י”ח י”ט כ

סיכום

דָוִד מתאבל על אַבְשָׁלוֹם עד שיוֹאָב נוזף בו לחדול. הוא יורד לחצות את הירדן ובאים לקראתו בני יְהוּדָה, עֲמָשָׂא, שִׁמְעִי ומְפִיבֹשֶׁת (להם הוא מוחל), בַּרְזִלָּי ואח"כ שאר השבטים.

תקציר

פסוקים
א- ט דָוִד מתאבל על אַבְשָׁלוֹם בעליית השער וזועק לפני כל העם, והעם נכלם כאילו הפסיד בקרב. יוֹאָב נוזף במלך שהוא מבייש את כל אוהביו כאילו עדיף שהם היו מתים ולא אַבְשָׁלוֹם ומאיץ בו לצאת ולהרגיע את העם, וכך קורה.
י- ט"ז שבטי ישראל שתמכו באַבְשָׁלוֹם מכירים בתבוסתו ומחליטים לשוב לדָוִד, ודָּוִד קורא לכוהנים להאיץ בשבט יהודה לא להיות האחרונים להשיב אותו. גם לעֲמָשָׂא אחיין דָוִד ומפקד צבא אַבְשָׁלוֹם הוא קורא לשוב בשלום. דָוִד מתקרב לירדן כדי לחצותו מערבה ובני יהוּדָה באים לקראתו לגִּלְגָּל.
י"ז- כ"ד גם שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא מופיע עם 1000 בני בנימין להתנצל עם הקללות שהטיח בדָוִד כשברח מירושלים ודָוִד סולח לו, בשל חגיגיות היום, למרות תלונת אֲבִישַׁי אחי יוֹאָב.
כ"ה- ל"א גם מְפִיבֹשֶׁת מופיע והוא לא התנקה והחליף את בגדיו מאז בריחת דָוִד ואומר שלא הצטרף אליו בשל בגידת עבדו צִיבָא שהשמיץ אותו שלא בצדק בפני דָוִד. דָוִד לא יכול להכריע ביניהם ומחלק את הנחלה ביניהם. מְפִיבֹשֶׁת כל כך שמח על שיבת דָוִד שהוא אומר שצִיבָא יכול לקחת הכל.
ל"ב- מ"ד גם בַּרְזִלָּי הַגִּלְעָדִי בן ה80 שאירח את דָוִד במַחֲנַיִם בימי המרד מגיע ודָוִד מזמינו ליְרוּשָׁלָ‍ִם אך הוא מסרב בשל קשישותו ומבקש שדָוִד ייקח את בנו כִמְהָם, וכך קורה. המלך וכל המלווים מיהודה ובנימין חוצים במעבורת את הירדן ושאר השבטים מגיעים להתלונן שלא לקחו חלק אך בני יְהוּדָה מזכירים שהמלך בא מהם.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
א וַיִּרְגַּז הַמֶּלֶךְ וַיַּעַל עַל עֲלִיַּת הַשַּׁעַר וַיֵּבְךְּ, וְכֹה אָמַר בְּלֶכְתּוֹ: "בְּנִי אַבְשָׁלוֹם, בְּנִי בְנִי אַבְשָׁלוֹם, מִי יִתֵּן מוּתִי אֲנִי תַחְתֶּיךָ, אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי".
כ"ה וּמְפִבֹשֶׁת בֶּן שָׁאוּל יָרַד לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ, וְלֹא עָשָׂה רַגְלָיו, וְלֹא עָשָׂה שְׂפָמוֹ, וְאֶת בְּגָדָיו לֹא כִבֵּס, לְמִן הַיּוֹם לֶכֶת הַמֶּלֶךְ עַד הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּא בְשָׁלוֹם.