י”ב י”ג י”ד

סיכום

נביא מיהודה מנבא את חורבנו העתידי של מזבח יָרָבְעָם בבֵּית אֵל בימי יֹאשִׁיָּהוּ ועושה אות בייבוש והבראת יד המלך. הנביא מסרב לסעוד עם המלך בשל צו ה' אך אח"כ מפר את הצו עם נביא שקר ומוענש בכך שאריה הורג אותו.

תקציר

פסוקים
א- י נביא מיהודה מופיע בבֵּית אֵל בזמן שיָרָבְעָם זובח במזבח שם ומנבא למזבח שבעתיד יבוא יֹאשִׁיָּהוּ מבית דָּוִד וישרוף על המזבח את עצמות הכהנים שישרתו בו. כמופת הוא מוסיף שהמזבח ייקרע ויישפך ממנו האפר. המלך מרים את ידו בצווי לתפוס את הנביא וידו מתייבשת, המזבח נקרע והאפר נשפך. יָרָבְעָם מבקש מהנביא להתפלל עבורו והוא עושה זאת ויד המלך נרפאת. הוא מזמין את הנביא לסעוד עימו ולקבל מתנות אך הנביא מסרב בשל צווי ה' לא לאכול ולשתות שם ולשוב בדרך אחרת מזאת שבא בה.
י"א- כ"ב נביא (שקר) זקן מבֵית אֵל שומע מבניו את שהתרחש והוא רוכב על חמורו עד שמוצא את הנביא מיהודה נח תחת אלה. הזקן מזמינו לסעוד עימו ושוב הנביא מיהודה מסרב בשל הצו אך הזקן טוען (בשקר) שמלאך ה' קרא לו להזמין את הנביא. הנביא משתכנע וחוזר לאכול בבית הזקן. ה' מתגלה בפני הזקן ומודיע לו שהנביא ייענש על אי קיום הצו שקיבל ולא ייקבר בקבר אבותיו.
כ"ג- ל"ד הזקן מכין את חמורו של הנביא וזה יוצא שוב לדרכו ונתקל באריה שהורג אותו. הדבר מדווח לזקן והוא יוצא לדרך ומוצא את הגוייה בצד הדרך, לצד החמור והאריה, שלא אכל אותה או את החמור. הוא מביא את הנביא לקבורה בבֵית אֵל, סופד לו ומבקש מבניו לקוברו באותו קבר לכשימות, כיוון שנבואת הנביא על המזבח תתגשם. יָרָבְעָם ממשיך בחטאי הפולחן שלו וה' מחליט להשמיד את ביתו.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ב "מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ, כֹּה אָמַר יְהוָה: הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד, יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ, וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ, וְעַצְמוֹת אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ"
כ"ד וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ, וַתְּהִי נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמוֹר עֹמֵד אֶצְלָהּ וְהָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה.