וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה יֹשְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים בְּגֹרֶן פֶּתַח שַׁעַר שֹׁמְרוֹן וְכָל הַנְּבִיאִים מִתְנַבְּאִים לִפְנֵיהֶם (י)
וְהַמֶּלֶךְ הָיָה מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה נֹכַח אֲרָם וַיָּמָת בָּעֶרֶב (ל"ה)
.jpg){kind=link}
וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּבֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה... (ל"ט). בתמונה נראים קישוטים משנהב שנמצאו בחורבות שֹׁמְרוֹן, שיועדו כמשוער לרהיטים בבית הַשֵּׁן שם.
|
|
סיכום
יְהוֹשָׁפָט מלך יְהוּדָה מקבל את הזמנת אַחְאָב להלחם באֲרָם, אך מבקש להתייעץ קודם בה'. אחרי ש-400 נביאי שקר מנבאים להם נצחון, מִיכָיְהוּ מנבא תבוסה ונכלא ע"י אַחְאָב. אַחְאָב נפגע מחץ במהלך הקרב ומושאר עומד במרכבתו עד שפגיעתו מתגלה וכולם נסים. הוא מת ובנו אֲחַזְיָה מולך אחריו.
תקציר
| יְהוֹשָׁפָט ואַחְאָב מסכימים להלחם באֲרָם ו-400 נביאים מנבאים שֶׁיְּנַצְּחוּ: אחרי שבני אֲרָם ויִשְׂרָאֵל יָשְׁבוּ בשלום 3 שנים ללא מלחמה ביניהם, בא יְהוֹשָׁפָט מלך יְהוּדָה לבקר את אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל [*]משתמע שהיחסים בין הממלכות האחיות השתפרו מאז המלחמות שהיו ביניהן בימי אָסָא אבי יְהוֹשָׁפָט ובַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל .
[^]
מְלָכִים-א פרק ט"ו פסוק ט"ז: טז
וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אָסָא וּבֵין בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵיהֶם.
|
| א וַיֵּשְׁבוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵין מִלְחָמָה בֵּין אֲרָם וּבֵין יִשְׂרָאֵל. ב וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וַיֵּרֶד יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. |
| אַחְאָב מתלונן לפני אנשיו שלמרות שוודאי הם יודעים שהעיר רמות גִּלְעָד שייכת לממלכת יִשְׂרָאֵל, בכל זאת הם שותקים\מַחְשִׁים ואינם פועלים כדי לקחת אותה בחזרה מידי מֶלֶךְ אֲרָם [*]אחרי שבֶּן הֲדַד מלך אֲרָם דַמָּשֶׂק הובס בידי אַחְאָב, הוא הבטיח להשיב לממלכת יִשְׂרָאֵל את כל הערים שכבש ממנה אביו . אַחְאָב שואל את יְהוֹשָׁפָט אם יצטרף אליו לקרב על רמות גִּלְעָד, ויְהוֹשָׁפָט מסכים ואומר שהוא ואַחְאָב בני אותו עם, וכך גם תושבי ממלכותיהם, וסוסי המלחמה שלהם שייכים כאילו לאותו הצבא.
[^]
מְלָכִים-א פרק כ פסוק ל"ד: לד
וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֶעָרִים אֲשֶׁר לָקַח אָבִי מֵאֵת אָבִיךָ אָשִׁיב וְחוּצוֹת תָּשִׂים לְךָ בְדַמֶּשֶׂק כַּאֲשֶׁר שָׂם אָבִי בְּשֹׁמְרוֹן וַאֲנִי בַּבְּרִית אֲשַׁלְּחֶךָּ וַיִּכְרָת לוֹ בְרִית וַיְשַׁלְּחֵהוּ.
|
| ג וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל עֲבָדָיו הַיְדַעְתֶּם כִּי לָנוּ רָמֹת גִּלְעָד וַאֲנַחְנוּ מַחְשִׁים מִקַּחַת אֹתָהּ מִיַּד מֶלֶךְ אֲרָם. ד וַיֹּאמֶר אֶל יְהוֹשָׁפָט הֲתֵלֵךְ אִתִּי לַמִּלְחָמָה רָמֹת גִּלְעָד וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ. |
| יְהוֹשָׁפָט מבקש רק מאַחְאָב שיברר\ידרוש את דְּבַר ה' בעניין המלחמה. אַחְאָב אוסף כ-400 נביאים ושואל אותם אם עליו ללכת להלחם על רמות גִּלְעָד או לחדול מפעולתו בעניין. הנביאים עונים שהוא יכול לעלות על העיר כי ה' יִתֵּן אותה בידו. |
| ה וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל דְּרָשׁ נָא כַיּוֹם אֶת דְּבַר יְהוָה. ו וַיִּקְבֹּץ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הַנְּבִיאִים כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הַאֵלֵךְ עַל רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה אִם אֶחְדָּל וַיֹּאמְרוּ עֲלֵה וְיִתֵּן אֲדֹנָי בְּיַד הַמֶּלֶךְ. |
| יְהוֹשָׁפָט שואל אם יש אולי נָבִיא נוסף לה' שיוכלו לברר איתו את השאלה? אַחְאָב עונה שיש אמנם עוד איש כזה, מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָה, אך אַחְאָב שונא אותו כי הוא תמיד מנבא לו רעות ולא טובות. יְהוֹשָׁפָט מבקש בכל זאת להתייעץ עם מִיכָיְהוּ ואַחְאָב קורא לעבד סָרִיס אחד ומצווה עליו להביא מהר למקום את מִיכָיְהוּ. |
| ז וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט הַאֵין פֹּה נָבִיא לַיהוָה עוֹד וְנִדְרְשָׁה מֵאוֹתוֹ. ח וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט עוֹד אִישׁ אֶחָד לִדְרֹשׁ אֶת יְהוָה מֵאֹתוֹ וַאֲנִי שְׂנֵאתִיו כִּי לֹא יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם רָע מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָה וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אַל יֹאמַר הַמֶּלֶךְ כֵּן. ט וַיִּקְרָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל סָרִיס אֶחָד וַיֹּאמֶר מַהֲרָה מִיכָיְהוּ בֶן יִמְלָה. |
| מִיכָיְהוּ מנבא תבוסה ואת מות אַחְאָב: אַחְאָב ויְהוֹשָׁפָט יושבים כל אחד על כסאו כשהם לבושים בבגדי המלכות שלהם בְּגֹרֶן הנמצאת בפֶּתַח שַׁעַר הבִּירָה שֹׁמְרוֹן, וכל 400 הנביאים מתנבאים לפניהם שם. |
| י וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה יֹשְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים בְּגֹרֶן פֶּתַח שַׁעַר שֹׁמְרוֹן וְכָל הַנְּבִיאִים מִתְנַבְּאִים לִפְנֵיהֶם. |
| אחד מהם, צִדְקִיָּה בֶן כְּנַעֲנָה, מכין קרניים מברזל ומכריז שה' אמר שאַחְאָב ינגח בקרניים האלה את כוחות אֲרָם עד שהם יושמדו כליל. גם שאר הַנְּבִאִים מתנבאים כאמור באופן דומה ואומרים שאַחְאָב צפוי לעלות על רָמֹת גִּלְעָד ולהצליח בקרב, ושה' יתן בידו את העיר. |
| יא וַיַּעַשׂ לוֹ צִדְקִיָּה בֶן כְּנַעֲנָה קַרְנֵי בַרְזֶל וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר יְהוָה בְּאֵלֶּה תְּנַגַּח אֶת אֲרָם עַד כַּלֹּתָם. יב וְכָל הַנְּבִאִים נִבְּאִים כֵּן לֵאמֹר עֲלֵה רָמֹת גִּלְעָד וְהַצְלַח וְנָתַן יְהוָה בְּיַד הַמֶּלֶךְ. |
| השליח\מַּלְאָךְ הסָרִיס שֶׁיָּצָא לקרוא למִיכָיְהוּ דיבר איתו וסיפר לו שכל הַנְּבִיאִים ניבאו פֶּה אֶחָד נבואות טובות לאַחְאָב, ומבקש ממִיכָיְהוּ שגם נבואותיו יהיו דומות וטובות. מִיכָיְהוּ נשבע בשם ה' שיאמר רק את מה שה' יאמר לו להגיד. |
| יג וְהַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר הָלַךְ לִקְרֹא מִיכָיְהוּ דִּבֶּר אֵלָיו לֵאמֹר הִנֵּה נָא דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים פֶּה אֶחָד טוֹב אֶל הַמֶּלֶךְ יְהִי נָא דבריך [דְבָרְךָ] כִּדְבַר אַחַד מֵהֶם וְדִבַּרְתָּ טּוֹב. יד וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ חַי יְהוָה כִּי אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר יְהוָה אֵלַי אֹתוֹ אֲדַבֵּר. |
| מִיכָיְהוּ בא לפני אַחְאָב, ואַחְאָב שואל אותו אם כדאי להם ללכת להלחם על רָמֹת גִּלְעָד או לחדול מפעולתיהם בעניין, ומִיכָיְהוּ עונה שהוא מאחל לאַחְאָב שיעלה למלחמה ושיצליח בה ושה' יִתֵּן את העיר בידו [*]מִיכָיְהוּ חוזר על דברי הנביאים בפסוק י"ב, אך הנביאים ניבאו שכך יהיה ואילו מִיכָיְהוּ רק מאחל לאַחְאָב שכך יהיה . אַחְאָב לא מסתפק באיחולי ההצלחה של מִיכָיְהוּ ושואל אותו עוד כמה פעמים הוא צריך להשביע אותו שידבר אליו רק דברי אמת בשמו של ה'? |
| טו וַיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֵלָיו מִיכָיְהוּ הֲנֵלֵךְ אֶל רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה אִם נֶחְדָּל וַיֹּאמֶר אֵלָיו עֲלֵה וְהַצְלַח וְנָתַן יְהוָה בְּיַד הַמֶּלֶךְ. טז וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמֶּלֶךְ עַד כַּמֶּה פְעָמִים אֲנִי מַשְׁבִּעֶךָ אֲשֶׁר לֹא תְדַבֵּר אֵלַי רַק אֱמֶת בְּשֵׁם יְהוָה. |
| מִיכָיְהוּ אומר שֶׁראה בחזיונו את כל צבא יִשְׂרָאֵל מפוזרים\נְפֹצִים בהרים כמו צֹּאן ללא רוֹעֶה [*]כלומר מִיכָיְהוּ רומז שאַחְאָב ימות בקרב ושצבאו יברח לכל הכוונים ללא מנהיג וה' הצהיר שאין להם אדון\מפקד ראוי. לכן, מִיכָיְהוּ ממליץ לכל צבא אַחְאָב לשוב כעת כל אחד לביתו בשלום במקום שֶׁיִּפְלוּ בקרב. אַחְאָב אומר ליְהוֹשָׁפָט שהֲלוֹא הוא אמר לו שכך יהיה ושמִיכָיְהוּ מנבא לו תמיד רק רעות. |
| יז וַיֹּאמֶר רָאִיתִי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל נְפֹצִים אֶל הֶהָרִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה וַיֹּאמֶר יְהוָה לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם. יח וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ לוֹא יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם רָע. |
| מִיכָיְהוּ מפרט את חזונו ונכלא: מִיכָיְהוּ קורא לאַחְאָב שחושד בדבריו לשמוע מה אמר לו ה' בעצמו בעניינו. מִיכָיְהוּ ראה את ה' יושב על כִּסְאוֹ כשכל צְבָא הַשָּׁמַיִם עומד משני צדדיו. ה' שאל אז מי יוכל לפתות את אַחְאָב לעלות למלחמה בְּרָמֹת גִּלְעָד וליפול בה, ונוכחים שונים בקהל הציעו לה' שיעשו זאת בדרך כזו או אחרת. |
| יט וַיֹּאמֶר לָכֵן שְׁמַע דְּבַר יְהוָה רָאִיתִי אֶת יְהוָה יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ. כ וַיֹּאמֶר יְהוָה מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמֹת גִּלְעָד וַיֹּאמֶר זֶה בְּכֹה וְזֶה אֹמֵר בְּכֹה. |
| לבסוף יצאה "הָרוּחַ" [*]מסתבר שמדובר ברוח הנותנת את השראתה לנביאי שקר ועמדה לפני ה' ואמרה שהיא תצליח לפתות את אַחְאָב. ה' שאל כיצד תעשה זאת, והָרוּחַ ענתה שתצא ותמלא ברוּחַ שֶׁקֶר את כל נביאי אַחְאָב. ה' אמר שאמנם הָרוּחַ תְּפַתֶּה את אַחְאָב ותוכל להצליח במטרתה להביאו לצאת לקרב האבוד, וה' שולח אותה לעשות כפי שהכריזה. והנה אמנם ה' נתן לרוּחַ השֶׁקֶר לנשוב בְּפִיהם של כל 400 הנביאים האלה שניבאו לו טובות, בעוד שה' דִּבֶּר עליו רעות. |
| כא וַיֵּצֵא הָרוּחַ וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה וַיֹּאמֶר אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו בַּמָּה. כב וַיֹּאמֶר אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו וַיֹּאמֶר תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל צֵא וַעֲשֵׂה כֵן. כג וְעַתָּה הִנֵּה נָתַן יְהוָה רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאֶיךָ אֵלֶּה וַיהוָה דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה. |
| צִדְקִיָּהוּ ניגש למִיכָיְהוּ וסוטר לו על הַלֶּחִי, ושואל אותו בלגלוג איך בדיוק רוּחַ השקר ששלח אליו ה' עברה למִיכָיְהוּ כדי לספר לו את כל הפרטים שסיפר כרגע? מִיכָיְהוּ עונה שצִדְקִיָּהוּ יווכח באמת שבדבריו ביום שבו יאלץ להתחבא בחֶדֶר הפנימי ביותר אחרי התבוסה הצפויה לאַחְאָב [*]ראו גם שימוש בביטוי "חֶדֶר בְּחָדֶר" במובן של הסתתרות במקום הפנימי והנסתר ביותר במְלָכִים-א פרק כ פסוק ל .
[^]
מְלָכִים-א פרק כ פסוק ל: ל
וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים אֲפֵקָה אֶל הָעִיר וַתִּפֹּל הַחוֹמָה עַל עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף אִישׁ הַנּוֹתָרִים וּבֶן הֲדַד נָס וַיָּבֹא אֶל הָעִיר חֶדֶר בְּחָדֶר.
|
| כד וַיִּגַּשׁ צִדְקִיָּהוּ בֶן כְּנַעֲנָה וַיַּכֶּה אֶת מִיכָיְהוּ עַל הַלֶּחִי וַיֹּאמֶר אֵי זֶה עָבַר רוּחַ יְהוָה מֵאִתִּי לְדַבֵּר אוֹתָךְ. כה וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ הִנְּךָ רֹאֶה בַּיּוֹם הַהוּא אֲשֶׁר תָּבֹא חֶדֶר בְּחֶדֶר לְהֵחָבֵה. |
| אַחְאָב מצווה לקחת את מִיכָיְהוּ ולהשיב אותו [*]אַחְאָב מצווה להשיב את מִיכָיְהוּ לאחראים על הכלא, ומכאן משתמע שנכלא כבר קודם לכן בשל נבואותיו הפוגעות במוֹרָאל לאָמֹן ראש העיר שֹׁמְרוֹן וליוֹאָשׁ בן אַחְאָב, ולאמר להם לשים אותו בכלא ולתת לו שם לֶחֶם ומַיִם בכמות מצומצמת\לחוצה בלבד, עד שאַחְאָב יחזור בְשָׁלוֹם מהקרב. מִיכָיְהוּ עונה שאם אַחְאָב אמנם ישוב בְּשָׁלוֹם הרי שיסתבר שה' לא דיבר דרכו. מִיכָיְהוּ אומר שהוא מוכן להסתכן כך בנבואתו אל מול כל עמי הארץ[*]מִיכָיְהוּ משתמש כאן בביטוי "שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם", שבהם פותח את דבריו גם הנביא מִיכָה .
[^]
מִיכָה פרק א פסוק ג: ג
כִּי הִנֵּה יְהוָה יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ וְיָרַד וְדָרַךְ עַל במותי [בָּמֳתֵי] אָרֶץ.
, וההשערה היא שאולי עורך ספר מְלָכִים קישר בין שני הנביאים בעקבות שמותיהם הדומים. |
| כו וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל קַח אֶת מִיכָיְהוּ וַהֲשִׁיבֵהוּ אֶל אָמֹן שַׂר הָעִיר וְאֶל יוֹאָשׁ בֶּן הַמֶּלֶךְ. כז וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ שִׂימוּ אֶת זֶה בֵּית הַכֶּלֶא וְהַאֲכִילֻהוּ לֶחֶם לַחַץ וּמַיִם לַחַץ עַד בֹּאִי בְשָׁלוֹם. כח וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ אִם שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם לֹא דִבֶּר יְהוָה בִּי וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם. |
| הקרב מסתיים בתבוסה ובמות אַחְאָב: אַחְאָב וְיהוֹשָׁפָט עולים להלחם ברָמֹת גִּלְעָד. אַחְאָב אומר שהוא עומד להִתְחַפֵּשׂ בבואו לקרב, אך הוא מציע ליהוֹשָׁפָט להשאר לָבוּשׁ בבגדי המלכות שלו [*]אַחְאָב ידע אולי על כוונת מֶלֶךְ אֲרָם לפגוע בו במיוחד, כפי שיתברר בפסוק הבא. ליהוֹשָׁפָט הוא ממליץ לצאת לקרב עם בגדי מלכותו כי לא נשקפת לו סכנה מיוחדת בשל כך, ובגדי המלכות יחזקו וודאי את סמכותו כמפקד בעת הקרב. , וכך הם עושים. |
| כט וַיַּעַל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה רָמֹת גִּלְעָד. ל וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט הִתְחַפֵּשׂ וָבֹא בַמִּלְחָמָה וְאַתָּה לְבַשׁ בְּגָדֶיךָ וַיִּתְחַפֵּשׂ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיָּבוֹא בַּמִּלְחָמָה. |
| מֶלֶךְ אֲרָם מצווה על 32 המפקדים של חיל המרכבות שלו [*]המלך הוא בֶּן הֲדַד ה-2 שנזכר גם בפרק כ', והמפקדים הם 32 המלכים בעלי בריתו הנזכרים בהקשר למלחמה שתוארה שם לא להלחם באף חייל אויב, קָטֹן כגָּדוֹל, אלא להתמקד רק באַחְאָב. כשמפקדי המרכבות רואים את יְהוֹשָׁפָט בלבוש המלכות שלו הם חושבים שמדובר באַחְאָב והם פונים\סרים לתקוף אותו. יְהוֹשָׁפָט זועק לעזרת אנשיו, אבל כשמפקדי המרכבות רואים שלא מדובר באַחְאָב הם שבים מלרדוף אחריו.
[^]
מְלָכִים-א פרק כ פסוק א: א
וּבֶן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם קָבַץ אֶת כָּל חֵילוֹ וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ אִתּוֹ וְסוּס וָרָכֶב וַיַּעַל וַיָּצַר עַל שֹׁמְרוֹן וַיִּלָּחֶם בָּהּ.
|
| לא וּמֶלֶךְ אֲרָם צִוָּה אֶת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר לוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם לֵאמֹר לֹא תִּלָּחֲמוּ אֶת קָטֹן וְאֶת גָּדוֹל כִּי אִם אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ. לב וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֶת יְהוֹשָׁפָט וְהֵמָּה אָמְרוּ אַךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא וַיָּסֻרוּ עָלָיו לְהִלָּחֵם וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט. לג וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב כִּי לֹא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא וַיָּשׁוּבוּ מֵאַחֲרָיו. |
| אחד מחיילי אֲרָם מושך בקשת ויורה חץ לְתֻמּוֹ [*]כלומר בלי להתכוון לפגוע דוקא באַחְאָב אשר פוגע באַחְאָב ברווח שבין הַדְּבָקִים המדביקים את קשקשי השריון. אַחְאָב מבקש מנהג המרכבה שלו להפוך עם המושכות שבידיו את כוון נסיעתו ולהוציא אותו מהַמַּחֲנֶה כי הוא נפצע\חלה. |
| לד וְאִישׁ מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ וַיַּכֶּה אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן וַיֹּאמֶר לְרַכָּבוֹ הֲפֹךְ יָדְךָ וְהוֹצִיאֵנִי מִן הַמַּחֲנֶה כִּי הָחֳלֵיתִי. |
| הַמִּלְחָמָה ממשיכה להתגבר באותו היום, ואַחְאָב הפצוע מועמד בַּמֶּרְכָּבָה אל מול\נֹכַח צבא אֲרָם [*]כדי שלא ידעו שהמלך מת ויחשבו שהנצחון כבר בידם . אַחְאָב מת בשעות העֶרֶב והדם מהפצע שלו נזל\יִּצֶק לפנים\חֵיק המרכבה. בשעת שקיעת\בֹא השמש נודע מותו וקול השמועה עבר בין החיילים שבמחנה יִשְׂרָאֵל שקראו זה לזה לחזור כל אחד\אִישׁ לעִירוֹ ולאַרְצוֹ[*]כלומר למחוז של נחלת שבטו . |
| לה וַתַּעֲלֶה הַמִּלְחָמָה בַּיּוֹם הַהוּא וְהַמֶּלֶךְ הָיָה מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה נֹכַח אֲרָם וַיָּמָת בָּעֶרֶב וַיִּצֶק דַּם הַמַּכָּה אֶל חֵיק הָרָכֶב. לו וַיַּעֲבֹר הָרִנָּה בַּמַּחֲנֶה כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ לֵאמֹר אִישׁ אֶל עִירוֹ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ. |
| אַחְאָב כאמור מת וגופתו מובאת לשֹׁמְרוֹן שם קוברים אותו. כששוטפים את מרכבת אַחְאָב בבריכה שבעיר מלקקים הַכְּלָבִים את דמו, והזונות הרוחצות את עצמן בבריכה שוטפות את גופן הטמא בדם המלך. וזאת בהתאם לנבואה שנאמרה על אַחְאָב בשם ה' [^]מְלָכִים-א פרק כ"א פסוק י"ט: יט
וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה.
. |
| לז וַיָּמָת הַמֶּלֶךְ וַיָּבוֹא שֹׁמְרוֹן וַיִּקְבְּרוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּשֹׁמְרוֹן. לח וַיִּשְׁטֹף אֶת הָרֶכֶב עַל בְּרֵכַת שֹׁמְרוֹן וַיָּלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמוֹ וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֵּר. |
| שאר תולדות אַחְאָב ומעשיו, כולל בניית ארמון מקושט בשֶׁנְהָב\שֵּׁן [*]הארמון לא היה עשוי כולו משֶׁנְהָב (שן הפיל) כיוון שהשנהב אינו מתאים לבנייה. בחורבות שֹׁמְרוֹן נמצאו שברים רבים של קישוטים עשויים שֶׁנְהָב מהמאות ה־9–8 לפנה"ס - ראו ב. והבנייה שעשה בערים נוספות בממלכה, מתועדים בספר "דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל"[*]שם תועדו גם תולדות כל שאר מלכי יִשְׂרָאֵל מיָרָבְעָם . אַחְאָב מובא לקבורה באחוזת הקבר של אֲבֹתָיו ובנו אֲחַזְיָה\אֲחַזְיָהוּ עולה למלוכה אחריו.
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוק י"ט: יט
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יָרָבְעָם אֲשֶׁר נִלְחַם וַאֲשֶׁר מָלָךְ הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
ועד פֶקַח
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוק ל"א: לא
וְיֶתֶר דִּבְרֵי פֶקַח וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
(הוֹשֵׁעַ שמלך אחרי פֶקַח נעצר ע"י מלך אַשּׁוּר שהגלה את תושבי ממלכת יִשְׂרָאֵל
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוקים ד-ו: ד וַיִּמְצָא מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּהוֹשֵׁעַ קֶשֶׁר אֲשֶׁר שָׁלַח מַלְאָכִים אֶל סוֹא מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְלֹא הֶעֱלָה מִנְחָה לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר כְּשָׁנָה בְשָׁנָה וַיַּעַצְרֵהוּ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּאַסְרֵהוּ בֵּית כֶּלֶא. ה
וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.
ו
בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי.
) |
| לט וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּבֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה וְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. מ וַיִּשְׁכַּב אַחְאָב עִם אֲבֹתָיו וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו. |
| יְהוֹשָׁפָט מולך ביְהוּדָה: בשנה ה-4 למלכות אַחְאָב ביִשְׂרָאֵל עולה יְהוֹשָׁפָט בן אָסָא ועֲזוּבָה בַּת שִׁלְחִי למלוכה ביְהוּדָה [*]יְהוֹשָׁפָט כבר היה מלך בעת הארועים שתוארו למעלה, אך כאן נותנים סיכום כללי של ימי מלכותו . יְהוֹשָׁפָט היה בן 35 כשהחל למלוך והוא מָלַךְ במשך 25 שנים ביְרוּשָׁלַיִם. |
| מא וִיהוֹשָׁפָט בֶּן אָסָא מָלַךְ עַל יְהוּדָה בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְאַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. מב יְהוֹשָׁפָט בֶּן שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בְּמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲזוּבָה בַּת שִׁלְחִי. |
| יְהוֹשָׁפָט הלך ולא סוטה\סָר מדרכי אָסָא אָבִיו שהקפיד לעשות מעשים ישרים בעיני ה'. אבל, יְהוֹשָׁפָט הותיר את בָּמוֹת הפולחן שהיו מפוזרות בארץ [*]עוד מימי רְחַבְעָם והָעָם היה מעלה בהן זבחים וקטורת.
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוק כ"ג: כג
וַיִּבְנוּ גַם הֵמָּה לָהֶם בָּמוֹת וּמַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן.
ואָסָא
[^]
מְלָכִים-א פרק ט"ו פסוק י"ד: יד
וְהַבָּמוֹת לֹא סָרוּ רַק לְבַב אָסָא הָיָה שָׁלֵם עִם יְהוָה כָּל יָמָיו.
|
| מג וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ אָסָא אָבִיו לֹא סָר מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה. מד אַךְ הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת. |
| יְהוֹשָׁפָט השלים עם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל [*]כפי שהובהר גם בראשית הפרק . שאר תולדות יְהוֹשָׁפָט ומעשי גְבוּרָתוֹ ומלחמותיו מתועדים בספר "דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה"[*]שם תועדו גם תולדות כל שאר מלכי יְהוּדָה מרְחַבְעָם .
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוק כ"ט: כט
וְיֶתֶר דִּבְרֵי רְחַבְעָם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
ועד יְהוֹיָקִים
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ד פסוק ה: ה
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
(יְהוֹיָכִין וצִדְקִיָּהוּ שמלכו אחרי יְהוֹיָקִים יצאו לגלות) |
| מה וַיַּשְׁלֵם יְהוֹשָׁפָט עִם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. מו וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹשָׁפָט וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַאֲשֶׁר נִלְחָם הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה. |
| יְהוֹשָׁפָט טיהר את הָאָרֶץ משארית הַקְּדֵשִׁים שעוד נותרו בה בימי אָסָא אָבִיו [*]הַקְּדֵשִׁים עסקו בזְנוּת פולחנית של אישה\קְדֵשָׁה או גבר\קָדֵשׁ, דבר שנאסר במפורש בתורת מֹשֶׁה . בֶּאֱדוֹם עדיין לא שלט מֶלֶךְ, אלא היא היתה תחת ממשל של נִיצָּב מטעם מֶלֶךְ יהוּדָה
[^]
דְּבָרִים פרק כ"ג פסוק י"ח: יח
לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
. הַקְּדֵשִׁים היו נפוצים בִּיהוּדָה עוד בימי רְחַבְעָם
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוק כ"ד: כד
וְגַם קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ עָשׂוּ כְּכֹל הַתּוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
ואָסָא אסר על פעילותם בארץ
[^]
מְלָכִים-א פרק ט"ו פסוק י"ב: יב
וַיַּעֲבֵר הַקְּדֵשִׁים מִן הָאָרֶץ וַיָּסַר אֶת כָּל הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו.
אך מסתבר לפי הדברים כאן שלא הצליח להפטר מכולם.[*]בֶּאֱדוֹם ישב נציב מטעם יהוּדָה עוד מימי הכיבוש של דָּוִד .
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ח פסוק י"ד: יד
וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְצִבִים בְּכָל אֱדוֹם שָׂם נְצִבִים וַיְהִי כָל אֱדוֹם עֲבָדִים לְדָוִד וַיּוֹשַׁע יְהוָה אֶת דָּוִד בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ.
|
| מז וְיֶתֶר הַקָּדֵשׁ אֲשֶׁר נִשְׁאַר בִּימֵי אָסָא אָבִיו בִּעֵר מִן הָאָרֶץ. מח וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם נִצָּב מֶלֶךְ. |
| יהוֹשָׁפָט הכין אוניות תַרְשִׁישׁ [*]יש המשערים שהאוניות יצאו למסעות סחר בתַרְשִׁישׁ. אך ברור שתַרְשִׁישׁ שכנה בים התיכון, כיוון שיוֹנָה הנביא ברח אליה באוניה שהפליגה מנמל יָפוֹ כדי לצאת איתן לאוֹפִיר ולהביא משם זָהָב
[^]
יוֹנָה פרק א פסוק ג: ג
וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהוָה וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אָנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהוָה.
, ואילו על שְׁלֹמֹה נאמר שהוא וחִירָם מֶּלֶךְ צֹר היו משיטים את אוניות הסחר שלהם בים האדום
[^]
מְלָכִים-א פרק ט פסוקים כ"ו-כ"ח: כו
וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם.
כז
וַיִּשְׁלַח חִירָם בָּאֳנִי אֶת עֲבָדָיו אַנְשֵׁי אֳנִיּוֹת יֹדְעֵי הַיָּם עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה.
כח
וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וַיָּבִאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
, ומכאן יש המשערים שהאוניות לא סחרו עם תַרְשִׁישׁ אלא היו מסוג של אוניות סחר שנקרא אוניות תַרְשִׁישׁ.[*]כל זאת כאמור כמעשה שְׁלֹמֹה , אך האוניות נִשְׁבְּרוּ בעֶצְיוֹן גָּבֶר. אֲחַזְיָה\אֲחַזְיָהוּ מלך יִשְׂרָאֵל הציע ליהוֹשָׁפָט לשלוח את אנשיהם יחדיו בָּאֳנִיּוֹת (אחרי שישופצו) אך יהוֹשָׁפָט לא רצה\אָבָה בכך.
[^]
מְלָכִים-א פרק ט פסוקים כ"ו-כ"ח: כו
וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם.
כז
וַיִּשְׁלַח חִירָם בָּאֳנִי אֶת עֲבָדָיו אַנְשֵׁי אֳנִיּוֹת יֹדְעֵי הַיָּם עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה.
כח
וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וַיָּבִאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
|
| מט יְהוֹשָׁפָט עשר [עָשָׂה] אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ לָלֶכֶת אוֹפִירָה לַזָּהָב וְלֹא הָלָךְ כִּי נשברה [נִשְׁבְּרוּ] אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר. נ אָז אָמַר אֲחַזְיָהוּ בֶן אַחְאָב אֶל יְהוֹשָׁפָט יֵלְכוּ עֲבָדַי עִם עֲבָדֶיךָ בָּאֳנִיּוֹת וְלֹא אָבָה יְהוֹשָׁפָט. |
| יְהוֹשָׁפָט מת ונקבר בקברו שבאחוזת הקבר של אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד, ובנו יְהוֹרָם עלה למלוכה אחריו. |
| נא וַיִּשְׁכַּב יְהוֹשָׁפָט עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו. |
| אֲחַזְיָהוּ מולך ביִשְׂרָאֵל: בשנה ה-17 למלכות יהוֹשָׁפָט ביְהוּדָה עולה אֲחַזְיָהוּ בֶן אַחְאָב למלוכה ביִשְׂרָאֵל בבִּירָה שֹׁמְרוֹן, ומולך שנתיים. |
| נב אֲחַזְיָהוּ בֶן אַחְאָב מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן בִּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל שְׁנָתָיִם. |
| אֲחַזְיָהוּ עושה דברים רעים בעיני ה' כשהוא ממשיך בחטאי הפולחן של הוריו אַחְאָב ואִיזֶבֶל [^]מְלָכִים-א פרק ט"ז פסוקים ל"א-ל"ג: לא
וַיְהִי הֲנָקֵל לֶכְתּוֹ בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת אִיזֶבֶל בַּת אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֶת הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ.
לב
וַיָּקֶם מִזְבֵּחַ לַבָּעַל בֵּית הַבַּעַל אֲשֶׁר בָּנָה בְּשֹׁמְרוֹן.
לג
וַיַּעַשׂ אַחְאָב אֶת הָאֲשֵׁרָה וַיּוֹסֶף אַחְאָב לַעֲשׂוֹת לְהַכְעִיס אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִכֹּל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו.
שהמשיכו חטאי הפולחן של יָרָבְעָם אשר הֶחֱטִיא בהם את כל עם יִשְׂרָאֵל[^]מְלָכִים-א פרק י"ב פסוקים כ"ח-ל: כח
וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
כט
וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן.
ל
וַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה לְחַטָּאת וַיֵּלְכוּ הָעָם לִפְנֵי הָאֶחָד עַד דָּן.
. כי אֲחַזְיָהוּ עבד את אל הַבַּעַל והשתחווה לו, והכעיס בכך את ה' כפי שהכעיסו אותו כל חטאי הפולחן של אָבִיו אַחְאָב. |
| נג וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו וּבְדֶרֶךְ אִמּוֹ וּבְדֶרֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל. נד וַיַּעֲבֹד אֶת הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחֲוֶה לוֹ וַיַּכְעֵס אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י"ז | וַיֹּאמֶר (מִיכָיְהוּ): "רָאִיתִי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל נְפֹצִים אֶל הֶהָרִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה, וַיֹּאמֶר יְהוָה: לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם". |
| ל"ה | וְהַמֶּלֶךְ הָיָה מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה נֹכַח אֲרָם, וַיָּמָת בָּעֶרֶב, וַיִּצֶק דַּם הַמַּכָּה אֶל חֵיק הָרָכֶב. |
| מ"ט | יְהוֹשָׁפָט (עשר) עָשָׂה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ לָלֶכֶת אוֹפִירָה לַזָּהָב, וְלֹא הָלָךְ, כִּי (נשברה) נִשְׁבְּרוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר. |