כ”ד כ”ה כ”ו

סיכום

שְׁמוּאֵל מת ונקבר ברָמָה. דָוִד מבקש מנחה מנָבָל הכרמלי כתמורה לעזרה שנתן לרועיו אך זה מסרב בגסות. דָוִד יוצא אליו עם צבאו אך אֲבִיגַיִל אשת נָבָל עוצרת אותו בנימוק שאל לדָוִד לשפוך דם בנסיון להושיע את עצמו במקום ה'. נָבָל מת ודָוִד נישא לאֲבִיגַיִל.

תקציר

פסוקים
א- י"ג שְׁמוּאֵל מת ונקבר ברָמָה ודָוִד בורח למדבר פָּארָן. נָבָל איש עשיר, גר במָעוֹן וצאנו הרב בכַּרְמֶל הסמוכה. הוא רע אך אישתו אֲבִגָיִל יפה וחכמה. דָוִד שולח את נעריו אל נָבָל בימי חג הגז לברכו בנימוס רב, להזכירו את העזרה וההגנה שדָּוִד נתן לרועי נָבָל ולבקש מה שירצה לתת. נָבָל מסרב בגסות ומזלזל בדָּוִד שזועם ויוצא אליו עם 400 איש.
י"ד- כ"ב רועי נָבָל מספרים לאֲבִיגַיִל על גסות בעלה למרות הטובות הגדולות שקיבלו מדָוִד, שבא כעת לפגוע בהם. היא יוצאת, ללא ידיעת נָבָל, עם מנחת לחמים, יַיִן, בשר מבושל, קלי, צימוקים ודבלים, ויורדת מחמורה כשהיא פוגשת בדָוִד. דָּוִד מתלונן על הרעה תחת הטובה שקיבל ומאיים שלא יותיר אצל נָבָל "מַשְׁתִּין בְּקִיר".
כ"ג- ל"ה אֲבִיגַיִל משתחווה לדָוִד ומאשימה את עצמה שלא ראתה את נעריו כשבאו והנה עכשיו היא מביאה את המינחה. אל לדָּוִד לשפוך דם בנסיון להושיע את עצמו כי ה' הוא שישמור על חיי דָּוִד ויעשה אותו מלך ויעניש את אויביו. דָוִד מודה בצדק דבריה, לוקח את מנחתה ומשלחה בשלום.
ל"ו- מ"ד נָבָל משתכר בארוחת החג אך בבוקר אֲבִיגַיִל מספרת לו על פגישתה עם דָוִד וליבו נחלש והוא מת כעבור 10 ימים. דָוִד רואה שבאמת ה' נלחם באויביו בעצמו. הוא נושא אותה לאישה וגם את אֲחִינֹעַם מִיִּזְרְעֶאל. שָׁאוּל נותן את מִיכַל אישתו לפַלְטִי בֶן לַיִשׁ.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ו וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם.
י"ח וַתְּמַהֵר אֲבִיגַיִל וַתִּקַּח מָאתַיִם לֶחֶם, וּשְׁנַיִם נִבְלֵי יַיִן, וְחָמֵשׁ צֹאן עֲשׂוּיוֹת, וְחָמֵשׁ סְאִים קָלִי, וּמֵאָה צִמֻּקִים, וּמָאתַיִם דְּבֵלִים, וַתָּשֶׂם עַל הַחֲמֹרִים.
כ"ב כֹּה יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים לְאֹיְבֵי דָוִד וְכֹה יֹסִיף, אִם אַשְׁאִיר מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ עַד הַבֹּקֶר מַשְׁתִּין בְּקִיר.

אילן יוחסין