א ב

סיכום

נער עמלקי "מבשר" לדָוִד על תבוסת ישראל ושהרג את שָׁאוּל לבקשתו אחרי נפילתו על חרבו. דוד מצווה להורגו. קינת דוד לשאול יְהוֹנָתָן.

תקציר

פסוקים
א- י כמה ימים אחרי חזרת דָוִד לצִקְלָג לאחר הבסתו את העמלקים בא אליו נער ממחנה שָׁאוּל עם בגדים קרועים ואדמה על ראשו ומספר על התבוסה ועל מות שָׁאוּל ויְהוֹנָתָן. דָוִד חוקר את הנער כיצד הוא יודע זאת והוא מספר שבמקרה היה במקום ושָׁאוּל שנפל על חרבו ביקש ממנו להרגו לפני שידביקוהו רכבי הפלישתים. הוא עשה זאת והביא ממנו לדוד את הנזר וצמיד הזרוע.
י"א- ט"ז דָוִד ואנשיו קורעים את בגדיהם וצמים עד הערב. הוא מגלה מהנער שהוא עמלקי וכועס עליו על שהרג את משיח ה' ומצווה על אחד מנעריו להרגו.
י"ז- כ"ז דָוִד מקונן על שָׁאוּל ויְהוֹנָתָןכדי לעודד את בני יְהוּדָה ללמוד מלחמה: טובי ישראל נפלו - ואין לשמח את הפלישתים בבשורה זאת. הרי גלעד מקוללים. מגן שאול נשאר נטוש. שאול ובנו הנאהבים לא נפרד בחייהם ובמותם. יְהוֹנָתָן היה אהוב על דָוִד יותר מאהבת נשים.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
י"ט הַצְּבִי, יִשְׂרָאֵל, עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל.
כ"ג שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ, מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ.
כ"ו צַר לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן, נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד, נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים.