וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם יְהוָה וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת (א)
|
|
סיכום
תקציר
| מַלְכַּת שְׁבָא מבקרת את שְׁלֹמֹה: מַלְכַּת שְׁבָא שומעת על הכבוד שהביא שְׁלֹמֹה לְשֵׁם ה' בחכמתו שקיבל ממנו והיא באה לנסות את חכמתו בְּחִידוֹת. היא באה ליְרוּשָׁלַיִם עם משלחת-ורכוש\חַיִל רבים מאוד, עם גְּמַלִּים הנושאים בְּשָׂמִים [*]ואולי הכוונה לבֹּשֶׂם הָאֲפַרְסְמוֹן הידוע? וְזָהָב רב, ואבנים יקרות, והיא באה לשְׁלֹמֹה ומדברת איתו על כל החידות שהיה בּלַּבָּה לשאול אותו. שְׁלֹמֹה עונה לה על כל שאלותיה ולא היתה תשובה שנסתרה\נעלמה ממנו ולא יכל לענות לה. |
| א וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם יְהוָה וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת. ב וַתָּבֹא יְרוּשָׁלְַמָה בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה וַתָּבֹא אֶל שְׁלֹמֹה וַתְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ. ג וַיַּגֶּד לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת כָּל דְּבָרֶיהָ לֹא הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ. |
| מַלְכַּת שְׁבָא ראתה את חָכְמַת שְׁלֹמֹה ואת הדר המקדש שבנה, ואת המאכלים המשובחים שאכלו על שולחנו, ואיך היו עֲבָדָיו\מְשָׁרְתָיו נוהגים\יושבים-ועומדים ומתלבשים, והמשקאות ששתו אצלו, ואת הטקס המפואר שבו הקריב הַמֶּלֶךְ את העולה במִּזְבֵּחַ המקדש [^]מְלָכִים-א פרק ט פסוק כ"ה: כה
וְהֶעֱלָה שְׁלֹמֹה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה עֹלוֹת וּשְׁלָמִים עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנָה לַיהוָה וְהַקְטֵיר אִתּוֹ אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה וְשִׁלַּם אֶת הַבָּיִת.
, והיא כמעט התעלפה מרוב התפעלות. |
| ד וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה. ה וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד משרתו [מְשָׁרְתָיו] וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְהוָה וְלֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ. |
| היא אמרה אז לשְׁלֹמֹה שכל השמועות ששמעה בְּאַרְצָהּ על אודותיו ועל חכמתו היו אֱמֶת. היא לא האמינה לשמועות עד שבאה ונוכחה במו עיניה שהשמועות לא הגיעו אפילו לחצי מהאמת המלאה, כי שְׁלֹמֹה הוסיף עוד חָכְמָה וָטוֹב מעבר למה שנאמר בשמועה שהיא שמעה. |
| ו וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל דְּבָרֶיךָ וְעַל חָכְמָתֶךָ. ז וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי. |
| היא מברכת את אנשי שְׁלֹמֹה ואת עבדיו אשר תמיד ניצבים בסביבתו וכך יכולים תמיד לשמוע את דברי חכמתו. היא מברכת גם את ה' שרצה\חָפֵץ לשים את שְׁלֹמֹה על כס המלכות, מתוך שה' תמיד אהב את עם יִשְׂרָאֵל ולכן הוא שם את שְׁלֹמֹה שישפוט את העם בצדק. |
| ח אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשֹּׁמְעִים אֶת חָכְמָתֶךָ. ט יְהִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה. |
| מַלְכַּת שְׁבָא נותנת לשְׁלֹמֹה זָהָב במשקל 120 כִּכַּר [*]מהכתוב בשְׁמוֹת פרק ל"ח פסוקים כ"ה-כ"ו וּבְשָׂמִים רבים ואבנים יקרות, ומעולם לא הובא בֹּשֶׂם בכמות כה גדולה כפי שהביאה מַלְכַּת שְׁבָא לשְׁלֹמֹה.
[^]
שְׁמוֹת פרק ל"ח פסוקים כ"ה-כ"ו: כה
וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.
כו
בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְכֹל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים.
יוצא שמשקל כִּכָּר אחת הוא משקל 3000 שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. שֶּׁקֶל, ובמקרה זה שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, הוא מידת משקל ומשוער כ-13-11 גרם[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, שמות, עמוד 113 , או כ-19 גרם לפי חז"ל. אם נניח שמשקלו של שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ היה של כ-11 גרם, הרי שמשקל הכִיכָּר היה כ-33 ק"ג, ושמשקל סך כל הזָהָב שהביאה מַלְכַּת שְׁבָא לשְׁלֹמֹה שקל כמעט 4 טוֹן. |
| י וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. |
| נזכרות גם האוניות של חִירָם מֶּלֶךְ צֹר שהביאו מֵאוֹפִיר זָהָב רב [*]יַמַּאי חִירָם ושְׁלֹמֹה יצאו למעשה יחדיו במסעות סחר לאוֹפִיר , עֲצֵי אַלְמֻגִּים ואבנים יקרות. מהאַלְמֻגִּים עשה שְׁלֹמֹה מִסְעָד למקדש ולארמון
[^]
מְלָכִים-א פרק ט פסוקים כ"ז-כ"ח: כז
וַיִּשְׁלַח חִירָם בָּאֳנִי אֶת עֲבָדָיו אַנְשֵׁי אֳנִיּוֹת יֹדְעֵי הַיָּם עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה.
כח
וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וַיָּבִאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
[*]לא ברור מהו אותו מִסְעָד, וקיימות כמה השערות, כמו שמדובר במעקה הסועד את הצועדים למקדש או לארמון, או בתמיכה כלשהי לדרך או למבנה עצמו , וגם כִנֹּרוֹת וּנְבָלִים שליוו את הזמרים\שָּׁרִים, ומאז ועד היום לא נראתה כזאת כמות של עֲצֵי אַלְמֻגִּים. |
| יא וְגַם אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיא מֵאֹפִיר עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה. יב וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת עֲצֵי הָאַלְמֻגִּים מִסְעָד לְבֵית יְהוָה וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים לֹא בָא כֵן עֲצֵי אַלְמֻגִּים וְלֹא נִרְאָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. |
| שְׁלֹמֹה נתן לְמַלְכַּת שְׁבָא את כל מה שרצתה\חֶפְצָהּ וביקשה\שָׁאָלָה, ומִלְּבַד זאת גם נתן לה עוד הרבה מנדיבות לִבּוֹ. לבסוף היא פנתה לדרכה והלכה בחזרה לְאַרְצָהּ יחד עם עֲבָדֶיהָ. |
| יג וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת שְׁבָא אֶת כָּל חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה מִלְּבַד אֲשֶׁר נָתַן לָהּ כְּיַד הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַתֵּפֶן וַתֵּלֶךְ לְאַרְצָהּ הִיא וַעֲבָדֶיהָ. |
| הרכוש המפואר של שְׁלֹמֹה: כל שנה שְׁלֹמֹה מקבל 666 כִּיכַּר זָהָב [*]כל כִּכַּר שוקלת כ-33 ק"ג - ראו בהסבר לפסוק י' למעלה , וזאת רק הכמות שהוא מקבל מהמיסים המוטלים על הסוחרים\תָּרִים[*]הכוונה אולי לסוחרים ניידים \רֹכְלִים ועל השליטים הנתינים - על מַלְכֵי ערב[*]יש המפרשים מלכים מארצות עֲרַב, כפי שכתוב בגרסת דִּבְרֵי-הַיָּמִים ועל המושלים\פַחוֹת של הארצות השכנות.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ט פסוק י"ד: יד
לְבַד מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים וְהַסֹּחֲרִים מְבִיאִים וְכָל מַלְכֵי עֲרַב וּפַחוֹת הָאָרֶץ מְבִיאִים זָהָב וָכֶסֶף לִשְׁלֹמֹה.
, ויש המפרשים שמדובר בעֶרֶב רב של מלכים מארצות שונות |
| יד וַיְהִי מִשְׁקַל הַזָּהָב אֲשֶׁר בָּא לִשְׁלֹמֹה בְּשָׁנָה אֶחָת שֵׁשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ כִּכַּר זָהָב. טו לְבַד מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים וּמִסְחַר הָרֹכְלִים וְכָל מַלְכֵי הָעֶרֶב וּפַחוֹת הָאָרֶץ. |
| שְׁלֹמֹה מכין 200 צִינּוֹת\מגנים-גדולים עשויים או מְצוּפִּים זָהָב שָׁחוּט [*]סוג כלשהו של זָהָב, ויש המפרשים שמדובר בזָהָב שטוח\מְרוּקָּע או זָהָב מעובד לחוטים במשקל 600 (שְׁקָלִים) על כל צִּינָּה. עוד הוא עושה 300 מָגִינִּים רגילים גם כן עשויים או מְצוּפִּים זָהָב שָׁחוּט, במשקל 3 מָנִים[*]כל מִינָה\מָנֶה שוקל 100 שְׁקָלִים על כל מָּגֵן, והוא שם את הצִינּוֹת והמָגִנִּים בבֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, מלכים, עמוד 52 [*]ראו על מבנה בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן במְלָכִים-א פרק ז פסוקים ב-ג .
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוקים ב-ג: ב
וַיִּבֶן אֶת בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן מֵאָה אַמָּה אָרְכּוֹ וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ עַל אַרְבָּעָה טוּרֵי עַמּוּדֵי אֲרָזִים וּכְרֻתוֹת אֲרָזִים עַל הָעַמּוּדִים.
ג
וְסָפֻן בָּאֶרֶז מִמַּעַל עַל הַצְּלָעֹת אֲשֶׁר עַל הָעַמּוּדִים אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה עָשָׂר הַטּוּר.
|
| טז וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה זָהָב שָׁחוּט שֵׁשׁ מֵאוֹת זָהָב יַעֲלֶה עַל הַצִּנָּה הָאֶחָת. יז וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מָגִנִּים זָהָב שָׁחוּט שְׁלֹשֶׁת מָנִים זָהָב יַעֲלֶה עַל הַמָּגֵן הָאֶחָת וַיִּתְּנֵם הַמֶּלֶךְ בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן. |
| שְׁלֹמֹה מכין את כִּסֵּא המלכות הגדול מקושט בשֶׁנְהָב [*]שֶׁן הפִּיל ומצופה בזָהָב מוּפָז[*]גם כן סוג כלשהו של זָהָב, ויש המפרשים שמדובר בזָהָב שבא ממקום שנקרא אוּפָז או שמדובר בזָהָב בצבע פָז. . לכִּסֵּא היו 6 מדרגות\מַעֲלוֹת ומגב הכסא יצאה משענת עגולה או כיסוי עגול לרֹאשׁ. לכסא היו גם שתי משענות לידיים בשני הצדדים של היושב, וזוג אֲרָיוֹת ניצבו לצד משענות הידיים. עוד 12 אריות ניצבו משני הצדדים של 6 המדרגות, ולא היה עוד כסא מלכות שכזה באף אחת מהמַמְלָכוֹת. |
| יח וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל וַיְצַפֵּהוּ זָהָב מוּפָז. יט שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּה וְרֹאשׁ עָגֹל לַכִּסֵּה מֵאַחֲרָיו וְיָדֹת מִזֶּה וּמִזֶּה אֶל מְקוֹם הַשָּׁבֶת וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת עֹמְדִים אֵצֶל הַיָּדוֹת. כ וּשְׁנֵים עָשָׂר אֲרָיִים עֹמְדִים שָׁם עַל שֵׁשׁ הַמַּעֲלוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה לֹא נַעֲשָׂה כֵן לְכָל מַמְלָכוֹת. |
| גם כל כְּלֵי המַשְׁקֵה של שְׁלֹמֹה היו מזָהָב, וגם כל הכלים שאוחסנו בבֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן היו עשויים זָהָב סָגוּר [*]גם כן סוג כלשהו של זָהָב, ויש המפרשים שמדובר בזָהָב מלא ומזוקק ללא תערובות חומרים נוספות . כך הכל אצל שְׁלֹמֹה היה עשוי זָהָב כי הכֶּסֶף לא נחשב לכלום בְּיָמָיו. |
| כא וְכֹל כְּלֵי מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה זָהָב וְכֹל כְּלֵי בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן זָהָב סָגוּר אֵין כֶּסֶף לֹא נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה. |
| הסחר הבינלאומי של שְׁלֹמֹה: לשְׁלֹמֹה היה צי של אוניות תַרְשִׁישׁ [*]יש המשערים שהאוניות יצאו למסעות סחר בתַרְשִׁישׁ. אך ברור שתַרְשִׁישׁ שכנה בים התיכון, כיוון שיוֹנָה הנביא ברח אליה באוניה שהפליגה מנמל יָפוֹ שיצאו למסעות סחר בַּיָּם עם אוניותיו של חִירָם מֶּלֶךְ צֹר ושבו לארץ כל 3 שנים עמוסות בזָהָב, כֶסֶף, שֶׁנְהַב, קֹפִים וְתֻכִּיִּים
[^]
יוֹנָה פרק א פסוק ג: ג
וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהוָה וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אָנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהוָה.
, ואילו קודם לכן נאמר גם ששְׁלֹמֹה וחִירָם היו משיטים את אוניות הסחר שלהם בים האדום
[^]
מְלָכִים-א פרק ט פסוקים כ"ו-כ"ח: כו
וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם.
כז
וַיִּשְׁלַח חִירָם בָּאֳנִי אֶת עֲבָדָיו אַנְשֵׁי אֳנִיּוֹת יֹדְעֵי הַיָּם עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה.
כח
וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וַיָּבִאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
, ומכאן יש המשערים שהאוניות לא סחרו עם תַרְשִׁישׁ אלא היו מסוג של אוניות סחר שנקרא אוניות תַרְשִׁישׁ.[*]יש המזהים את התֻכִּיִּים עם הטווסים, או עם עוף אֶקְזוֹטִי אחר . |
| כב כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים. |
| שְׁלֹמֹה היה גדול מכל שאר מלכי העולם בעושרו ובחכמתו [*]כפי שהבטיח לו ה' בחלום בגִּבְעוֹן , ומכל רחבי העולם באו אנשים שביקשו לִשְׁמֹעַ את דברי החכמה שלו אותה שם ה' בְּלִבּוֹ. וכל אחד מאותם מבקרים זרים היה מביא מנחה של כְּלֵי כֶסֶף וזָהָב, בגדים\שְׂלָמוֹת, כלי נֵשֶׁק, בְשָׂמִים וסוּסִים וּפְרָדִים כל שָׁנָה.
[^]
מְלָכִים-א פרק ג פסוקים י"ב-י"ג: יב
הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ.
יג
וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים כָּל יָמֶיךָ.
|
| כג וַיִּגְדַּל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִכֹּל מַלְכֵי הָאָרֶץ לְעֹשֶׁר וּלְחָכְמָה. כד וְכָל הָאָרֶץ מְבַקְשִׁים אֶת פְּנֵי שְׁלֹמֹה לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמָתוֹ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים בְּלִבּוֹ. כה וְהֵמָּה מְבִאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂלָמוֹת וְנֵשֶׁק וּבְשָׂמִים סוּסִים וּפְרָדִים דְּבַר שָׁנָה בְּשָׁנָה. |
| שְׁלֹמֹה אסף מרכבות וּפָרָשִׁים עד שהיה לו צבא של 1400 מרכבות ו-12000 פָּרָשִׁים, אותם הוא השכין בְּעָרֵי רֶכֶב מיוחדות [*]כפי שכבר נמסר במְלָכִים-א פרק ה פסוקים ו-ח או עִם הַמֶּלֶךְ עצמו ביְרוּשָׁלַיִם. כך היה הַכֶּסֶף כל כך נפוץ ביְרוּשָׁלַיִם עד ששְׁלֹמֹה החשיב אותו כמו האבנים הפשוטות, והָאֲרָזִים ששימשו לבנות את מבני הפאר ביְרוּשָׁלַיִם
[^]
מְלָכִים-א פרק ה פסוקים ו-ח: ו
וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים.
ז
וְכִלְכְּלוּ הַנִּצָּבִים הָאֵלֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְאֵת כָּל הַקָּרֵב אֶל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אִישׁ חָדְשׁוֹ לֹא יְעַדְּרוּ דָּבָר.
ח
וְהַשְּׂעֹרִים וְהַתֶּבֶן לַסּוּסִים וְלָרָכֶשׁ יָבִאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם אִישׁ כְּמִשְׁפָּטוֹ.
[^]מְלָכִים-א פרק ה פסוק כ"ד: כד
וַיְהִי חִירוֹם נֹתֵן לִשְׁלֹמֹה עֲצֵי אֲרָזִים וַעֲצֵי בְרוֹשִׁים כָּל חֶפְצוֹ.
היו כה רבים עד ששְׁלֹמֹה החשיב אותם כמו עצי השִׁקְמִים אשר צומחים בהמוניהם באזור הַשְּׁפֵלָה. |
| כו וַיֶּאֱסֹף שְׁלֹמֹה רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַיְהִי לוֹ אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת רֶכֶב וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים וַיַּנְחֵם בְּעָרֵי הָרֶכֶב וְעִם הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם. כז וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלִַם כָּאֲבָנִים וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב. |
| מוֹצָא הַסּוּסִים שאסף שְׁלֹמֹה היה במִּצְרָיִם ובקְוֵא\קְוֵה, שם שילמו עליהם סוחרי הַמֶּלֶךְ את מחירם - 600 כֶּסֶף לכל מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם ו-150 כֶּסֶף לכל סוּס, ואז גם סחרו בהם עם מלכי החַתִּים ועם אֲרָם ששילמו על הסחורות בְּיָדָם [*]כיוון שלא ידוע שמִּצְרָיִם גידלה סוסים או ייצאה מרכבות, וגם בקְוֵה לא גידלו סוסים, ההשערה היא ששְׁלֹמֹה תִּוֶוךְ בין סוחרים מקְוֵה שהביאו סוסים מצפון (כמו למשל מתּוֹגַרְמָה השכנה .
[^]
יְחֶזְקֵאל פרק כ"ז פסוק י"ד: יד
מִבֵּית תּוֹגַרְמָה סוּסִים וּפָרָשִׁים וּפְרָדִים נָתְנוּ עִזְבוֹנָיִךְ.
) וגם בין ייצרני מרכבות שמכרו את מרכולתם למִּצְרָיִם[*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-א עמ' 118 [*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ז, עמוד 88 . |
| כח וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם וּמִקְוֵה סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ יִקְחוּ מִקְוֵה בִּמְחִיר. כט וַתַּעֲלֶה וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה וְכֵן לְכָל מַלְכֵי הַחִתִּים וּלְמַלְכֵי אֲרָם בְּיָדָם יֹצִאוּ. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים