ח ט י

סיכום

אֱלִישָׁע שולח בן נביאים למשוח למלך את אחד משרי הצבא - יֵהוּא. יֵהוּא ממהר ליִזְרְעֶאל שם מבריא יוֹרָם מלך יִשְׂרָאֵל מפציעה, ומבקר אותו אֲחַזְיָהו מלך יְהוּדָה. יֵהוּא הורג את יוֹרָם ואֲחַזְיָהו. אִיזֶבֶל מתייפה, לועגת ליֵהוּא, ומושלכת מהחלון אל מותה.

תקציר

פסוקים
א- י אֱלִישָׁע שולח בן נביאים לרָמֹת גִּלְעָד למשוח שם בהחבא את יֵהוּא, אחד משרי הצבא, למלך יִשְׂרָאֵל, ומייד לברוח. הנער עושה זאת וגם מצווה על יֵהוּא להשמיד את כל בית אַחְאָב כנקמה על הרג נביאי ה' בידי אִיזֶבֶל, שגם היא תומת ולא תבוא לקבורה.
י"א- כ המפקדים חוקרים את יֵהוּא על דברי הנביא והוא מספר שנמשח למלך. הם מגביהים אותו על כסא מאולתר וקוראים "מָלַךְ יֵהוּא". הוא מצווה שלא יגלו את מעשיו ביִזְרְעֶאל (שם מבריא יוֹרָם מלך יִשְׂרָאֵל מפציעה, ומבקר אותו אֲחַזְיָהו מלך יְהוּדָה) וממהר לשם בעצמו. הצופה ביִזְרְעֶאל רואה המון מתקרב, יוֹרָם שולח לשם שליח, ויֵהוּא משאירו אצלו. כך גם קורה עם השליח השני, והצופה מזהה את סגנון הנהיגה המשוגע של יֵהוּא.
כ"א- כ"ח יוֹרָם עם אֲחַזְיָהו יוצאים בעצמם לקראת יֵהוּא והם נפגשים בשדה נָבוֹת. יֵהוּא עונה להם בגסות, יוֹרָם מבין את שקורה ומזהיר את אֲחַזְיָהו אבל יֵהוּא יורה אליו חץ, הורג אותו ומצווה להשליך את גוייתו בשדה נָבוֹת כנקמה על פשע אַחְאָב כלפיו. הוא רודף ופוגע באֲחַזְיָהו שנס, מת במְגִדּוֹ, ונקבר בעִיר דָּוִד.
כ"ט- ל"ז אִיזֶבֶל בינתיים מבינה את מצבה, מייפה את עצמה ומשקיפה בחלון. היא מכנה את יֵהוּא המתקרב "זִמְרִי הֹרֵג אֲדֹנָיו" והוא מצווה על הסריסים שאיתה לזרוק אותה מהחלון. אִיזֶבֶל מופלת, דמה מקיז על הקיר ועל הסוסים שרומסים אותה. כשבאים לקוברה מגלים שהכלבים השאירו רק גֻּלְגֹּלֶת, רַגְלַיִם, וכַפּוֹת יָּדָיִם (כנבואת אֵלִיָּהוּ מְלָכִים-א כ”א).

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ב- ג "חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח פַּךְ הַשֶּׁמֶן הַזֶּה בְּיָדֶךָ, וְלֵךְ רָמֹת גִּלְעָד. וּבָאתָ שָׁמָּה, וּרְאֵה שָׁם יֵהוּא בֶן יְהוֹשָׁפָט בֶּן נִמְשִׁי, וּבָאתָ וַהֲקֵמֹתוֹ מִתּוֹך אֶחָיו, וְהֵבֵיאתָ אֹתוֹ חֶדֶר בְּחָדֶר. וְלָקַחְתָּ פַךְ הַשֶּׁמֶן וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ...
כ וַיַּגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר: "בָּא עַד אֲלֵיהֶם וְלֹא שָׁב; וְהַמִּנְהָג כְּמִנְהַג יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי, כִּי בְשִׁגָּעוֹן יִנְהָג".
כ"ב וַיֹּאמֶר: "הֲשָׁלוֹם יֵהוּא?" וַיֹּאמֶר: "מָה הַשָּׁלוֹם עַד זְנוּנֵי אִיזֶבֶל אִמְּךָ וּכְשָׁפֶיהָ הָרַבִּים?".
ל- ל"א וַיָּבוֹא יֵהוּא יִזְרְעֶאלָה. וְאִיזֶבֶל שָׁמְעָה, וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ וַתֵּיטֶב אֶת רֹאשָׁהּ, וַתַּשְׁקֵף בְּעַד הַחַלּוֹן. וְיֵהוּא בָּא בַשָּׁעַר, וַתֹּאמֶר: "הֲשָׁלוֹם? זִמְרִי הֹרֵג אֲדֹנָיו".