כ כ”א כ”ב

סיכום

דָוִד בורח לנֹב ומקבל מאֲחִימֶלֶךְ הכהן שם לחם ואת חרב גלית בתואנה שהוא בשליחות חשאית של שָׁאוּל. הוא בורח לאָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת אך נאלץ לעשות את עצמו משוגע כדי שיוכל לברוח משם.

תקציר

פסוקים
א- ז דָוִד בורח לנֹב ואֲחִימֶלֶךְ הכהן הראשי שם נבהל לראותו לבדו. דָוִד מספר ששָׁאוּל שלח אותו למשימה חשאית והוא מבקש מאֲחִימֶלֶךְ לחם אך זה אומר שנותר רק לחם הקודש והוא מותר רק למי שנשמר ממשכב אישה. דָוִד עונה שמאז צאתם לפני כמה ימים לא ידעו אישה אף כליהם טהורים ואֲחִימֶלֶךְ מוסר לו את הלחם.
ח- י דֹּאֵג הָאֲדֹמִי איש הרועים של שָׁאוּל היה גם כן בנֹב ודָוִד הבין שכדאי שיעזוב במהרה. הוא מבקש גם כלי נשק מאֲחִימֶלֶךְ בתואנה שהיה חייב לעזוב מהר ולכן הוא חסר נשק. אֲחִימֶלֶךְ עונה שיש לו רק את חרב גלית מכוסה בשמלה ודָוִד לוקח את החרב.
י"א- ט"ז דָוִד בורח לאָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת ועבדי אָכִישׁ מזהירים את המלך שמדובר באויב הפלישתים. דָוִד שומע ועושה את עצמו משוגע ואָכִישׁ מתלונן שהביאו לו משוגע הבייתה.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
י וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן: "חֶרֶב גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי אֲשֶׁר הִכִּיתָ בְּעֵמֶק הָאֵלָה, הִנֵּה הִיא לוּטָה בַשִּׂמְלָה אַחֲרֵי הָאֵפוֹד..."
ט"ז חֲסַר מְשֻׁגָּעִים אָנִי, כִּי הֲבֵאתֶם אֶת זֶה לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָי?

אילן יוחסין