י”ח י”ט כ

סיכום

אִיזֶבֶל רוצה להרוג את אֵלִיָּהוּ והוא בורח למדבר ומבקש למות. מלאך נותן לו מזון שמספיק לו ללכת 40 יום להר חורב שם מתגלה לפניו ה' לא ברוח, רעש ואש אלא בקול דממה דקה. אֵלִיָּהוּ מושח את אֱלִישָׁע לנביא במקומו לפי צו ה'.

תקציר

פסוקים
א- ח לאִיזֶבֶל נודע הטבח שעשה אֵלִיָּהוּ בנביאי הבַּעַל והיא שולחת לו שליח להודיע לו שתעשה לו כפי שעשה להם. הוא בורח לבְּאֵר שֶׁבַע עם נערו, יוצא לבד למדבר ויושב תחת רֹתֶם. הוא מבקש למות כיוון שחש שנכשל. כשהוא ישן, בא אליו מלאך ונוגע בו וקורא לו לקום לאכול. הוא מוצא מאפה וצפחת מיים, אוכל ושוב נרדם. המלאך שוב מעיר אותו וקורא לו לאכול כי דרך ארוכה לפניו. הוא אוכל והולך 40 יום עד הר חורב (סיני).
ט- י"ד אֵלִיָּהוּ לן במערה ושומע קול "מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ?". הוא עונה שהוא קנאי לה' ואחרי שהרגו את שאר הנביאים והרסו את מזבחות ה' הם מבקשים גם את נפשו. הקול קורא לו לצאת אל מול ה' ועוברת רוח חזקה אך הקול אומר שלא ברוח ה'. גם אחרי הרעש והאש שבאים אח"כ הקול אומר שלא בהם ה'. כשיש רק קוֹל דְּמָמָה דַקָּה אֵלִיָּהוּ מסתיר את פניו ויוצא מהמערה. הקול שוב שואל אותו "מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ?" והוא חוזר על תשובתו.
ט"ו- י"ח ה' מצווה על אֵלִיָּהוּ למשוח את חֲזָאֵל למלך על ארם דַמָּשֶׂק, את יֵהוּא מלך יִשְׂרָאֵל, ואת אֱלִישָׁע מֵאָבֵל מְחוֹלָה לנביא במקומו. מי שימלט מחֲזָאֵל יומת ע"י יֵהוּא, ומי שימלט ממנו יומת ע"י אֱלִישָׁע. רק 7000 שלא עבדו את הבַּעַל יוותרו ביִשְׂרָאֵל.
י"ט- כ"א אֵלִיָּהוּ הולך ומוצא את אֱלִישָׁע חורש בצמד הפרים האחרון מבין 12 צמדים. הוא מטיל את אדרתו ואֱלִישָׁע רץ אליו ורק מבקש להיפרד מהוריו. הוא זובח את צמד הבקר שלו עם העץ של כלי החרישה, נותן לאנשיו לאכול ובא ללכת עם אֵלִיָּהוּ ולשרתו.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ז- ח וַיָּשָׁב מַלְאַךְ יְהוָה שֵׁנִית וַיִּגַּע בּוֹ וַיֹּאמֶר: "קוּם אֱכֹל, כִּי רַב מִמְּךָ הַדָּרֶךְ". וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה, וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב.
י"א- י"ב וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְהוָה - לֹא בָרוּחַ יְהוָה, וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ - לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה. וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ - לֹא בָאֵשׁ יְהוָה, וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה.