ט”ז י”ז י”ח

סיכום

גָּלְיָת הפלישתי מחרף את ישראל ואלוהיו ומציע להלחם אחד מול אחד עם בן ישראל. כולם, כולל שָׁאוּל, פוחדים ממנו חוץ מדָוִד הבטוח בעזרת ה', מפיל את גלית בקלע שאסף מהנחל וכורת את ראשו.

תקציר

פסוקים
א- י"א הפלישתים ובני ישראל נערכים אלו מול אלו בין שֹׂכֹה לעֲזֵקָה בהרים משתי גדות עמק האלה. גָּלְיָת פלישתי ענק מגת כולו מכוסה נחושת ולו כידון וחנית מציע להלחם בנציג מבני ישראל ושהצד המפסיד יהיה עבד למנצח. שָׁאוּל וצבאו שומעים וחרדים.
י"ב- כ"ב 3 בני יִשַׁי הגדולים - אֱלִיאָב, אֲבִינָדָב, ושַׁמָּה, במחנה ישראל ודָוִד נשאר לרעות את צאן אביו כשהוא אינו אצל שָׁאוּל. יִשַׁי שולח את דָוִד עם לחם לאחיו הלוחמים וגבינה למפקדם ולשאול לשלומם. הצבא יוצא לשדה ודָוִד נוטש את כליו ויוצא אחריהם לשאול לשלום אחיו.
כ"ג- ל דָוִד שומע את גָּלְיָת יוצא שוב עם הצעתו כפי שהוא עושה כבר 40 יום ושומע גם אומרים ששָׁאוּל יעשיר וייתן את בתו למי שיכה את גלית. דָוִד מברר שוב את פרטי הפרס ואחיו אֱלִיאָב שומע ונוזף בו על שנטש את צאנו בשביל לבוא לצפות בקרב אך דָוִד ממשיך ומברר לגבי הפרס.
ל"א- ל"ז השומעים את דברי הזלזול של דָוִד על גלית מביאים אותו לפני שָׁאוּל. שָׁאוּל מנסה חושב שדָוִד נער עדיין ולא יוכל לגבור על גלית המנוסה, אך דָוִד מתגאה על שהציל שה מפיהם של אריה ודב שאותם הכה כפי שיכה את גלית בעזרת ה'.
ל"ח- מ"ד שָׁאוּל נותן לדָוִד את מדיו ואת נישקו (הנדיר במחנה ישראל חסר הנשק) אך דָוִד מסיר אותם כיוון שאינו מנוסה בהם. הוא לוקח 5 חלוקי נחל בילקוטו והולך לקראת גלית שבא לקראתו, מזלזל ומקלל את דָוִד ואלוהיו.
מ"ה- נ"ג דָוִד אומר שבעוד שגלית בא עם נשק הרי שהוא בא עם ה', ולכן עוד היום יסיר את ראשו. גלית מתקרב ודָוִד רץ אליו וקולע אליו קלע הנטמע במצחו. דָוִד לוקח את חרב גלית וכורת בה את ראשו. הפלישתים רואים ונסים עד עקרון וגת עריהם, וישראל רודפים וחוזרים לבוז את מחנותיהם.
נ"ד- נ"ח דָוִד מביא את ראש גלית לירושלים ולוקח את ציודו לעצמו. כשיצא דָוִד מול גלית התעניין שָׁאוּל לגביו אצל אַבְנֵר שר צבאו שלא הכירו. כשדָוִד בא אליו אח"כ עם ראש גלית הוא הציג את עצמו לפני המלך.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ד- ה גָּלְיָת שְׁמוֹ, מִגַּת, גָּבְהוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת. וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ, וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ...
מ"ה "אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן, וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ.
מ"ט- נ וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי אֶל מִצְחוֹ, וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה. וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן, וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִתֵהוּ, וְחֶרֶב אֵין בְּיַד דָּוִד.