וְהִנֵּה יֹשֵׁב עַל רֹאשׁ הָהָר ... וַיַּעֲנֶה אֵלִיָּהוּ וַיְדַבֵּר אֶל שַׂר הַחֲמִשִּׁים וְאִם אִישׁ אֱלֹהִים אָנִי תֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת חֲמִשֶּׁיךָ וַתֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְאֶת חֲמִשָּׁיו(ט-י)
|
|
סיכום
אֲחַזְיָה מלך יִשְׂרָאֵל נחבל מנפילה מעליית הגג שלו, ושולח שליחים לשאול את בַעַל זְבוּב אם יחלים. אֵלִיָּהוּ מנבא לו שלא יקום עוד ממיטתו. המלך שולח מחלקה של 50 להביאו אך אש מהשמיים אוכלת אותם. כך חוזר גם במשלחת השנייה והמשלחת השלישית משכנעת את אֵלִיָּהוּ לבוא למלך והוא חוזר על נבואתו. אֲחַזְיָה מת ללא בנים ואחיו יוֹרָם מולך אחריו.
תקציר
| אֲחַזְיָה נפצע ושולח משלחת לשאול את בַעַל-זְבוּב אם יבריא: אַחֲרֵי מוֹת אַחְאָב מרדה מוֹאָב בשלטון הישראלי עליה [*]דָוִד כבש את מוֹאָב, ומאז היא היתה מעלה מס לממלכת יִשְׂרָאֵל .
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ח פסוק ב: ב
וַיַּךְ אֶת מוֹאָב וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה וַיְמַדֵּד שְׁנֵי חֲבָלִים לְהָמִית וּמְלֹא הַחֶבֶל לְהַחֲיוֹת וַתְּהִי מוֹאָב לְדָוִד לַעֲבָדִים נֹשְׂאֵי מִנְחָה.
עד שמרדה תחת מֵישַׁע מלך מוֹאָב, כפי שיסופר במְלָכִים-ב פרק ג |
| א וַיִּפְשַׁע מוֹאָב בְּיִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי מוֹת אַחְאָב. |
| אֲחַזְיָה מלך יִשְׂרָאֵל [*]ספר מְלָכִים-א הסתיים בדווח על עלייתו למלוכה של אֲחַזְיָה\אֲחַזְיָהוּ בֶן אַחְאָב ואִיזֶבֶל ועל כך שהמשיך את חטאי הפולחן שהנהיגו הוריו נופל מבעד למַעֲקֶה דמוי רשת\שְּׂבָכָה שהיה בעליית הגג של ארמון המלך בְּשֹׁמְרוֹן ונֶחְבָּל\יָּחַל אנושות. הוא שולח שליחים\מַלְאָכִים לברר אצל בַעַל-זְבוּב אלוהי עֶקְרוֹן
[^]
מְלָכִים-א פרק כ"ב פסוקים נ"ב-נ"ד: נב
אֲחַזְיָהוּ בֶן אַחְאָב מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן בִּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל שְׁנָתָיִם.
נג
וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו וּבְדֶרֶךְ אִמּוֹ וּבְדֶרֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל.
נד
וַיַּעֲבֹד אֶת הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחֲוֶה לוֹ וַיַּכְעֵס אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו.
, וספר מְלָכִים-א פותח בהמשך תולדותיו של אֲחַזְיָה כולל חטאיו ומותו[*]מן הסתם במקדש לבַעַל-זְבוּב שהיה בעֶקְרוֹן הפלשתית אם הוא יֵצֵא בחיים מפציעתו זו. |
| ב וַיִּפֹּל אֲחַזְיָה בְּעַד הַשְּׂבָכָה בַּעֲלִיָּתוֹ אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן וַיָּחַל וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לְכוּ דִרְשׁוּ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן אִם אֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה. |
| שליח\מַלְאַךְ ה' אומר לאֵלִיָּהוּ\אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי [*]כך הוצג אֵלִיָּהוּ גם בראשונה שעליו ללכת לקראת שליחי אֲחַזְיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל\שֹׁמְרוֹן
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ז פסוק א: א
וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי.
, אך האתר של עירו הגלעדית של אֵלִיָּהוּ לא זוהה[*]ממלכת יִשְׂרָאֵל מכונה כאן על שם הבִּירָה שֹׁמְרוֹן ולשאול אותם האם אין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל שהם הולכים להתייעץ בְּבַעַל-זְבוּב? לכן ה' אמר שאֲחַזְיָה לא ירד עוד מהמיטה שעליה עלה כשנפצע, כי הוא ימוּת בה. אחרי שדיבר כך, הלך אֵלִיָּהוּ מהמקום. |
| ג וּמַלְאַךְ יְהוָה דִּבֶּר אֶל אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי קוּם עֲלֵה לִקְרַאת מַלְאֲכֵי מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן וְדַבֵּר אֲלֵהֶם הַמִבְּלִי אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל אַתֶּם הֹלְכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן. ד וְלָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתָ שָּׁם לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה כִּי מוֹת תָּמוּת וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּה. |
| השליחים שבים לאֲחַזְיָה והוא שואל איך זה שכבר שָׁבוּ? הם מספרים שאִישׁ [*]לא מוּכָּר בא לקראתם ואמר להם לשוב למֶּלֶךְ ששלח אותם ולשאול אותו כאמור למה בחר להתייעץ בְּבַעַל-זְבוּב, והאיש ניבא גם את מות הַמֶּלֶךְ. |
| ה וַיָּשׁוּבוּ הַמַּלְאָכִים אֵלָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַה זֶּה שַׁבְתֶּם. ו וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִישׁ עָלָה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר אֵלֵינוּ לְכוּ שׁוּבוּ אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר שָׁלַח אֶתְכֶם וְדִבַּרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה הַמִבְּלִי אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל אַתָּה שֹׁלֵחַ לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן לָכֵן הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתָ שָּׁם לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה כִּי מוֹת תָּמוּת. |
| אֲחַזְיָה שואל את השליחים מה היה נוהג\משפט הופעתו של הָאִישׁ שבא לקראתם ודיבר אליהם כך, והם עונים שהוא היה בַּעַל שֵׂיעָר ארוך [*]ויש המפרשים שמדובר באַדֶּרֶת הידועה של אֵלִיָּהוּ וחגר חגורה\אֵזוֹר מעוֹר על מָתְנָיו. אֲחַזְיָה מזהה מהסימנים הללו שמדובר באֵלִיָּהוּ.
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ט פסוקים י"ג, י"ט: יג
וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַמְּעָרָה וְהִנֵּה אֵלָיו קוֹל וַיֹּאמֶר מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ.
... יט
וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט וְהוּא חֹרֵשׁ שְׁנֵים עָשָׂר צְמָדִים לְפָנָיו וְהוּא בִּשְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיַּעֲבֹר אֵלִיָּהוּ אֵלָיו וַיַּשְׁלֵךְ אַדַּרְתּוֹ אֵלָיו.
[^]
מְלָכִים-ב פרק ב פסוקים ח, י"ג-י"ד: ח
וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת אַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלֹם וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם בֶּחָרָבָה.
... יג
וַיָּרֶם אֶת אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו וַיָּשָׁב וַיַּעֲמֹד עַל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן.
יד
וַיִּקַּח אֶת אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֹּאמַר אַיֵּה יְהוָה אֱלֹהֵי אֵלִיָּהוּ אַף הוּא וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע.
שהיתה אולי מכוסה בשֵׂיעָר |
| ז וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם מֶה מִשְׁפַּט הָאִישׁ אֲשֶׁר עָלָה לִקְרַאתְכֶם וַיְדַבֵּר אֲלֵיכֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. ח וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו וַיֹּאמַר אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי הוּא. |
| אֲחַזְיָה שולח 3 משלחות של 50 איש לאֵלִיָּהוּ: אֲחַזְיָה שולח לאֵלִיָּהוּ מפקד\שַׂר של מחלקה של 50 איש יחד עם ה-50. הם מוצאים את אֵלִיָּהוּ יושב עַל רֹאשׁ הָר, והמפקד פונה אליו כאִישׁ הָאֱלֹהִים ואומר לו שהַמֶּלֶךְ צווה שירד אליו. אֵלִיָּהוּ עונה למפקד שאם אמנם הוא אִישׁ אֱלֹהִים אז תֵּרֶד כעת אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם ותאכל\תשרוף את המפקד ואת 50 אנשיו, וכך קורה. |
| ט וַיִּשְׁלַח אֵלָיו שַׂר חֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁיו וַיַּעַל אֵלָיו וְהִנֵּה יֹשֵׁב עַל רֹאשׁ הָהָר וַיְדַבֵּר אֵלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים הַמֶּלֶךְ דִּבֶּר רֵדָה. י וַיַּעֲנֶה אֵלִיָּהוּ וַיְדַבֵּר אֶל שַׂר הַחֲמִשִּׁים וְאִם אִישׁ אֱלֹהִים אָנִי תֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת חֲמִשֶּׁיךָ וַתֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְאֶת חֲמִשָּׁיו. |
| אֲחַזְיָה שב ושולח עוד מפקד יחד עם מחלקתו של 50 איש, והמפקד שוב פונה לאֵלִיָּהוּ כאִישׁ הָאֱלֹהִים ואומר לו שהַמֶּלֶךְ צווה שימהר לרדת אליו. אֵלִיָּהוּ שוב עונה למפקד שאם אמנם הוא אִישׁ אֱלֹהִים אז תֵּרֶד כעת אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם ותאכל את המפקד ואת 50 אנשיו, ואמנם אֵשׁ אֱלֹהִים יורדת מהַשָּׁמַיִם ואוכלת אותם. |
| יא וַיָּשָׁב וַיִּשְׁלַח אֵלָיו שַׂר חֲמִשִּׁים אַחֵר וַחֲמִשָּׁיו וַיַּעַן וַיְדַבֵּר אֵלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ מְהֵרָה רֵדָה. יב וַיַּעַן אֵלִיָּה וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אִם אִישׁ הָאֱלֹהִים אָנִי תֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת חֲמִשֶּׁיךָ וַתֵּרֶד אֵשׁ אֱלֹהִים מִן הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְאֶת חֲמִשָּׁיו. |
| אֲחַזְיָה שב ושולח לאֵלִיָּהוּ מפקד שלישי יחד עם מחלקתו של 50 איש. המפקד כורע על ברכיו ומשתחווה מול אֵלִיָּהוּ. הוא מתחנן בפני אֵלִיָּהוּ שנפשו\חייו ונפש 50 "עבדי אֵלִיָּהוּ" שבמחלקתו יהיו יקרים בעיני אֵלִיָּהוּ. כי הנה קודם ירדה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם ואכלה את שני המפקדים והמחלקות הקודמים, ולכן הוא כעת מבקש שנפשו תהיה יקרה יותר בעיני אֵלִיָּהוּ. |
| יג וַיָּשָׁב וַיִּשְׁלַח שַׂר חֲמִשִּׁים שְׁלִשִׁים וַחֲמִשָּׁיו וַיַּעַל וַיָּבֹא שַׂר הַחֲמִשִּׁים הַשְּׁלִישִׁי וַיִּכְרַע עַל בִּרְכָּיו לְנֶגֶד אֵלִיָּהוּ וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו וַיְדַבֵּר אֵלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים תִּיקַר נָא נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה חֲמִשִּׁים בְּעֵינֶיךָ. יד הִנֵּה יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֶת שְׁנֵי שָׂרֵי הַחֲמִשִּׁים הָרִאשֹׁנִים וְאֶת חֲמִשֵּׁיהֶם וְעַתָּה תִּיקַר נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ. |
| שליח\מַלְאַךְ ה' [*]כנראה אותו מַלְאַךְ שדיבר אל אֵלִיָּהוּ בפסוק ג' אומר לאֵלִיָּהוּ לרדת מהָהָר עם המפקד ולא לפחוד מפניו. אֵלִיָּהוּ קם ויורד עם המפקד והולך אִתּוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ. |
| טו וַיְדַבֵּר מַלְאַךְ יְהוָה אֶל אֵלִיָּהוּ רֵד אוֹתוֹ אַל תִּירָא מִפָּנָיו וַיָּקָם וַיֵּרֶד אוֹתוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ. |
| מות אֲחַזְיָה: אֵלִיָּהוּ אומר לאֲחַזְיָה שכיוון ששלח שליחים להתייעץ בבַעַל-זְבוּב כאילו שאין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל שאפשר לבקש את דבריו, אז אֲחַזְיָה לא יֵרֵד עוד מהמיטה שעליה עלה כשנפצע, כי הוא ימוּת בה. |
| טז וַיְדַבֵּר אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה יַעַן אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ מַלְאָכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן הַמִבְּלִי אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל לִדְרֹשׁ בִּדְבָרוֹ לָכֵן הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתָ שָּׁם לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה כִּי מוֹת תָּמוּת. |
| אֲחַזְיָה מת כפי שדיבר ה' בפי אֵלִיָּהוּ, ואָחִיו יְהוֹרָם\יוֹרָם מולך במקומו, כי לאֲחַזְיָה לֹא הָיָה בֵּן שיִירַשׁ אותו [*]כאן נאמר שיְהוֹרָם בן אַחְאָב עלה למלוכה ביִשְׂרָאֵל בשנה השנייה למלכות יהוֹרָם בן יְהוֹשָׁפָט ביְהוּדָה. בפרק ג' נאמר לעומת זאת שיוֹרָם עלה למלוכה בשנה ה-18 למלכות יְהוֹשָׁפָט . שאר מעשי אֲחַזְיָהוּ מתועדים בספר "דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל"
[^]
מְלָכִים-ב פרק ג פסוק א: א
וִיהוֹרָם בֶּן אַחְאָב מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן בִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
. גרסא זאת מתאימה יותר לכתוב במְלָכִים-א פרק כ"ב פסוק נ"ב
[^]
מְלָכִים-א פרק כ"ב פסוק נ"ב: נב
אֲחַזְיָהוּ בֶן אַחְאָב מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן בִּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל שְׁנָתָיִם.
שם נמסר שאֲחַזְיָהוּ עלה למלוכה בשנה ה-17 למלכות יהוֹשָׁפָט ומלך שנתיים. לפיכך יש המפרשים שחלה טעות בפסוק כאן, ושלמעשה הפסוק מדבר על יהוֹרָם בן יְהוֹשָׁפָט שעלה למלוכה ביְהוּדָה בשנה השנייה למלכות יהוֹרָם בן אַחְאָב ביִשְׂרָאֵל, ושהחילוף בפסוק חל בשל הדמיון בשמות שני המלכים[*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-ב עמ' 10 .[*]שם תועדו גם תולדות כל שאר מלכי יִשְׂרָאֵל מיָרָבְעָם .
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוק י"ט: יט
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יָרָבְעָם אֲשֶׁר נִלְחַם וַאֲשֶׁר מָלָךְ הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
ועד פֶקַח
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוק ל"א: לא
וְיֶתֶר דִּבְרֵי פֶקַח וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
(הוֹשֵׁעַ שמלך אחרי פֶקַח נעצר ע"י מלך אַשּׁוּר שהגלה את תושבי ממלכת יִשְׂרָאֵל
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוקים ד-ו: ד וַיִּמְצָא מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּהוֹשֵׁעַ קֶשֶׁר אֲשֶׁר שָׁלַח מַלְאָכִים אֶל סוֹא מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְלֹא הֶעֱלָה מִנְחָה לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר כְּשָׁנָה בְשָׁנָה וַיַּעַצְרֵהוּ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּאַסְרֵהוּ בֵּית כֶּלֶא. ה
וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.
ו
בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי.
) |
| יז וַיָּמָת כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלִיָּהוּ וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם תַּחְתָּיו בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לִיהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה כִּי לֹא הָיָה לוֹ בֵּן. יח וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲחַזְיָהוּ אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלוֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ב | וַיִּפֹּל אֲחַזְיָה בְּעַד הַשְּׂבָכָה בַּעֲלִיָּתוֹ אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן וַיָּחַל, וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: "לְכוּ דִרְשׁוּ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן אִם אֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה". |
| י | וַיַּעֲנֶה אֵלִיָּהוּ וַיְדַבֵּר אֶל שַׂר הַחֲמִשִּׁים: "וְאִם אִישׁ אֱלֹהִים אָנִי, תֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת חֲמִשֶּׁיךָ", וַתֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְאֶת חֲמִשָּׁיו. |