סיכום

דָוִד נעדר מסעודת חג ראש החודש אצל שָׁאוּל וזה זועם עליו ועל יְהוֹנָתָן בנו שעוזר לו. יְהוֹנָתָן יוצא למחבואו של דָוִד ומאותת לו שעליו לברוח (באמצעות דבריו עם נערו לגבי איסוף החיצים שלו). הם נפרדים בבכי, נשיקות, ושבועת אמונים ביניהם ובין זרעם.

תקציר

פסוקים
א- י"ז דָוִד בורח ליְהוֹנָתָן שמבטיח לגלות לדָּוִד את תוכניות אביו. דָוִד מציע שיְהוֹנָתָן ישלח אותו אחרי ארוחת חג ראש החודש אצל שָׁאוּל ואם שָׁאוּל ישאל לגביו אז עליו לספר שדָּוִד הלך לחגוג עם משפחתו בבֵּית לָחֶם. אם שָׁאוּל יכעס אז סימן שעל דָוִד לברוח. דָוִד יוצא לשדה עם יְהוֹנָתָן שמבקש מדָּוִד לשמור אמונים למשפחתו גם בעתיד.
י"ח- כ"ג יְהוֹנָתָן מציע שאחרי שיחקור את שָׁאוּל, יחזור לאבן שלידה יתחבא דָוִד וישלח שם חצים. אם יצווה על נערו לחפש את החיצים קרוב יותר הרי שדָּוִד יכול לחזור בבטחה ואם יצווה על הנער לחפש את החצים רחוק הרי שעל דָּוִד לברוח.
כ"ד- ל"ד דָוִד נעדר מארוחת החג אצל שָׁאוּל בה נוכחים יְהוֹנָתָן ואַבְנֵר ושָׁאוּל חושב שאולי דָּוִד נעדר כי אינו טהור היום. כשדָּוִד נעדר גם למחרת הוא חוקר את יְהוֹנָתָן שעונה שדָּוִד הלך לחגוג עם משפחתו. שָׁאוּל זועם ומגדף את יְהוֹנָתָן ואת דָוִד. כשיְהוֹנָתָן מצדיק את דָוִד, שָׁאוּל זורק עליו את חניתו ויְהוֹנָתָן עוזב כועס ועצוב.
ל"ה- מ"ב יְהוֹנָתָן הולך עם נערו לירות את החיצים במקום מחבואו של דָוִד, קורא לנער לאסוף את החיצים מרחוק ושולח אותו חזרה העירה. דָוִד יוצא ממחבואו והם מתחבקים ונפרדים וחוזרים על שבועתם זה לזה ולזרעם אחריהם.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ג כְפֶשַׂע בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת
כ"א- כ"ב אִם אָמֹר אֹמַר לַנַּעַר: 'הִנֵּה הַחִצִּים מִמְּךָ וָהֵנָּה, קָחֶנּוּ וָבֹאָה' כִּי שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר, חַי יְהוָה. וְאִם כֹּה אֹמַר לָעֶלֶם 'הִנֵּה הַחִצִּים מִמְּךָ וָהָלְאָה', לֵךְ כִּי שִׁלַּחֲךָ יְהוָה.
ל "בֶּן נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת! הֲלוֹא יָדַעְתִּי כִּי בֹחֵר אַתָּה לְבֶן יִשַׁי, לְבָשְׁתְּךָ וּלְבֹשֶׁת עֶרְוַת אִמֶּךָ..."