י”ז י”ח י”ט

סיכום

חִזְקִיָּהוּ מפסיק לשלם מס לאַשּׁוּר, אך כשסַנְחֵרִיב כובש את ערי יְהוּדָה הוא חוזר בו. אח"כ מלך אַשּׁוּר צר על ירושלים והרַב שָׁקֵה (שר המשקים) מנסה לשכנע את שליחי חִזְקִיָּהוּ ואת העם השומע בחומה שאין טעם להתנגד.

תקציר

פסוקים
א- ח חִזְקִיָּהוּ בן 25 מולך ביְהוּדָה 29 שנים. הוא הולך בדרכי ה', הורס את הבמות, המצבות, האֲשֵׁרָה, ואף את נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת (אותו כינה "נְחֻשְׁתָּן") שעשה מֹשֶׁה והפך לפולחן. ה' עזר לו בכל מעשיו. הוא הכה בהצלחה את הפלישתים עד עַזָּה, והפסיק להעלות מס לאַשּׁוּר.
ט- י"ב חזרה על ספור הכיבוש האַשּׁוּרי של יִשְׂרָאֵל. בימי הוֹשֵׁעַ, עלה שַׁלְמַנְאֶסֶר על יִשְׂרָאֵל וצר על שֹׁמְרוֹן 3 שנים. היא נכבשה ובני יִשְׂרָאֵל הוגלו למחוזות באַשּׁוּר, בשל הפרתם את הברית עם ה'.
י"ג- ט"ז סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עולה על יְהוּדָה ותופס את הערים הבצורות. חִזְקִיָּהוּ שולח התנצלות לסַנְחֵרִיב בלָכִיש אותה כבש ומציע להעלות לו מס. סַנְחֵרִיב דורש כסף וזהב רב וחִזְקִיָּה משלם בעזרת אוצרות המקדש והארמון.
י"ז- י"ח אח"כ מלך אַשּׁוּר צר על יְרוּשָׁלָ‍ִם עם חייל כבד החונה בבריכה המשמשת לכביסה (באזור שער שכם של היום) בפיקוד 3 שרים גדולים, כולל הרַב שָׁקֵה (שר המשקים). הם מזמנים את חִזְקִיָּהוּ ששולח אליהם 3 משריו.
י"ט- כ"ה נאום הרַב שָׁקֵה: אין לחִזְקִיָּהוּ על מה לסמוך בתקוותו שיוכל להגבר על אַשּׁוּר. מִצְרַיִם היא "מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ" שמזיקה למי שסומך עליה. גם אם אַשּׁוּר היתה נותנת לחִזְקִיָּהוּ סוסים לא היו לו מספיק אנשים לאייש אותם בעוד שקטן המפקדים של אַשּׁוּר חזק ממנו. אין לקוות לעזרה מה' כי הוא זה ששלח את אַשּׁוּר עליהם.
כ"ו- ל"ז שליחי חִזְקִיָּהוּ מבקשים מהרַב שָׁקֵה לדבר ארמית ולא עברית כדי שהעם בחומה לא יבין. הרַב שָׁקֵה עונה שהוא מכוון את דבריו במיוחד לעם, שעומד לאכול את צרכיו מרוב רעב. הוא קורא להם לנטוש את חִזְקִיָּהוּ ולהכנע. אַשּׁוּר תגלה אותם לארצות פוריות כמו ארצם. ה' לא יושיעם כמו שאלוהי שאר העמים (כולל שֹׁמְרוֹן) לא עזרו מול אַשּׁוּר. העם שותק כמצוות חִזְקִיָּהוּ, ו3 השרים קורעים את בגדיהם.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
י"ג- י"ד וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם. וַיִּשְׁלַח חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר לָכִישָׁה לֵאמֹר: "חָטָאתִי שׁוּב מֵעָלַי, אֵת אֲשֶׁר תִּתֵּן עָלַי אֶשָּׂא"
כ"א עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה, עַל מִצְרַיִם, אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ - כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו.