וַתִּקְרַבְנָה לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים לֵאמֹר יְהוָה צִוָּה אֶת מֹשֶׁה לָתֶת לָנוּ נַחֲלָה בְּתוֹךְ אַחֵינוּ (ד)
|
|
סיכום
גבולות נחלת מְנַשֶּׁה. בנות צְלָפְחָד יורשות גם כן נחלות, כיוון שלאביהן אין בנים. שבטי אֶפְרָיִם ומְנַשֶּׁה מתלוננים ליְהוֹשֻׁעַ על קשיי התנחלות וכיבוש הכנענים שנשארו בנחלתם, אך הוא טוען שיצליחו בכך בסופו של דבר.
תקציר
| מָכִיר, בכור מְנַשֶּׁה, כובש את הרי הַגִּלְעָד (ונעשה מאז לאֲבִי תושבי הַגִּלְעָד) ואת הַבָּשָׁן. הוא ובנים\צאצאים נוספים של מְנַשֶּׁה מתנחלים באזורים אלה [*]אֲבִיעֶזֶר\אִיעֶזֶר, חֵלֶק, אַשְׂרִיאֵל, חֵפֶר ושְׁמִידָע הנזכרים כאן היו למעשה בניו של גִּלְעָד בן מָכִיר .
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק כ"ו פסוקים ל-ל"ב: ל
אֵלֶּה בְּנֵי גִלְעָד אִיעֶזֶר מִשְׁפַּחַת הָאִיעֶזְרִי לְחֵלֶק מִשְׁפַּחַת הַחֶלְקִי.
לא
וְאַשְׂרִיאֵל מִשְׁפַּחַת הָאַשְׂרִאֵלִי וְשֶׁכֶם מִשְׁפַּחַת הַשִּׁכְמִי.
לב
וּשְׁמִידָע מִשְׁפַּחַת הַשְּׁמִידָעִי וְחֵפֶר מִשְׁפַּחַת הַחֶפְרִי.
|
| א וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה כִּי הוּא בְּכוֹר יוֹסֵף לְמָכִיר בְּכוֹר מְנַשֶּׁה אֲבִי הַגִּלְעָד כִּי הוּא הָיָה אִישׁ מִלְחָמָה וַיְהִי לוֹ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן. ב וַיְהִי לִבְנֵי מְנַשֶּׁה הַנּוֹתָרִים לְמִשְׁפְּחֹתָם לִבְנֵי אֲבִיעֶזֶר וְלִבְנֵי חֵלֶק וְלִבְנֵי אַשְׂרִיאֵל וְלִבְנֵי שֶׁכֶם וְלִבְנֵי חֵפֶר וְלִבְנֵי שְׁמִידָע אֵלֶּה בְּנֵי מְנַשֶּׁה בֶּן יוֹסֵף הַזְּכָרִים לְמִשְׁפְּחֹתָם. |
| לצְלָפְחָד נינו של מָכִיר לא היו בנים, ו-5 בנותיו מזכירות למנהיגי העם שה' ציווה את מֹשֶׁה לתת להן נחלה בין בני מְנַשֶּׁה [^]בַּמִּדְבָּר פרק כ"ז פסוקים א-ז: א
וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה.
ב
וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר.
ג
אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל יְהוָה בַּעֲדַת קֹרַח כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ.
ד
לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ.
ה
וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי יְהוָה.
ו
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
ז
כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן.
והן אמנם מקבלות נחלות. כך יצא שמלבד נחלות בני מְנַשֶּׁה שממזרח ליַרְדֵּן (בגִּלְעָד ובבָּשָׁן) קיבל שבט מְנַשֶּׁה עוד 10 מחוזות[*]שלא צוינו ממערב ליַרְדֵּן, וביניהם נחלותיהן של בנות צְלָפְחָד. |
| ג וְלִצְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה וְנֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה. ד וַתִּקְרַבְנָה לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים לֵאמֹר יְהוָה צִוָּה אֶת מֹשֶׁה לָתֶת לָנוּ נַחֲלָה בְּתוֹךְ אַחֵינוּ וַיִּתֵּן לָהֶם אֶל פִּי יְהוָה נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶן. ה וַיִּפְּלוּ חַבְלֵי מְנַשֶּׁה עֲשָׂרָה לְבַד מֵאֶרֶץ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן. ו כִּי בְּנוֹת מְנַשֶּׁה נָחֲלוּ נַחֲלָה בְּתוֹךְ בָּנָיו וְאֶרֶץ הַגִּלְעָד הָיְתָה לִבְנֵי מְנַשֶּׁה הַנּוֹתָרִים. |
| הגבול הדרומי של נחלת מְנַשֶּׁה עובר באזור שְׁכֶם וממשיך מערבה דרך תַּפּוּחַ ונחל קָנָה יובלו של הירקון עד לים [*]בדומה לתיאור הגבול הצפוני של נחלת אֶפְרָיִם ששכנה מדרום לנחלת מְנַשֶּׁה . תַפּוּחַ עצמה שכנה מדרום לגבול, כלומר בנחלת אֶפְרָיִם, אך שדותיה\אֶרֶץ-תַּפּוּחַ נכללו בנחלת מְנַשֶּׁה שמצפון לגבול. מספר ערים
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ז פסוקים ו-ח: ו
וְיָצָא הַגְּבוּל הַיָּמָּה הַמִּכְמְתָת מִצָּפוֹן וְנָסַב הַגְּבוּל מִזְרָחָה תַּאֲנַת שִׁלֹה וְעָבַר אוֹתוֹ מִמִּזְרַח יָנוֹחָה.
ז
וְיָרַד מִיָּנוֹחָה עֲטָרוֹת וְנַעֲרָתָה וּפָגַע בִּירִיחוֹ וְיָצָא הַיַּרְדֵּן.
ח
מִתַּפּוּחַ יֵלֵךְ הַגְּבוּל יָמָּה נַחַל קָנָה וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם.
[*]שלא צוינו שהיו במקור חלק מנחלתו של שבט מְנַשֶּׁה נכללו בסופו של דבר בתוך גבולות נחלת אֶפְרַיִם[*]ראו גם בפרק הקודם . הגבול המערבי של הנחלה הוא הַיָּם, בצפון שוכנת נחלת אָשֵׁר וב(צפון-)מזרח שוכנת נחלת יִשָּׂשכָר
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ז פסוק ט: ט
וְהֶעָרִים הַמִּבְדָּלוֹת לִבְנֵי אֶפְרַיִם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי מְנַשֶּׁה כָּל הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן.
[*]נחלת זְבֻלוּן שוכנת גם היא מצפון למְנַשֶּׁה, בין יִשָּׂשכָר ואָשֵׁר - ראו יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט . |
| ז וַיְהִי גְבוּל מְנַשֶּׁה מֵאָשֵׁר הַמִּכְמְתָת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי שְׁכֶם וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל הַיָּמִין אֶל יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ. ח לִמְנַשֶּׁה הָיְתָה אֶרֶץ תַּפּוּחַ וְתַפּוּחַ אֶל גְּבוּל מְנַשֶּׁה לִבְנֵי אֶפְרָיִם. ט וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה נֶגְבָּה לַנַּחַל עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם בְּתוֹךְ עָרֵי מְנַשֶּׁה וּגְבוּל מְנַשֶּׁה מִצְּפוֹן לַנַּחַל וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה. י נֶגְבָּה לְאֶפְרַיִם וְצָפוֹנָה לִמְנַשֶּׁה וַיְהִי הַיָּם גְּבוּלוֹ וּבְאָשֵׁר יִפְגְּעוּן מִצָּפוֹן וּבְיִשָּׂשכָר מִמִּזְרָח. |
| את שלוש הנפות של בֵּית שְׁאָן\יִבְלְעָם (בצפון-מזרח), דֹאר (בצפון-מערב על חוף הים [*]עֵין דֹּר הנזכרת כאן ביחד עם דֹאר היא כמשוער מעיין או ישוב סמוך לדֹאר ולא עֵין דּוֹר שבנחלת יִשָּׂשכָר ), ותַעְנַךְ\מְגִדּוֹ (בצפון) לא יכל שבט מְנַשֶּׁה להוריש אך הטיל עליהם מס.[*]עולם התנ"ך, ספר יְהוֹשֻׁעַ עמ' 168. |
| יא וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר בֵּית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת הַנָּפֶת. יב וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת. יג וַיְהִי כִּי חָזְקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי לָמַס וְהוֹרֵשׁ לֹא הוֹרִישׁוֹ. |
| שבטי אֶפְרָיִם ומְנַשֶּׁה מתלוננים לפני יְהוֹשֻׁעַ שקיבלו רק נחלה אחת למרות שהם רַבִּים, והוא מציע להם לְפַנּוֹת שטחים מעצים ביער שבהַר אֶפְרָיִם אם הוא אָץ\לוחץ\צר להם. הם מתלוננים שההר לא יספיק להם כיוון שיהיה קשה להוריש את הכנעני שבאזור בֵית שְׁאָן ועֵמֶק יִזְרְעֶאל, כי יש לו שם רכב ברזל. יְהוֹשֻׁעַ טוען שהם יצליחו לְפַנּוֹת את ההר ולנצח את הכנענים למרות כל הבעיות שמָנוּ בפניו. |
| יד וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד וַאֲנִי עַם רָב עַד אֲשֶׁר עַד כֹּה בֵּרְכַנִי יְהוָה. טו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ אִם עַם רַב אַתָּה עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָרְפָאִים כִּי אָץ לְךָ הַר אֶפְרָיִם. טז וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר וְרֶכֶב בַּרְזֶל בְּכָל הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בְּאֶרֶץ הָעֵמֶק לַאֲשֶׁר בְּבֵית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל. יז וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בֵּית יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם וְלִמְנַשֶּׁה לֵאמֹר עַם רַב אַתָּה וְכֹחַ גָּדוֹל לָךְ לֹא יִהְיֶה לְךָ גּוֹרָל אֶחָד. יח כִּי הַר יִהְיֶה לָּךְ כִּי יַעַר הוּא וּבֵרֵאתוֹ וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו כִּי תוֹרִישׁ אֶת הַכְּנַעֲנִי כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ כִּי חָזָק הוּא. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| כ | לִצְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת |
אילן יוחסין