למנורה עצמה שכאמור היתה עשוייה זָהָב סָגוּר . |
| מח וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית יְהוָה אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב. מט וְאֶת הַמְּנֹרוֹת חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר וְהַפֶּרַח וְהַנֵּרֹת וְהַמֶּלְקַחַיִם זָהָב. |
| שְׁלֹמֹה עשה מזָהָב סָגוּר גם את הַסִּפּוֹת [*]כלי לקיבול נוזלים ששימש כמשוער את שולחן לחם הַפָּנִים , הַמְזַמְּרוֹת[*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-א עמ' 84 [*]יש המזהים את הַמְזַמְּרוֹת ככלי חיתוך כמו ביְשַׁעְיָהוּ פרק ב פסוק ד , הַמִּזְרָקוֹת
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ב פסוק ד: ד
וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
, אשר שימשו אולי לחיתוך פתילות המנורה, ויש המזהים אותן ככלי זֶמֶר ונגינה[*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-א עמ' 84 [*]כְּלֵי אגירה לדם מהם היו זורקים אֶת הַדָּם מסָבִיב למִּזְבֵּחַ הגדול, כפי שצויין ברשימת כלי המִּשְׁכָּן , הַכַּפּוֹת
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ז פסוק ג: ג
וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו לְדַשְּׁנוֹ וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו לְכָל כֵּלָיו תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת.
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ט פסוק ט"ז: טז
וְשָׁחַטְתָּ אֶת הָאָיִל וְלָקַחְתָּ אֶת דָּמוֹ וְזָרַקְתָּ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.
, אך כאן הכוונה כנראה לכלי דומה ששימש את מזבח הקְטֹרֶת, שגם אותו היו מכפרים בדם ביום הַכִּפֻּרִים
[^]
שְׁמוֹת פרק ל פסוק י: י
וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַיהוָה.
[*]הַכַּפּוֹת שימשו להנחת הקְטֹרֶת על מזבח הקְטֹרֶת ואת הַמַּחְתּוֹת
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק ז פסוק פ"ו: פו
כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מְלֵאֹת קְטֹרֶת עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה.
[*]כלים ששימשו לגרוף\לחתות את האפר והגחלים ממזבח הקְטֹרֶת , ועשה גם פֹּתוֹת\מפתחות מזהב רגיל לְדַלְתוֹת הַדְּבִיר הפנימי ולדלתות ההֵיכָל
[^]
וַיִּקְרָא פרק י פסוק א: א
וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי יְהוָה אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם.
[*]ראו על דלתות הַדְּבִיר וההֵיכָל בפרק הקודם .
[^]
מְלָכִים-א פרק ו פסוקים ל"א-ל"ד: לא
וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר עָשָׂה דַּלְתוֹת עֲצֵי שָׁמֶן הָאַיִל מְזוּזוֹת חֲמִשִׁית.
לב
וּשְׁתֵּי דַּלְתוֹת עֲצֵי שֶׁמֶן וְקָלַע עֲלֵיהֶם מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב וַיָּרֶד עַל הַכְּרוּבִים וְעַל הַתִּמֹרוֹת אֶת הַזָּהָב.
לג
וְכֵן עָשָׂה לְפֶתַח הַהֵיכָל מְזוּזוֹת עֲצֵי שָׁמֶן מֵאֵת רְבִעִית.
לד
וּשְׁתֵּי דַלְתוֹת עֲצֵי בְרוֹשִׁים שְׁנֵי צְלָעִים הַדֶּלֶת הָאַחַת גְּלִילִים וּשְׁנֵי קְלָעִים הַדֶּלֶת הַשֵּׁנִית גְּלִילִים.
|
| נ וְהַסִּפּוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל זָהָב. |
| אחרי שהושלמה כל מלאכת בניית המקדש ועשיית כליו, הביא שְׁלֹמֹה את קודשי הכסף והזהב של דָוִד [^]שְׁמוּאֵל-ב פרק ח פסוקים ז, י-י"א: ז
וַיִּקַּח דָּוִד אֵת שִׁלְטֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הָיוּ אֶל עַבְדֵי הֲדַדְעָזֶר וַיְבִיאֵם יְרוּשָׁלִָם.
... י
וַיִּשְׁלַח תֹּעִי אֶת יוֹרָם בְּנוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ דָּוִד לִשְׁאָל לוֹ לְשָׁלוֹם וּלְבָרֲכוֹ עַל אֲשֶׁר נִלְחַם בַּהֲדַדְעֶזֶר וַיַּכֵּהוּ כִּי אִישׁ מִלְחֲמוֹת תֹּעִי הָיָה הֲדַדְעָזֶר וּבְיָדוֹ הָיוּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּכְלֵי נְחֹשֶׁת.
יא
גַּם אֹתָם הִקְדִּישׁ הַמֶּלֶךְ דָּוִד לַיהוָה עִם הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ מִכָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר כִּבֵּשׁ.
לאוצרות המקדש. |
| נא וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהוָה וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת קָדְשֵׁי דָּוִד אָבִיו אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֵּלִים נָתַן בְּאֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י"ג- י"ד | וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיִּקַּח אֶת חִירָם מִצֹּר. בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא, מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי, וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי, חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת, וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה בַּנְּחֹשֶׁת |
| מ"ו | בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה, בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן. |
עֹמֵד עַל שְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה וּשְׁלֹשָׁה פֹנִים יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה וְכָל אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה (כ"ה)
כלי המקדש
פרטי היוצר\ת
Late Bronze Age bronze stand, Cyprus, British Museum, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
"מְכוֹנָה" מתקופת הברונזה המאוחרת בקפריסין, בסגנון פניקי שהשפיע אולי על חִירָם מִצֹּר. במְכוֹנָה ניתן להבחין בכמה מרכיבים הממחישים אולי את כוונת הפסוקים העוסקים במבנה המְכוֹנוֹת של המקדש - כולל מִסְגְּרוֹת מאויירות בשני שְׁלַבִּים, פֶּה עגול מעל מִסְגֶּרֶת מרובעת שבו הונח הכִּיּוֹר בראש המְכוֹנָה ואשר נשען על 4 "כְּתֵפוֹת", וגם 4 גלגלים\אוֹפַנִּים עם צירים\סְרַנִים\ידוֹת, חִישּׁוּקִים וחִישּׁוּרים.