+תורה
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר דְּבָרִים
יְהוֹשֻׁעַ
יְהוֹשֻׁעַ
שׁוֹפְטִים
שׁוֹפְטִים
שְׁמוּאֵל-א
שְׁמוּאֵל-א
שְׁמוּאֵל-ב
שְׁמוּאֵל-ב
מְלָכִים-א
מְלָכִים-א מְלָכִים-ב
יְשַׁעְיָהוּ
יְשַׁעְיָהוּ
יִרְמְיָהוּ
יִרְמְיָהוּ
יְחֶזְקֵאל
יְחֶזְקֵאל
+תרי-עשר
הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי
+כתובים
תְּהִלִּים מִשְׁלֵי אִיּוֹב שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר דָּנִיֵּאל עֶזְרָא נְחֶמְיָה דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד
כה
כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Elisa weigert de geschenken van Naäman-De profeet Elisa weigert de geschenken van de Syrische krijgsoverste Naäman (II Kon. 5:15-19)-Elisha refusing gifts from Naaman. By Ferdinand Bol (1616–1680). credit - Amsterdam Museum [Public domain], via Wikimedia Commons
... וְעַתָּה קַח נָא בְרָכָה מֵאֵת עַבְדֶּךָ. וַיֹּאמֶר חַי יְהוָה אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם אֶקָּח וַיִּפְצַר בּוֹ לָקַחַת וַיְמָאֵן. (ט"ו-ט"ז)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Elisa and Gehasi, by Lambert Jacobsz, [Public domain], via Wikimedia Commons
וְהוּא בָא וַיַּעֲמֹד אֶל אֲדֹנָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע מֵאַיִן גֵּחֲזִי וַיֹּאמֶר לֹא הָלַךְ עַבְדְּךָ אָנֶה וָאָנָה (כ"ה)
סיכום
נַעֲמָן שר צבא אֲרָם בא לאֱלִישָׁע כדי שירפא אותו מצָרַעַת. בהמלצתו הוא טובל 7 פעמים ביַרְדֵּן ומבריא. נַעֲמָן מכריז על הכרתו בה' ומציע לאֱלִישָׁע מתנות אך אֱלִישָׁע מסרב לקבלן. גֵּיחֲזִי, נערו של אֱלִישָׁע, לוקח בכל זאת מנַעֲמָן את המתנות בתרמית ולוקה בעצמו בצָרַעַת.
תקציר
נַעֲמָן מבקש שאֱלִישָׁע ירפא אותו מצָרַעַת: נַעֲמָן היה מפקד\שַׂר הצבא של מֶלֶךְ אֲרָם
[*]כנראה בֶּן הֲדַד ה-2 הנזכר גם בפרק הבא
[^] מְלָכִים-ב פרק ו פסוק כ"ד: כד וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיִּקְבֹּץ בֶּן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם אֶת כָּל מַחֲנֵהוּ וַיַּעַל וַיָּצַר עַל שֹׁמְרוֹן.
, והיה מכובד\גָּדוֹל\נְשֻׂא-פָנִים מאוד בין משרתי המלך כי באמצעותו הושיע ה' את אֲרָם במלחמותיה
[*]ואולי הכוונה גם למלחמת אֲרָם באַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כפי שסופר במְלָכִים-א פרק כ"ב
. נַעֲמָן היה גיבור מלחמות, אך לקה במחלת הצָרַעַת
[*]מחלת עור קשה שתסמיניה מפורטים בוַיִּקְרָא פרק י"ג
.
א וְנַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם הָיָה אִישׁ גָּדוֹל לִפְנֵי אֲדֹנָיו וּנְשֻׂא פָנִים כִּי בוֹ נָתַן יְהוָה תְּשׁוּעָה לַאֲרָם וְהָאִישׁ הָיָה גִּבּוֹר חַיִל מְצֹרָע.
גדודי צבא אֲרָם יצאו פעם למלחמה ביִשְׂרָאֵל ושבו נַעֲרָה קְטַנָּה בת הארץ, והיא היתה למשרתת של אֵשֶׁת נַעֲמָן. הנַעֲרָה אומרת לגְּבִרְתָּהּ אֵשֶׁת נַעֲמָן שהיא מאחלת\מבקשת לעצמה
[*]המילה "אַחֲלֵי" מופיעה במובן "הַלְוַאי" גם בתְּהִלִּים פרק קי"ט פסוק ה
[^] תְּהִלִּים פרק קי"ט פסוק ה: ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ.
שנַעֲמָן אדונה יבוא לפני הַנָּבִיא הנמצא בשֹׁמְרוֹן
[*]יסתבר להלן שמדובר באֱלִישָׁע ששהה כנראה באותם ימים בעיר שֹׁמְרוֹן, אך יתכן שהנַעֲרָה התכוונה שהיא יודעת שאֱלִישָׁע נמצא במקום כלשהו בממלכת יִשְׂרָאֵל, אשר מכונה לפעמים על שם בִּירָתָהּ שֹׁמְרוֹן
[^] מְלָכִים-ב פרק א פסוק ג: ג וּמַלְאַךְ יְהוָה דִּבֶּר אֶל אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי קוּם עֲלֵה לִקְרַאת מַלְאֲכֵי מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן וְדַבֵּר אֲלֵהֶם הַמִבְּלִי אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל אַתֶּם הֹלְכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן.
.
ואז הנביא ירפא אותו מהצָרַעַת.
ב וַאֲרָם יָצְאוּ גְדוּדִים וַיִּשְׁבּוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲרָה קְטַנָּה וַתְּהִי לִפְנֵי אֵשֶׁת נַעֲמָן. ג וַתֹּאמֶר אֶל גְּבִרְתָּהּ אַחֲלֵי אֲדֹנִי לִפְנֵי הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן אָז יֶאֱסֹף אֹתוֹ מִצָּרַעְתּוֹ.
נַעֲמָן בא לאדונו, מֶלֶךְ אֲרָם, וחוזר בפניו על הדברים שאמרה הַנַּעֲרָה מארץ יִשְׂרָאֵל, והמֶלֶךְ מציע לשלוח מכתב\סֵפֶר ממנו למֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל
[*]כנראה יוֹרָם\יְהוֹרָם הנזכר גם בפרק ג
[^] מְלָכִים-ב פרק ג פסוק א: א וִיהוֹרָם בֶּן אַחְאָב מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן בִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
וגם בפרק ח
[^] מְלָכִים-ב פרק ח פסוק ט"ז: טז וּבִשְׁנַת חָמֵשׁ לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יְהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה.
. נַעֲמָן הולך עם המכתב ולוקח איתו גם מנחה לנביא של 10 כִּכַּר
[*]מהכתוב בשְׁמוֹת פרק ל"ח פסוקים כ"ה-כ"ו
[^] שְׁמוֹת פרק ל"ח פסוקים כ"ה-כ"ו: כה וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. כו בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְכֹל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים.
יוצא שמשקל כִּכָּר אחת הוא משקל 3000 שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. שֶּׁקֶל הַקֹּדֶשׁ מוערך כמשקל של כ-13-11 גרם
[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, שמות, עמוד 113
, או כ-19 גרם לפי חז"ל. אם נניח שמשקלו של שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ היה של כ-11 גרם, הרי שמשקל הכִיכָּר היה כ-33 ק"ג.
כֶסֶף, 6000 שֶׁקֶל זָהָב, ו-10 חליפות בְּגָדִים.
ד וַיָּבֹא וַיַּגֵּד לַאדֹנָיו לֵאמֹר כָּזֹאת וְכָזֹאת דִּבְּרָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. ה וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ אֲרָם לֶךְ בֹּא וְאֶשְׁלְחָה סֵפֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ עֶשֶׂר כִּכְּרֵי כֶסֶף וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים זָהָב וְעֶשֶׂר חֲלִיפוֹת בְּגָדִים.
נַעֲמָן מביא את המכתב למלך יִשְׂרָאֵל. במכתב מציין מלך אֲרָם שהמכתב נשלח למלך יִשְׂרָאֵל יחד עם נַעֲמָן, ומלך יִשְׂרָאֵל מתבקש לרפא את נַעֲמָן מהצָרַעַת.
ו וַיָּבֵא הַסֵּפֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר וְעַתָּה כְּבוֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה אֵלֶיךָ הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת נַעֲמָן עַבְדִּי וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ.
כשמלך יִשְׂרָאֵל קורא את המכתב הוא קורע את בגדיו לאות אבל, ותוהה אם מלך אֲרָם חושב אותו לאֱלֹהִים כאילו יש בידיו לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת בני אדם, ולכן הוא שולח אליו אִישׁ כדי שירפא אותו מצָרַעַת? מלך יִשְׂרָאֵל מצהיר לפני שומעיו שאם הם יחקרו את הסיבה למכתב הרי שבודאי יראו שמלך אֲרָם מבקש תואנה\תירוץ להלחם בו.
ז וַיְהִי כִּקְרֹא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הַסֵּפֶר וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר הַאֱלֹהִים אָנִי לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת כִּי זֶה שֹׁלֵחַ אֵלַי לֶאֱסֹף אִישׁ מִצָּרַעְתּוֹ כִּי אַךְ דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי מִתְאַנֶּה הוּא לִי.
אֱלִישָׁע שומע שמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל קָרַע אֶת בְּגָדָיו ושואל אותו למה הוא מתאבל כך, הרי נַעֲמָן יכול לבוא לאֱלִישָׁע וכך יווכח שאמנם יש נָבִיא בְּיִשְׂרָאֵל.
ח וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֱלִישָׁע אִישׁ הָאֱלֹהִים כִּי קָרַע מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת בְּגָדָיו וַיִּשְׁלַח אֶל הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר לָמָּה קָרַעְתָּ בְּגָדֶיךָ יָבֹא נָא אֵלַי וְיֵדַע כִּי יֵשׁ נָבִיא בְּיִשְׂרָאֵל.
9. אֱלִישָׁע מרפא את נַעֲמָן מהצָרַעַת: נַעֲמָן מגיע עם הסוס והמרכבה שלו ועומד מול פתח ביתו של אֱלִישָׁע. אֱלִישָׁע שולח שליח\מַלְאָךְ לנַעֲמָן אשר אומר לו ללכת ולרחוץ 7 פעמים בנהר היַרְדֵּן וכך עורו\בשרו ישוב להיות טהור מהנגעים של הצָרַעַת.
ט וַיָּבֹא נַעֲמָן בסוסו [בְּסוּסָיו] וּבְרִכְבּוֹ וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַבַּיִת לֶאֱלִישָׁע. י וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֱלִישָׁע מַלְאָךְ לֵאמֹר הָלוֹךְ וְרָחַצְתָּ שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן וְיָשֹׁב בְּשָׂרְךָ לְךָ וּטְהָר.
נַעֲמָן כועס\קוצף ועוזב את המקום ומתלונן שחשב שאֱלִישָׁע יתן לו טיפול אישי ולא ישלח לו שליחים אלא יֵצֵא אליו ויעמוד ויקרא בשם ה', אלוהיו של אֱלִישָׁע, ויניף את ידיו אל מקום נגע הצָרַעַת בגופו וכך ירפא אותו. הלא נהרות אֲמָנָה ופַרְפַּר הזורמים באזור דַמָּשֶׂק
[*]בירת ממלכת אֲרַם דַמָּשֶׂק שעל צבאה מפקד נַעֲמָן
טובים מכל המים הזורמים בממלכת יִשְׂרָאֵל, והוא יכול בקלות לרחוץ בהם ולהטהר בלי טובות מאֱלִישָׁע. נַעֲמָן פונה ללכת ועוזב בזעם\חֵימָה.
יא וַיִּקְצֹף נַעֲמָן וַיֵּלַךְ וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָמַרְתִּי אֵלַי יֵצֵא יָצוֹא וְעָמַד וְקָרָא בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו וְהֵנִיף יָדוֹ אֶל הַמָּקוֹם וְאָסַף הַמְּצֹרָע. יב הֲלֹא טוֹב אבנה [אֲמָנָה] וּפַרְפַּר נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק מִכֹּל מֵימֵי יִשְׂרָאֵל הֲלֹא אֶרְחַץ בָּהֶם וְטָהָרְתִּי וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ בְּחֵמָה.
עבדיו של נַעֲמָן ניגשים אליו, פונים אליו בכבוד כ"אביהם" ואומרים לו שאם אֱלִישָׁע היה מבקש ממנו לבצע פעולה קשה\גדולה הרי וודאי שנַעֲמָן היה מבצע אותה, ולכן עליו לבצע את דברי אֱלִישָׁע גם אם הם פשוטים כמו לרחוץ ולהטהר בַּיַּרְדֵּן. נַעֲמָן יורד ליַּרְדֵּן וטובל במימיו 7 פעמים כפי שהורה לו אֱלִישָׁע, ועורו שב להיות טהור כמו של נער קטן.
יג וַיִּגְּשׁוּ עֲבָדָיו וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ אָבִי דָּבָר גָּדוֹל הַנָּבִיא דִּבֶּר אֵלֶיךָ הֲלוֹא תַעֲשֶׂה וְאַף כִּי אָמַר אֵלֶיךָ רְחַץ וּטְהָר. יד וַיֵּרֶד וַיִּטְבֹּל בַּיַּרְדֵּן שֶׁבַע פְּעָמִים כִּדְבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיָּשָׁב בְּשָׂרוֹ כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן וַיִּטְהָר.
נַעֲמָן מציע לאֱלִישָׁע מנחה אך אֱלִישָׁע מסרב לקבלה: נַעֲמָן שב לביתו של אֱלִישָׁע יחד עם כל הפָּמַלְיָה שלו, וניצב לְפָנָיו ומכריז שהוא יודע כעת שאין אֱלֹהִים אחרים בכל העולם אלא רק בארץ יִשְׂרָאֵל. הוא מבקש שאֱלִישָׁע יואיל לקחת מנחה\בְרָכָה מנַעֲמָן שהוא כעבד לאֱלִישָׁע. אך אֱלִישָׁע נשבע בה' אשר זכה לעמוד לפניו
[*]ראו בפירוש למְלָכִים-ב פרק ג פסוק י"ד
[^] מְלָכִים-ב פרק ג פסוק י"ד: יד וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע חַי יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו כִּי לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲנִי נֹשֵׂא אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם אֶרְאֶךָּ.
שהוא לא יקח מנחה עבור ריפוי נַעֲמָן. נַעֲמָן מפציר בו שוב לָקַחַת את המנחה אך אֱלִישָׁע מסרב\ממָאֵן לקבל אותה.
טו וַיָּשָׁב אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא וְכָל מַחֲנֵהוּ וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל הָאָרֶץ כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל וְעַתָּה קַח נָא בְרָכָה מֵאֵת עַבְדֶּךָ. טז וַיֹּאמֶר חַי יְהוָה אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם אֶקָּח וַיִּפְצַר בּוֹ לָקַחַת וַיְמָאֵן.
נַעֲמָן עונה שאם אֱלִישָׁע מסרב לקבל את מנחתו אז שלפחות יקבל את בקשתו לקחת מארץ יִשְׂרָאֵל אדמה בכמות שניתן לשאת עם זוג פְּרָדִים, כי נַעֲמָן לא יזבח עוד עולות
[*]העֹלָה היא סוג של קורבן המיועד להשרף במלואו - ראו בדף של וַיִּקְרָא פרק א.
וזבחים לאלוהים אחרים אלא רק לה'
[*]נַעֲמָן מתכוון אולי להקים באֲרָם מזבח לה' על אדמת הארץ המקודשת לו.
.
יז וַיֹּאמֶר נַעֲמָן וָלֹא יֻתַּן נָא לְעַבְדְּךָ מַשָּׂא צֶמֶד פְּרָדִים אֲדָמָה כִּי לוֹא יַעֲשֶׂה עוֹד עַבְדְּךָ עֹלָה וָזֶבַח לֵאלֹהִים אֲחֵרִים כִּי אִם לַיהוָה.
נַעֲמָן מבקש רק שאֱלִישָׁע יסלח לו על המעשה שיתואר להלן ושנראה כעבודת אלילים אחרים, והוא שכשאדונו, מֶלֶךְ אֲרָם, יבוא למקדש\בֵית האל רִמּוֹן כדי לשתחוות שם לפני האל, יאלץ גם נַעֲמָן להשתחוות לפני האל רִמּוֹן כשמלך אֲרָם ישען על ידו. לכן כשנַעֲמָן יאלץ להשתחוות כך הוא מבקש שה' יסלח לו על המעשה הזה. אֱלִישָׁע מברך את נַעֲמָן שילך בשלום, ונַעֲמָן עוזב אותו ומתרחק מרחק מה
[*]"כִּבְרַת אָרֶץ" היא מרחק מסוים לא ידוע או מושג כללי למרחק מה. בכל אופן נַעֲמָן הספיק להתרחק מרחק מה מביתו של אֱלִישָׁע כשהתרחשו הדברים שיתוארו להלן.
.
יח לַדָּבָר הַזֶּה יִסְלַח יְהוָה לְעַבְדֶּךָ בְּבוֹא אֲדֹנִי בֵית רִמּוֹן לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת שָׁמָּה וְהוּא נִשְׁעָן עַל יָדִי וְהִשְׁתַּחֲוֵיתִי בֵּית רִמֹּן בְּהִשְׁתַּחֲוָיָתִי בֵּית רִמֹּן יִסְלַח נא יְהוָה לְעַבְדְּךָ בַּדָּבָר הַזֶּה. יט וַיֹּאמֶר לוֹ לֵךְ לְשָׁלוֹם וַיֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ כִּבְרַת אָרֶץ.
גֵּיחֲזִי לוקח את המנחה מנַעֲמָן ונענש בצָרַעַת: גֵּיחֲזִי נער אֱלִישָׁע אומר שהנה אֱלִישָׁע אדונו חסך מנַעֲמָן, שהוא מִבֵּין הָאֲרַמִּים אויבי יִשְׂרָאֵל, את המחיר שהביא בתמורה לרפואתו מהצָרַעַת. לכן גֵּיחֲזִי נשבע שאם ירוץ אחריו הוא ודאי לא יחזור בלי לקחת שום-דבר\מְאוּמָה
[*]משמעות המילה "מְאוּמָה" היא "שום דבר" או "אפילו דבר קטן", כמו למשל בדְּבָרִים פרק י"ג פסוק י"ח
[^] דְּבָרִים פרק י"ג פסוק י"ח: יח וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם לְמַעַן יָשׁוּב יְהוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ.
או שְׁמוּאֵל-א פרק י"ב פסוק ה
[^] שְׁמוּאֵל-א פרק י"ב פסוק ה: ה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עֵד יְהוָה בָּכֶם וְעֵד מְשִׁיחוֹ הַיּוֹם הַזֶּה כִּי לֹא מְצָאתֶם בְּיָדִי מְאוּמָה וַיֹּאמֶר עֵד.
ובמקומות רבים אחרים
.
כ וַיֹּאמֶר גֵּיחֲזִי נַעַר אֱלִישָׁע אִישׁ הָאֱלֹהִים הִנֵּה חָשַׂךְ אֲדֹנִי אֶת נַעֲמָן הָאֲרַמִּי הַזֶּה מִקַּחַת מִיָּדוֹ אֵת אֲשֶׁר הֵבִיא חַי יְהוָה כִּי אִם רַצְתִּי אַחֲרָיו וְלָקַחְתִּי מֵאִתּוֹ מְאוּמָה.
גֵּיחֲזִי רודף אחרי נַעֲמָן, וכשנַעֲמָן רואה אותו רץ אחריו, הוא יורד-בזריזות\נופל
[*]כמו בבְּרֵאשִׁית פרק כ"ד פסוק ס"ד
[^] בְּרֵאשִׁית פרק כ"ד פסוק ס"ד: סד וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל.
מהַמֶּרְכָּבָה לִקְרָאתוֹ ומברכו לשלום. גֵּיחֲזִי מברך את נַעֲמָן בחזרה בשלום, וטוען שאֱלִישָׁע שלח אותו לאמר לנַעֲמָן שבדיוק הגיעו אליו כעת שְׁנֵי נְעָרִים מֵהַר אֶפְרַיִם מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים, ואֱלִישָׁע מבקש שנַעֲמָן ימסור לגֵּיחֲזִי בעבורם כִּכַּר
[*]ראו על הכִּכַּר בפירוש לפסוק ה' למעלה
כֶּסֶף וּשְׁתֵּי חֲלִפוֹת בְּגָדִים.
כא וַיִּרְדֹּף גֵּיחֲזִי אַחֲרֵי נַעֲמָן וַיִּרְאֶה נַעֲמָן רָץ אַחֲרָיו וַיִּפֹּל מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם. כב וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם אֲדֹנִי שְׁלָחַנִי לֵאמֹר הִנֵּה עַתָּה זֶה בָּאוּ אֵלַי שְׁנֵי נְעָרִים מֵהַר אֶפְרַיִם מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים תְּנָה נָּא לָהֶם כִּכַּר כֶּסֶף וּשְׁתֵּי חֲלִפוֹת בְּגָדִים.
נַעֲמָן מבקש שגֵּיחֲזִי יסכים\יואיל לקחת שתי כִּכְּרוֹת כֶּסֶף ולא אחת. אחרי שהוא מוסיף להפציר בגֵּיחֲזִי, נַעֲמָן צורר צְרוֹר של שתי כִּכְּרוֹת כֶּסֶף ושָׂם אותם בשני חֲרִטִים
[*]משתמע שמדובר במעין שקיות בד או ארנקים
ולוקח גם שְׁתֵּי חֲלִפוֹת בְּגָדִים ונותן לשְׁנֵי משרתיו לשאת את המנחה לפני גֵּיחֲזִי מתוך כבוד. הם מגיעים עד למגדל\עֹפֶל כלשהו
[*]ראו עֹפֶל במובן מגדל למשל במִיכָה פרק ד פסוק ח
[^] מִיכָה פרק ד פסוק ח: ח וְאַתָּה מִגְדַּל עֵדֶר עֹפֶל בַּת צִיּוֹן עָדֶיךָ תֵּאתֶה וּבָאָה הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשֹׁנָה מַמְלֶכֶת לְבַת יְרוּשָׁלָ‍ִם.
, נְחֶמְיָה פרק ג פסוק כ"ו
[^] נְחֶמְיָה פרק ג פסוק כ"ו: כו וְהַנְּתִינִים הָיוּ יֹשְׁבִים בָּעֹפֶל עַד נֶגֶד שַׁעַר הַמַּיִם לַמִּזְרָח וְהַמִּגְדָּל הַיּוֹצֵא.
ובמקומות נוספים. כאן הכוונה כנראה שגֵּיחֲזִי לקח מהמשרתים את המנחה במקום נסתר כלשהו.
ושם גֵּיחֲזִי לוקח מידי המשרתים את המנחה ומפקיד אותה בביתו, ושולח את המשרתים בחזרה לנַעֲמָן.
כג וַיֹּאמֶר נַעֲמָן הוֹאֵל קַח כִּכָּרָיִם וַיִּפְרָץ בּוֹ וַיָּצַר כִּכְּרַיִם כֶּסֶף בִּשְׁנֵי חֲרִטִים וּשְׁתֵּי חֲלִפוֹת בְּגָדִים וַיִּתֵּן אֶל שְׁנֵי נְעָרָיו וַיִּשְׂאוּ לְפָנָיו. כד וַיָּבֹא אֶל הָעֹפֶל וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיִּפְקֹד בַּבָּיִת וַיְשַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וַיֵּלֵכוּ.
כשגֵּיחֲזִי מתייצב לבסוף לפני אדונו אֱלִישָׁע, אֱלִישָׁע שואל אותו מֵאַיִן בא, וגֵּחֲזִי עונה שלא התהלך בשום מקום. אֱלִישָׁע אומר שלִבּוֹ לא היה במעשה שעשה גֵּיחֲזִי, כשאִישׁ
[*]כלומר נַעֲמָן
הפנה את פניו אל גֵּחֲזִי וירד ממֶרְכַּבְתּוֹ לקראתו
[*]ומסתבר שאֱלִישָׁע חזה בדיוק את הארועים שגֵּחֲזִי ביקש להסתיר ממנו
. האם זאת הַעֵת לָקַחַת את מנחת הַכֶּסֶף והבְּגָדִים מנַעֲמָן, ולקנות עוד אח"כ רכוש רב בכסף זה (זֵיתִים, כְרָמִים, צֹאן, בָּקָר, וַעֲבָדִים)
[*]כלומר אם גֵּחֲזִי לוקח עכשיו את המנחה, הוא יוצר את הרושם שאֱלִישָׁע ריפא את נַעֲמָן בעבור בצע כסף, ולא למען תהילת ה'
?
כה וְהוּא בָא וַיַּעֲמֹד אֶל אֲדֹנָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע מאן [מֵאַיִן] גֵּחֲזִי וַיֹּאמֶר לֹא הָלַךְ עַבְדְּךָ אָנֶה וָאָנָה. כו וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא לִבִּי הָלַךְ כַּאֲשֶׁר הָפַךְ אִישׁ מֵעַל מֶרְכַּבְתּוֹ לִקְרָאתֶךָ הַעֵת לָקַחַת אֶת הַכֶּסֶף וְלָקַחַת בְּגָדִים וְזֵיתִים וּכְרָמִים וְצֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת.
לכן אֱלִישָׁע מודיע לגֵּיחֲזִי שהוא יענש בכך שהצָרַעַת של נַעֲמָן תדביק כעת אותו וגם את כל צאצאיו לעולם. גֵּיחֲזִי עוזב את אֱלִישָׁע כשכל גופו נראה דומה לשָּׁלֶג בהיותו מלא בנגעים הלבנים של הצָרַעַת
[*]כפי שקרה גם למֹשֶׁה
[^] שְׁמוֹת פרק ד פסוק ו: ו וַיֹּאמֶר יְהוָה לוֹ עוֹד הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ וַיָּבֵא יָדוֹ בְּחֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג.
ולמִרְיָם
[^] בַּמִּדְבָּר פרק י"ב פסוק י: י וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת.
. כתמים לבנים בעור הם חלק מתסמיני הצָרַעַת, כפי שמפורט בוַיִּקְרָא פרק י"ג.
.
כז וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק בְּךָ וּבְזַרְעֲךָ לְעוֹלָם וַיֵּצֵא מִלְּפָנָיו מְצֹרָע כַּשָּׁלֶג.
ציטוטים נבחרים
פסוקים
י וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֱלִישָׁע מַלְאָךְ לֵאמֹר: "הָלוֹךְ וְרָחַצְתָּ שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן, וְיָשֹׁב בְּשָׂרְךָ לְךָ וּטְהָר"
כ"ז וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק בְּךָ וּבְזַרְעֲךָ לְעוֹלָם!", וַיֵּצֵא מִלְּפָנָיו מְצֹרָע כַּשָּׁלֶג.