ה ו ז

סיכום

אֱלִישָׁע מציף גרזן שנפל לבן נביאים בירדן. מלך אֲרָם בא לתפוס אותו בדֹתָן ואֱלִישָׁע מראה לנערו את רכב וסוסי האש שעומדים לעזרתם ואז מוביל את צבא אֲרָם המסנוור היישר לשֹׁמְרוֹן והמלך משחרר אותם. אח"כ אֲרָם צרים על שֹׁמְרוֹן ויש שם רעב נורא.

תקציר

פסוקים
א- ז אֱלִישָׁע מצטרף לבני הנביאים שהולכים לחפש מקום מגורים חדש ליד הירדן. הם הולכים לשם להכין קורות עץ לבתיהם ובזמן הפלת קורה אחת נופל ברזל הגרזן למים. האיש זועק שהגרזן שאול, ואֱלִישָׁע זורק עץ שחתך אל מקום הנפילה והברזל צף שם.
ח- י"ז מלך אֲרָם מכין מארבים לצבא יִשְׂרָאֵל וכל פעם המארב נכשל כי אֱלִישָׁע מזהיר את מלך יִשְׂרָאֵל מראש על המקום. מלך אֲרָם חושד בבוגד מצבאו אבל עבדיו מספרים על אֱלִישָׁע שיודע אפילו מה קורה בחדר מישכב המלך. מלך אֲרָם שולח צבא לצור על דֹתָן שם נמצא אז אֱלִישָׁע. נערו מודיע בבהלה לאֱלִישָׁע על הצבא המקיף את העיר. אֱלִישָׁע מרגיעו ומתפלל שיפקחו עיני הנער ויראה שהם מוקפים בסוסים ורכב אש להגנתם.
י"ח- כ"ג צבא אֲרָם מתקדם ואֱלִישָׁע מתפלל שיסתנוורו. הוא מוביל אותם הישר לשֹׁמְרוֹן ושם פוקח את עיניהם כשהם כבר בידי מלך יִשְׂרָאֵל. המלך מבקש אישור מאֱלִישָׁע להכות אותם אך אֱלִישָׁע דורש לתת להם לחם ומים. המלך מכין להם סעודה גדולה, משחרר אותם, ואֲרָם מניחים ליִשְׂרָאֵל.
כ"ד- ל"א אֲרָם צרים על שֹׁמְרוֹן והרעב שם כבד (ראש חמור וחריונים נמכרים בכסף רב). כשמלך יִשְׂרָאֵל עובר על החומה זועקת לו אישה שהיא ואישה אחרת התחייבו לבשל את בניהם. היא בישלה כבר את בנה ועכשיו האישה האחרת מחביאה את בנה. המלך שם עליו שק לאבל ומצהיר שיהרוג את אֱלִישָׁע.
ל"ב- ל"ג אֱלִישָׁע יושב בביתו עם הזקנים ומודיע, עוד לפני שמגיע שליח המלך, שהמלך מבקש לרצוח אותו ומבקש לסגור בעד השליח את הדלת כי המלך אחריו. מגיע השליח ואחריו המלך שמתלונן מה הטעם בתפילות אם ה' בעצמו מפיל עליהם את כל הרעות האלה.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ה- ו וַיִּצְעַק וַיֹּאמֶר: "אֲהָהּ! אֲדֹנִי! וְהוּא שָׁאוּל". ו וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים: "אָנָה נָפָל?", וַיַּרְאֵהוּ אֶת הַמָּקוֹם, וַיִּקְצָב עֵץ וַיַּשְׁלֶךְ שָׁמָּה וַיָּצֶף הַבַּרְזֶל.
י"ב וַיֹּאמֶר אַחַד מֵעֲבָדָיו: "לוֹא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, כִּי אֱלִישָׁע הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּיִשְׂרָאֵל יַגִּיד לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר בַּחֲדַר מִשְׁכָּבֶךָ".
י"ז וַיִּפְקַח יְהוָה אֶת עֵינֵי הַנַּעַר, וַיַּרְא וְהִנֵּה הָהָר מָלֵא סוּסִים וְרֶכֶב אֵשׁ סְבִיבֹת אֱלִישָׁע.
כ"ח- כ"ט "הָאִשָּׁה הַזֹּאת אָמְרָה אֵלַי: תְּנִי אֶת בְּנֵךְ וְנֹאכְלֶנּוּ הַיּוֹם וְאֶת בְּנִי נֹאכַל מָחָר. כט וַנְּבַשֵּׁל אֶת בְּנִי וַנֹּאכְלֵהוּ, וָאֹמַר אֵלֶיהָ בַּיּוֹם הָאַחֵר: תְּנִי אֶת בְּנֵךְ וְנֹאכְלֶנּוּ וַתַּחְבִּא אֶת בְּנָהּ".