+תורה
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר דְּבָרִים
יְהוֹשֻׁעַ
יְהוֹשֻׁעַ
שׁוֹפְטִים
שׁוֹפְטִים
שְׁמוּאֵל-א
שְׁמוּאֵל-א שְׁמוּאֵל-ב
מְלָכִים-א
מְלָכִים-א
מְלָכִים-ב
מְלָכִים-ב
יְשַׁעְיָהוּ
יְשַׁעְיָהוּ
יִרְמְיָהוּ
יִרְמְיָהוּ
יְחֶזְקֵאל
יְחֶזְקֵאל
+תרי-עשר
הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי
+כתובים
תְּהִלִּים מִשְׁלֵי אִיּוֹב שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר דָּנִיֵּאל עֶזְרָא נְחֶמְיָה דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Combat between Soldiers of Ish-bosheth and David, Gustave Doré, 1866 [Public domain], via Wikimedia Commons
וַיַּחֲזִקוּ אִישׁ בְּרֹאשׁ רֵעֵהוּ וְחַרְבּוֹ בְּצַד רֵעֵהוּ וַיִּפְּלוּ יַחְדָּו (ט"ז)
סיכום
דָוִד נמשח שוב למלך בחֶבְרון. הצבאות של אַבְנֵר מְפַקֵּד אִישׁ-בֹּשֶׁת ושל יוֹאָב מְפַקֵּד דָוִד נפגשים בשני צידי הבריכה שבגִּבְעוֹן, הנערים "משחקים" לפניהם, ומתפתח קרב בו צבא אַבְנֵר מובס אך אַבְנֵר הורג את עֲשָׂהאֵל אחי יוֹאָב.
תקציר
דָוִד מולך על יְהוּדָה בחֶבְרון ואִישׁ-בֹּשֶׁת מולך על שאר יִשְׂרָאֵל במַחֲנָיִם: בעקבות מות שָׁאוּל, דָוִד מתייעץ עם ה' אם עליו לעבור לאחת מערי יְהוּדָה
[*]שם שהה וצבר נאמנים בימים בהם היה נמלט מפני שָׁאוּל - ראו למשל שְׁמוּאֵל-א פרק ל פסוקים כ"ו-כ"ז, ל"א
[^] שְׁמוּאֵל-א פרק ל פסוקים כ"ו-כ"ז, ל"א: כו וַיָּבֹא דָוִד אֶל צִקְלַג וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה לְרֵעֵהוּ לֵאמֹר הִנֵּה לָכֶם בְּרָכָה מִשְּׁלַל אֹיְבֵי יְהוָה. כז לַאֲשֶׁר בְּבֵית אֵל וְלַאֲשֶׁר בְּרָמוֹת נֶגֶב וְלַאֲשֶׁר בְּיַתִּר. ... לא וְלַאֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וּלְכָל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הִתְהַלֶּךְ שָׁם דָּוִד הוּא וַאֲנָשָׁיו.
וה' מאשר שכן. דָוִד שואל לאיזה עיר ביְהוּדָה וה' עונה שעליו לעלות לחֶבְרון, וכך דָוִד עושה יחד עם שתי נשותיו
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ה פסוקים מ"ב-מ"ג: מב וַתְּמַהֵר וַתָּקָם אֲבִיגַיִל וַתִּרְכַּב עַל הַחֲמוֹר וְחָמֵשׁ נַעֲרֹתֶיהָ הַהֹלְכוֹת לְרַגְלָהּ וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי מַלְאֲכֵי דָוִד וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה. מג וְאֶת אֲחִינֹעַם לָקַח דָּוִד מִיִּזְרְעֶאל וַתִּהְיֶיןָ גַּם שְׁתֵּיהֶן לוֹ לְנָשִׁים.
, וגם אנשיו עולים יחד עם משפחותיהם\ביתם לערים שבאזור חֶבְרון.
א וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה לֵאמֹר הַאֶעֱלֶה בְּאַחַת עָרֵי יְהוּדָה וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו עֲלֵה וַיֹּאמֶר דָּוִד אָנָה אֶעֱלֶה וַיֹּאמֶר חֶבְרֹנָה. ב וַיַּעַל שָׁם דָּוִד וְגַם שְׁתֵּי נָשָׁיו אֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵלִית וַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי. ג וַאֲנָשָׁיו אֲשֶׁר עִמּוֹ הֶעֱלָה דָוִד אִישׁ וּבֵיתוֹ וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֵי חֶבְרוֹן.
תושבי יְהוּדָה באים לחֶבְרון ומושחים שם את דָוִד למלך עליהם, ומדווחים לו על מעשה הגבורה של אנשי יָבֵשׁ גִּלְעָד למען קבורת שָׁאוּל
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק ל"א פסוקים י"א-י"ג: יא וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו יֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ פְלִשְׁתִּים לְשָׁאוּל. יב וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל וַיֵּלְכוּ כָל הַלַּיְלָה וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם. יג וַיִּקְחוּ אֶת עַצְמֹתֵיהֶם וַיִּקְבְּרוּ תַחַת הָאֶשֶׁל בְּיָבֵשָׁה וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים.
.
ד וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה וַיִּמְשְׁחוּ שָׁם אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל בֵּית יְהוּדָה וַיַּגִּדוּ לְדָוִד לֵאמֹר אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֲשֶׁר קָבְרוּ אֶת שָׁאוּל.
דָוִד מברך את אנשי יָבֵשׁ גִּלְעָד על החסד הזה שעשו לאדונם, ולכן כעת גם ה' יעשה להם חסד אמיתי, וגם דָוִד ייטיב עימם כגמול על המעשה הטוב הזה. הוא מעודד אותם להתחזק ולהיות לִבְנֵי חַיִל, כי אמנם שָׁאוּל אדונם מת אך הוא עצמו הוכתר למלוכה על בני יְהוּדָה.
ה וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים אֶל אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בְּרֻכִים אַתֶּם לַיהוָה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַחֶסֶד הַזֶּה עִם אֲדֹנֵיכֶם עִם שָׁאוּל וַתִּקְבְּרוּ אֹתוֹ. ו וְעַתָּה יַעַשׂ יְהוָה עִמָּכֶם חֶסֶד וֶאֱמֶת וְגַם אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה אִתְּכֶם הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַדָּבָר הַזֶּה. ז וְעַתָּה תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם וִהְיוּ לִבְנֵי חַיִל כִּי מֵת אֲדֹנֵיכֶם שָׁאוּל וְגַם אֹתִי מָשְׁחוּ בֵית יְהוּדָה לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם.
אַבְנֵר מפקד צבאו של שָׁאוּל מעביר את אִישׁ-בֹּשֶׁת בן שָׁאוּל למַחֲנָיִם ומכתיר אותו שם למלך על כל ישראל
[*]ונמנים השטחים שבשליטתו. אלה כוללים את הַגִּלְעָד וכך הכשיל אַבְנֵר את נסיונו של דָּוִד להעביר לצדו את בני יָבֵשׁ גִּלְעָד. "הָאֲשׁוּרִי" הוא כנראה שיבוש של "הָאֲשֵׁרִי" - כלומר נחלת שבט אָשֵׁר.
. אִישׁ-בֹּשֶׁת עלה למלוכה בגיל 40 ומלך כשנתיים עַל יִשְׂרָאֵל
[*]עד שנרצח
, מלבד בני יְהוּדָה שהיו נאמנים לדָוִד. דָוִד מלך בחֶבְרון 7.5 שנים
[*]כלומר דָוִד המשיך עוד למלוך בחֶבְרון מספר שנים אחרי רֶצַח אִישׁ-בֹּשֶׁת, עד שכבש את יְרוּשָׁלַיִם ועבר אליה
[^] שְׁמוּאֵל-ב פרק ה פסוקים ד-ה: ד בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה דָּוִד בְּמָלְכוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה מָלָךְ. ה בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וּבִירוּשָׁלַ‍ִם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה.
.
ח וְאַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל לָקַח אֶת אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל וַיַּעֲבִרֵהוּ מַחֲנָיִם. ט וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל הַגִּלְעָד וְאֶל הָאֲשׁוּרִי וְאֶל יִזְרְעֶאל וְעַל אֶפְרַיִם וְעַל בִּנְיָמִן וְעַל יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה. י בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלָךְ אַךְ בֵּית יְהוּדָה הָיוּ אַחֲרֵי דָוִד. יא וַיְהִי מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה דָוִד מֶלֶךְ בְּחֶבְרוֹן עַל בֵּית יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים.
מלחמה פורצת בין כוחות אַבְנֵר ויוֹאָב סביב הבריכה בגִּבְעוֹן: אַבְנֵר יוצא בראש הכוחות של אִישׁ-בֹּשֶׁת לגִּבְעוֹן ויוֹאָב מגיע לשם גם כן בראש הכוחות של דָוִד. החיילים של שתי הצבאות מתיישבים בשני צידי הבריכה שם
[*]ירמיהו מזכיר כנראה את הבריכה הידועה של גִּבְעוֹן כשהוא מדבר על "מַיִם רַבִּים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן"
[^] יִרְמְיָהוּ פרק מ"א פסוק י"ב: יב וַיִּקְחוּ אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ לְהִלָּחֵם עִם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וַיִּמְצְאוּ אֹתוֹ אֶל מַיִם רַבִּים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן.
. הבריכה מזוהה לרוב עם מערכת המים המרשימה מסוף תקופת הברונזה שנמצאת עדיין בכפר אל-ג'יבּ שזוהה בוודאות עם גִּבְעוֹן. וראו פרטים נוספים על הבריכה בעמוד על גִּבְעוֹן.
, ואַבְנֵר מציע שהחיילים "ישחקו" לפניהם
[*]כלומר לכאורה יקיימו מעין האבקות ידידותית ביניהם
, ויוֹאָב מסכים.
יב וַיֵּצֵא אַבְנֵר בֶּן נֵר וְעַבְדֵי אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל מִמַּחֲנַיִם גִּבְעוֹנָה. יג וְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וְעַבְדֵי דָוִד יָצְאוּ וַיִּפְגְּשׁוּם עַל בְּרֵכַת גִּבְעוֹן יַחְדָּו וַיֵּשְׁבוּ אֵלֶּה עַל הַבְּרֵכָה מִזֶּה וְאֵלֶּה עַל הַבְּרֵכָה מִזֶּה. יד וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל יוֹאָב יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ וַיֹּאמֶר יוֹאָב יָקֻמוּ.
מתפקדים 12 נציגים מכל צד
[*]הנציגים מצדו של אַבְנֵר מפקדו של אִישׁ בֹּשֶׁת מכונים אנשי "בִנְיָמִן וּלְאִישׁ בֹּשֶׁת", כנראה בשל ריבוי אנשי בִנְיָמִן בצבא הנאמן לבית שָׁאוּל, שהיה משבט בִנְיָמִן. גם בהמשך הפרק (פסוקים כ"ה ו-ל"א) נזכרים בני בִנְיָמִן במיוחד מבין כוחות אַבְנֵר.
אשר נאבקים בזוגות אחד מול אחד. לבסוף כל אחד מהם מצליח לאחוז בשיער יריבו ולתקוע את חרבו בצד גופו של יריבו כך שכל זוגות המתאבקים נופלים ביחד. מאז נקרא אתר הקרב בשם "חֶלְקַת הַצֻּרִים"
[*]ולא ברור מקור השם. אולי על שם הסלעים שהיו שם, או ששימשו את הלוחמים, או שהלוחמים היו גיבורים כסלע. או אולי מדובר בשיבוש של צָרִים מלשון אויבים\יריבים.
. ההאבקות האלימה גולשת למלחמה קשה של ממש בין הצדדים, ואנשי יִשְׂרָאֵל תחת אַבְנֵר מובסים ע"י אנשי יְהוּדָה שתחת דָוִד.
טו וַיָּקֻמוּ וַיַּעַבְרוּ בְמִסְפָּר שְׁנֵים עָשָׂר לְבִנְיָמִן וּלְאִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל וּשְׁנֵים עָשָׂר מֵעַבְדֵי דָוִד. טז וַיַּחֲזִקוּ אִישׁ בְּרֹאשׁ רֵעֵהוּ וְחַרְבּוֹ בְּצַד רֵעֵהוּ וַיִּפְּלוּ יַחְדָּו וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא חֶלְקַת הַצֻּרִים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן. יז וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה קָשָׁה עַד מְאֹד בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּנָּגֶף אַבְנֵר וְאַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד.
בצבא דָוִד לחמו שלושת בני צְרוּיָה, כולל יוֹאָב מפקד הצבא ושני אֶחָיו - אֲבִישַׁי וַעֲשָׂהאֵל. עֲשָׂהאֵל שהיה רץ מהר כמו צְבִי הרץ בשדה, יוצא במרדף צמוד אחרי אַבְנֵר שנס משדה הקרב.
יח וַיִּהְיוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה בְּנֵי צְרוּיָה יוֹאָב וַאֲבִישַׁי וַעֲשָׂהאֵל וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו כְּאַחַד הַצְּבָיִם אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה. יט וַיִּרְדֹּף עֲשָׂהאֵל אַחֲרֵי אַבְנֵר וְלֹא נָטָה לָלֶכֶת עַל הַיָּמִין וְעַל הַשְּׂמֹאול מֵאַחֲרֵי אַבְנֵר.
אַבְנֵר מבחין בו ושואל אם הוא עֲשָׂהאֵל ועֲשָׂהאֵל עונה שאמנם כן. אַבְנֵר מציע שיסור מנתיב המרדף ושיסתפק בשלל של כלי המלחמה של אחד מחיילי אַבְנֵר
[*]"חֲלִצָתוֹ" של החייל הם כנראה כלי הנשק שלו המוחזקים בחגורו שעל חֲלָצַיו\מותניו
, אך עֲשָׂהאֵל לא רצה\אָבָה לסור מנתיב המרדף.
כ וַיִּפֶן אַבְנֵר אַחֲרָיו וַיֹּאמֶר הַאַתָּה זֶה עֲשָׂהאֵל וַיֹּאמֶר אָנֹכִי. כא וַיֹּאמֶר לוֹ אַבְנֵר נְטֵה לְךָ עַל יְמִינְךָ אוֹ עַל שְׂמֹאלֶךָ וֶאֱחֹז לְךָ אֶחָד מֵהַנְּעָרִים וְקַח לְךָ אֶת חֲלִצָתוֹ וְלֹא אָבָה עֲשָׂהאֵל לָסוּר מֵאַחֲרָיו.
אַבְנֵר ממשיך לנסות ולשכנע את עֲשָׂהאֵל לסור מאחריו כדי שלא יכה אותו אַרְצָה, ואז איך יוכל אַבְנֵר לשאת את פניו ולהביט בפני יוֹאָב אחיו? עֲשָׂהאֵל מסרב לסור מאחריו, ואַבְנֵר דוחף את חניתו אחורנית וכך פוגע בעֲשָׂהאֵל, שהיה מאחוריו, בחלק האחורי והמחודד של החנית. החנית חודרת ויוצאת דרך גופו של עֲשָׂהאֵל באזור הצלע החמישית. עֲשָׂהאֵל נופל ומת, וכל מי שעבר באותו מקום עצר ועמד
[*]בהשתוממות ובצער
.
כב וַיֹּסֶף עוֹד אַבְנֵר לֵאמֹר אֶל עֲשָׂהאֵל סוּר לְךָ מֵאַחֲרָי לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה וְאֵיךְ אֶשָּׂא פָנַי אֶל יוֹאָב אָחִיךָ. כג וַיְמָאֵן לָסוּר וַיַּכֵּהוּ אַבְנֵר בְּאַחֲרֵי הַחֲנִית אֶל הַחֹמֶשׁ וַתֵּצֵא הַחֲנִית מֵאַחֲרָיו וַיִּפָּל שָׁם וַיָּמָת תחתו [תַּחְתָּיו] וַיְהִי כָּל הַבָּא אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָפַל שָׁם עֲשָׂהאֵל וַיָּמֹת וַיַּעֲמֹדוּ.
יוֹאָב ואחיו הנותר אֲבִישַׁי ממשיכים במרדף אחרי אַבְנֵר וכשהשמש שקעה\בָּאָה הם הגיעו עד ל"גִּבְעַת אַמָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גִיחַ"
[*]אתר שלא זוהה. אולי ליד אמת מים שהובילה מי מעיין שהגִיחַ מהאדמה, בדומה לשמו של הגִּחוֹן ביְרוּשָׁלַיִם.
שעל הדרך שיצאה מאזור-המרעה\מִדְבַּר של גִּבְעוֹן.
כד וַיִּרְדְּפוּ יוֹאָב וַאֲבִישַׁי אַחֲרֵי אַבְנֵר וְהַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וְהֵמָּה בָּאוּ עַד גִּבְעַת אַמָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גִיחַ דֶּרֶךְ מִדְבַּר גִּבְעוֹן.
בני בִנְיָמִן
[*]שהיו כאמור מהנאמנים ביותר בצבא שָׁאוּל - ראו פסוק ט"ו
מתקבצים סביב אַבְנֵר ועומדים על ראש גִּבְעָה. אַבְנֵר קורא ליוֹאָב להפסיק את המאבק כדי שלא "לָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב"
[*]כלומר כדי שהחֶרֶב לא תמשיך לאכול עד אין קץ את אנשי אַבְנֵר ויוֹאָב
. הרי יוֹאָב ודאי מבין שסוף הקרב יהיה מר, לכן למה שלא יקרא לכולם לחדול ממלחמת האחים?
כה וַיִּתְקַבְּצוּ בְנֵי בִנְיָמִן אַחֲרֵי אַבְנֵר וַיִּהְיוּ לַאֲגֻדָּה אֶחָת וַיַּעַמְדוּ עַל רֹאשׁ גִּבְעָה אֶחָת. כו וַיִּקְרָא אַבְנֵר אֶל יוֹאָב וַיֹּאמֶר הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב הֲלוֹא יָדַעְתָּה כִּי מָרָה תִהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה וְעַד מָתַי לֹא תֹאמַר לָעָם לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי אֲחֵיהֶם.
יוֹאָב נשבע שאם אַבְנֵר לא היה קורא לנערים "לשחק" הרי הם כבר היו נפרדים זה מזה באותו הבוקר עת קמו מהבריכה בגִּבְעוֹן. הוא תוקע בשופר וכוחותיו מיְהוּדָה ומבִנְיָמִן חודלים מלרדוף אחרי שאר בני יִשְׂרָאֵל שתחת אַבְנֵר, והמלחמה מסתיימת.
כז וַיֹּאמֶר יוֹאָב חַי הָאֱלֹהִים כִּי לוּלֵא דִּבַּרְתָּ כִּי אָז מֵהַבֹּקֶר נַעֲלָה הָעָם אִישׁ מֵאַחֲרֵי אָחִיו. כח וַיִּתְקַע יוֹאָב בַּשּׁוֹפָר וַיַּעַמְדוּ כָּל הָעָם וְלֹא יִרְדְּפוּ עוֹד אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יָסְפוּ עוֹד לְהִלָּחֵם.
אַבְנֵר וַאֲנָשָׁיו צועדים כל הלילה בָּעֲרָבָה, חוצים את הַיַּרְדֵּן והולכים דרך הַבִּתְרוֹן
[*]כנראה אזור בו הארץ מבותרת בין הרים וגֵּיאָיוֹת, כמו בשִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ב פסוק י"ז
[^] שִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ב פסוק י"ז: יז עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בָתֶר.
עד למַחֲנָיִם
[*]בירת אִישׁ בֹּשֶׁת - ראו פסוק ח
. יוֹאָב שהפסיק את המרדף אוסף את כוחותיו של דָוִד ונפקדו\נעדרו מהם 19 חללים ועֲשָׂהאֵל.
כט וְאַבְנֵר וַאֲנָשָׁיו הָלְכוּ בָּעֲרָבָה כֹּל הַלַּיְלָה הַהוּא וַיַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן וַיֵּלְכוּ כָּל הַבִּתְרוֹן וַיָּבֹאוּ מַחֲנָיִם. ל וְיוֹאָב שָׁב מֵאַחֲרֵי אַבְנֵר וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל הָעָם וַיִּפָּקְדוּ מֵעַבְדֵי דָוִד תִּשְׁעָה עָשָׂר אִישׁ וַעֲשָׂה אֵל.
אנשי דָוִד הכו 360 חיילים מבני בִּנְיָמִן ומשאר כוחותיו של אַבְנֵר. אנשי יוֹאָב נשאו את גופת עֲשָׂהאֵל לקבורה באחוזת הקבר המשפחתית שבבֵּית לָחֶם
[*]עֲשָׂהאֵל ואחיו יוֹאָב היו בני צְרוּיָה, אחותו של דָוִד, שמוצא משפחתו כידוע מבֵּית לָחֶם
, ומשם צעדו כל הלילה עד שהגיעו בבוקר לחֶבְרוֹן
[*]בירת דָוִד
.
לא וְעַבְדֵי דָוִד הִכּוּ מִבִּנְיָמִן וּבְאַנְשֵׁי אַבְנֵר שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵתוּ. לב וַיִּשְׂאוּ אֶת עֲשָׂהאֵל וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּקֶבֶר אָבִיו אֲשֶׁר בֵּית לָחֶם וַיֵּלְכוּ כָל הַלַּיְלָה יוֹאָב וַאֲנָשָׁיו וַיֵּאֹר לָהֶם בְּחֶבְרוֹן.
ציטוטים נבחרים
פסוקים
י"ד וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל יוֹאָב: "יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ"
כ"ו וַיִּקְרָא אַבְנֵר אֶל יוֹאָב וַיֹּאמֶר: "הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב?.."