אָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה
|
|
סיכום
רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם ופֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עולים על יְרוּשָׁלַיִם ואָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה שולח שוחד מאוצרות המקדש לתִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, שכובש את דַמָּשֶׂק והורג את רְצִין. אָחָז מצווה על אוּרִיָּה הַכֹּהֵן לבנות במקדש מזבח כמו זה שראה בדַּמֶּשֶׂק. בנו חִזְקִיָּהוּ מולך אחריו ביְהוּדָה.
תקציר
| מלכות אָחָז ביְהוּדָה, ופלישת יִשְׂרָאֵל ואֲרָם: בשנה ה-17 למלכות פֶּקַח ביִשְׂרָאֵל, עולה אָחָז בֶן יוֹתָם למלוכה ביְהוּדָה [*]הפרק ממשיך את הדברים שהובאו בסוף הפרק הקודם . אָחָז מתחיל למלוך בגיל 20 והוא מולך 16 שנים ביְרוּשָׁלַיִם, בהם הוא אינו פועל בדרך ישרה בעיני ה' כמו אָבִיו הקדמון דָוִד.
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוק ל"ח: לח
וַיִּשְׁכַּב יוֹתָם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו וַיִּמְלֹךְ אָחָז בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
|
| א בִּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מָלַךְ אָחָז בֶּן יוֹתָם מֶלֶךְ יְהוּדָה. ב בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה אָחָז בְּמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְלֹא עָשָׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהָיו כְּדָוִד אָבִיו. |
| אָחָז חוטא לה' כשהוא מְחַכֶּה את דרכי הפולחן הזר של מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, ואפילו מעביר את בנו בָּאֵשׁ [*]מדובר בחלק מפולחן לאל המֹּלֶךְ האסור במפורש לפי התורה ובכך הוא מְחַכֶּה את המנהגים המתועבים של הַגּוֹיִם שה' נתן לבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לרשת את ארצם בימי ההתנחלות. אָחָז גם זובח ומקטיר בעצמו בַּבָּמוֹת המאולתרות המפוזרות ברחבי הארץ על כל גבעה ותחת כל עֵץ צעיר
[^]
וַיִּקְרָא פרק י"ח פסוק כ"א: כא
וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְלֹא תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה.
[^]
וַיִּקְרָא פרק כ פסוקים ד-ה: ד
וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת עֵינֵיהֶם מִן הָאִישׁ הַהוּא בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ לְבִלְתִּי הָמִית אֹתוֹ.
ה
וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ וְאֵת כָּל הַזֹּנִים אַחֲרָיו לִזְנוֹת אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ מִקֶּרֶב עַמָּם.
, ואשר היה נהוג אח"כ גם בימי מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ג פסוק י: י
וְטִמֵּא אֶת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵי בני [בֶן] הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ.
. בפרק הבא יסופר על תושבי ממלכת יִשְׂרָאֵל שנהגו גם הם במנהג פסול זה
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק י"ז: יז
וַיַּעֲבִירוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ וַיִּקְסְמוּ קְסָמִים וַיְנַחֵשׁוּ וַיִּתְמַכְּרוּ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסוֹ.
.[*]במקום שיקריב קורבנות במקדש כַּמְּצֻוֶּוה בתורה .
[^]
דְּבָרִים פרק י"ב פסוקים ב-ה: ב
אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן.
ג
וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא.
ד
לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
ה
כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה.
|
| ג וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וְגַם אֶת בְּנוֹ הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ כְּתֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה אֹתָם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ד וַיְזַבֵּחַ וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן. |
| אָז [*]אחרי כל החטאים הללו של אָחָז. למעשה המלחמה עם רְצִין ופֶּקַח פרצה כבר בימי יוֹתָם אבי אָחָז, כפי שסופר בסוף הפרק הקודם , פותחים רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם ופֶּקַח מלך יִשְׂרָאֵל במלחמה על יְהוּדָה ושמים מצור על אָחָז ביְרוּשָׁלַיִם, אבל הם לא מצליחים במלחמתם כנגד העיר. בנוסף, מלך אֱדוֹם (אֲרָם?) הצליח להשיב את אֵילַת לאֲדוֹמִים
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוקים ל"ז-ל"ח: לז
בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵל יְהוָה לְהַשְׁלִיחַ בִּיהוּדָה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וְאֵת פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ.
לח
וַיִּשְׁכַּב יוֹתָם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו וַיִּמְלֹךְ אָחָז בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
[*]אֱדוֹם כבשה אולי את אֵילַת במהלך המרד שלה ביְהוּדָה בימי יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה ולנַשֵּׁל אֶת הַיְהוּדִים שגרו שם מאדמתם, ואֲדוֹמִים באו לשבת באֵילַת במקומם ושם הם יושבים עד ימינו.
[^]
מְלָכִים-ב פרק ח פסוקים כ-כ"ב: כ
בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ.
כא
וַיַּעֲבֹר יוֹרָם צָעִירָה וְכָל הָרֶכֶב עִמּוֹ וַיְהִי הוּא קָם לַיְלָה וַיַּכֶּה אֶת אֱדוֹם הַסֹּבֵיב אֵלָיו וְאֵת שָׂרֵי הָרֶכֶב וַיָּנָס הָעָם לְאֹהָלָיו.
כב
וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא.
. מאוחר יותר נלחם אֲמַצְיָה בהצלחה באֱדוֹם
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ד פסוק ז: ז
הוּא הִכָּה אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא המלח [מֶלַח] עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים וְתָפַשׂ אֶת הַסֶּלַע בַּמִּלְחָמָה וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ יָקְתְאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
ובנו עֻזִּיָּהוּ השיב את אֵילַת ליְהוּדָה
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ד פסוקים כ"א-כ"ב: כא
וַיִּקְחוּ כָּל עַם יְהוּדָה אֶת עֲזַרְיָה וְהוּא בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיַּמְלִכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו אֲמַצְיָהוּ.
כב
הוּא בָּנָה אֶת אֵילַת וַיְשִׁבֶהָ לִיהוּדָה אַחֲרֵי שְׁכַב הַמֶּלֶךְ עִם אֲבֹתָיו.
. כעת השיבו האֲדוֹמִים לעצמם את העיר. גרסת הכתיב של הפסוק מספרת בטעות שרְצִין מֶלֶךְ אֲרָם השיב את אֵילַת לאֲרָם ולארמים, כאשר למעשה היה זה מֶלֶךְ אֱדוֹם שהשיב את אֵילַת לאֲדוֹמִים. גרסת הקרי מתקנת חלקית את הטעות ומוסרת שמדובר באֲדוֹמִים. |
| ה אָז יַעֲלֶה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה וַיָּצֻרוּ עַל אָחָז וְלֹא יָכְלוּ לְהִלָּחֵם. ו בָּעֵת הַהִיא הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם אֶת אֵילַת לַאֲרָם וַיְנַשֵּׁל אֶת הַיְהוּדִים מֵאֵילוֹת וארמים [וַאֲדוֹמִים] בָּאוּ אֵילַת וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה. |
| אָחָז שולח שליחים\מַלְאָכִים לתִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר ומצהיר לפניו שיעשה כרצונו כאילו היה עבדו או בנו, ומבקש רק שתִּגְלַת פִּלְאֶסֶר יעלה על אויביו כדי להושיע אותו מידי מלכי אֲרָם ויִשְׂרָאֵל שקמו עליו. אָחָז לוקח את אוצרות הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שבמקדש ובארמון ושולח אותם כשוחד לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר כדי שיסכים לעשות כבקשתו. |
| ז וַיִּשְׁלַח אָחָז מַלְאָכִים אֶל תִּגְלַת פְּלֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר עַבְדְּךָ וּבִנְךָ אָנִי עֲלֵה וְהוֹשִׁעֵנִי מִכַּף מֶלֶךְ אֲרָם וּמִכַּף מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הַקּוֹמִים עָלָי. ח וַיִּקַּח אָחָז אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב הַנִּמְצָא בֵּית יְהוָה וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר שֹׁחַד. |
| תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר שומע את בקשתו של אָחָז ועולה עם צבאו על דַּמֶּשֶׂק, לוכד אותה ומגלה את תושביה לקִיר [*]מקום שלא זוהה באימפריה האַשּׁוּרִית והורג את רְצִין. |
| ט וַיִּשְׁמַע אֵלָיו מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶל דַּמֶּשֶׂק וַיִּתְפְּשֶׂהָ וַיַּגְלֶהָ קִירָה וְאֶת רְצִין הֵמִית. |
| אָחָז בונה מזבח דומה לזה שבדַּמֶּשֶׂק: אָחָז הולך לפגוש את תִּגְלַת פְּלֶסֶר בדַּמֶּשֶׂק ורואה שם את הַמִּזְבֵּחַ שהיה במקום [*]אולי מדובר במִּזְבֵּחַ שהקים תִּגְלַת פְּלֶסֶר בדַּמֶּשֶׂק כדי להקריב עליו קורבנות תודה לאלי אַשּׁוּר בעקבות נצחונו , ושולח את תיאור מראה הַמִּזְבֵּחַ ותוכניתו לכל פרטיו לאוּרִיָּה הַכֹּהֵן. אוּרִיָּה בונה מִּזְבֵּחַ בהתאם לתיאור ששלח לו אָחָז מִדַּמֶּשֶׂק, ומספיק להכין את הַמִּזְבֵּחַ עוד לפני שאָחָז מגיע מדַּמֶּשֶׂק ליְרוּשָׁלַיִם. |
| י וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ אָחָז לִקְרַאת תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר דּוּמֶּשֶׂק וַיַּרְא אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּדַמָּשֶׂק וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶל אוּרִיָּה הַכֹּהֵן אֶת דְּמוּת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת תַּבְנִיתוֹ לְכָל מַעֲשֵׂהוּ. יא וַיִּבֶן אוּרִיָּה הַכֹּהֵן אֶת הַמִּזְבֵּחַ כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז מִדַּמֶּשֶׂק כֵּן עָשָׂה אוּרִיָּה הַכֹּהֵן עַד בּוֹא הַמֶּלֶךְ אָחָז מִדַּמָּשֶׂק. |
| אָחָז חוזר מדַּמֶּשֶׂק ליְרוּשָׁלַיִם ורואה את הַמִּזְבֵּחַ המוכן. הוא מקריב קורבנות על הַמִּזְבֵּחַ, ומעלה עליו קורבן עֹלָה [*]העֹלָה היא סוג של קורבן המיועד להשרף במלואו - ראו בדף של וַיִּקְרָא פרק א. , ומקטיר קְטֹרֶת על העֹלָה, ומקטיר קרבן מִנְחָה[*]המִנְחָה היא קורבן מן הצומח - ראו בדף של וַיִּקְרָא פרק ב. , ונוסך\מוזג נֶּסֶךְ[*]כנראה נֶּסֶךְ יַיִן, כמו בבַּמִּדְבָּר פרק ט"ו פסוקים ו-ז על הקורבנות, וזורק מדַּם קורבנות הַשְּׁלָמִים
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק ט"ו פסוקים ו-ז: ו
אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה סֹלֶת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן שְׁלִשִׁית הַהִין.
ז
וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה.
ובמקומות אחרים[*]קורבן למטרת תּוֹדָה, נֶדֶר או נְדָבָה הנאכל ברובו ע"י מביא הקורבן. ראו בעמוד של ספר וַיִּקְרָא שהקריב עַל הַמִּזְבֵּחַ[*]על הַכֹּהֲנִים לזרוק על הַמִּזְבֵּחַ מדַּם הקורבנות של העוֹלָה .
[^]
וַיִּקְרָא פרק א פסוקים ה, י-י"א: ה
וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי יְהוָה וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
... י
וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ מִן הַכְּשָׂבִים אוֹ מִן הָעִזִּים לְעֹלָה זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ.
יא
וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְהוָה וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.
והַשְּׁלָמִים
[^]
וַיִּקְרָא פרק ג פסוקים א-ב: א
וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ אִם מִן הַבָּקָר הוּא מַקְרִיב אִם זָכָר אִם נְקֵבָה תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ לִפְנֵי יְהוָה.
ב
וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.
|
| יב וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ מִדַּמֶּשֶׂק וַיַּרְא הַמֶּלֶךְ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיִּקְרַב הַמֶּלֶךְ עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעַל עָלָיו. יג וַיַּקְטֵר אֶת עֹלָתוֹ וְאֶת מִנְחָתוֹ וַיַּסֵּךְ אֶת נִסְכּוֹ וַיִּזְרֹק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ. |
| אָחָז מצווה להזיז את מִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת שניצב עד כה לפני ה' במקדש [*]שְׁלֹמֹה הציב את מִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת בחצר המקדש שמול אולם הכניסה למקדש בְּצִדּוֹ המזרחי ולהציב במקומו את המִּזְבַּח החדש, כך שמִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת ניצב כעת בין המִּזְבַּח החדש לבין חזית\פְּנֵי המקדש\הַבַּיִת, מצפון לצלע הצפונית של הַמִּזְבֵּחַ החדש.
[^]
מְלָכִים-א פרק ח פסוק ס"ד: סד
בַּיּוֹם הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית יְהוָה כִּי עָשָׂה שָׁם אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה קָטֹן מֵהָכִיל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ח פסוק י"ב: יב
אָז הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה עֹלוֹת לַיהוָה עַל מִזְבַּח יְהוָה אֲשֶׁר בָּנָה לִפְנֵי הָאוּלָם.
|
| יד וְאֵת הַמִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה וַיַּקְרֵב מֵאֵת פְּנֵי הַבַּיִת מִבֵּין הַמִּזְבֵּחַ וּמִבֵּין בֵּית יְהוָה וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפוֹנָה. |
| מעשי אָחָז ביְרוּשָׁלַיִם, ומותו: אָחָז מצווה על אוּרִיָּה לזבוח על הַמִּזְבֵּחַ הַגָּדוֹל החדש את קורבנות התמיד של עֹלַת הַבֹּקֶר ומִנְחַת הָעֶרֶב [*]ראו על קורבנות העֹלָה והמִנְחָה בפירוש לפסוק י"ג. על הכוהנים לחדש את העצים על הַמִּזְבֵּחַ כך שהאש לא תכבה לעולם, ועליהם להקריב עליו מוקדם כל בוקר את העוֹלָה ואת הַשומן\חֵלֶב של קורבן הַשְּׁלָמִים , את קורבנות העֹלָה והמִנְחָה המיוחדים של הַמֶּלֶךְ ואת קורבנות העֹלָה, המִנְחָה ונֶּסֶךְ (היַיִן) שמביאים בני העַם למקדש, ועליו לדאוג לזרוק את דַּם העֹלָה ושאר הזבחים על הַמִּזְבֵּחַ החדש, בעוד שמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת ישמש את אָחָז שיבקר אותו לעתים כדי להקריב עליו. אוּרִיָּה מבצע את כל הדברים הללו.
[^]
וַיִּקְרָא פרק ו פסוקים ה-ו: ה
וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים.
ו
אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה.
ולהקריב מִנְחָה בַּבֹּקֶר ובָּעָרֶב
[^]
וַיִּקְרָא פרק ו פסוק י"ג: יג
זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַיהוָה בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעָרֶב.
. |
| טו ויצוהו [וַיְצַוֶּה] הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן לֵאמֹר עַל הַמִּזְבֵּחַ הַגָּדוֹל הַקְטֵר אֶת עֹלַת הַבֹּקֶר וְאֶת מִנְחַת הָעֶרֶב וְאֶת עֹלַת הַמֶּלֶךְ וְאֶת מִנְחָתוֹ וְאֵת עֹלַת כָּל עַם הָאָרֶץ וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם וְכָל דַּם עֹלָה וְכָל דַּם זֶבַח עָלָיו תִּזְרֹק וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת יִהְיֶה לִּי לְבַקֵּר. טז וַיַּעַשׂ אוּרִיָּה הַכֹּהֵן כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ אָחָז. |
| אָחָז שובר\מקצץ את הַמִּסְגְּרוֹת של הַמְּכֹנוֹת שבחצר המקדש ומסיר מעליהן את הכיורים [*]אומן הנחושת חִירָם עשה עבור החצר של מקדש שְׁלֹמֹה 10 מְּכֹנוֹת מרובעות מנְחֹשֶׁת בעלות מִסְגְּרֹת וגלגלים, כשעל כל מכונה הונח כִּיּוֹר לשימוש הכהנים . הוא מוריד גם את הַיָּם מעל פִּסְלֵי הפָּרִים\בָּקָר שעליהם הונח
[^]
מְלָכִים-א פרק ז
.[*]חִירָם גם עשה עבור החצר של המקדש את הַיָּם - מֵיכָל מים גדול ועגול מנחושת יצוקה, שהונח על בסיס שנישא על 12 פִּסְלֵי בָּקָר ומניח אותו במקום זאת על רצפת אבנים פשוטה.
[^]
מְלָכִים-א פרק ז
. |
| יז וַיְקַצֵּץ הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶת הַמִּסְגְּרוֹת הַמְּכֹנוֹת וַיָּסַר מֵעֲלֵיהֶם ואת [אֶת] הַכִּיֹּר וְאֶת הַיָּם הוֹרִד מֵעַל הַבָּקָר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר תַּחְתֶּיהָ וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל מַרְצֶפֶת אֲבָנִים. |
| אָחָז גם מוריד גם את הסככה שבָּנוּ בַמקדש\בבַּיִת וששימשה את משמרות המקדש והארמון שהתחלפו כל שַּׁבָּת, ומפנה\מסֵב את הכניסה החיצונית לארמון כך שתפנה לכוון המקדש. הוא נעזר בכל החומרים היקרים שבמְּכֹנוֹת, בפִּסְלֵי הבָּקָר, בסככה ובכניסה לארמון כדי לְמַמֵּן את השוחד ששילם למֶלֶךְ אַשּׁוּר [*]ראו פסוק ח' .
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ז פסוק ח: ח
וַיִּקַּח אָחָז אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב הַנִּמְצָא בֵּית יְהוָה וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר שֹׁחַד.
|
| יח וְאֶת מיסך [מוּסַךְ] הַשַּׁבָּת אֲשֶׁר בָּנוּ בַבַּיִת וְאֶת מְבוֹא הַמֶּלֶךְ הַחִיצוֹנָה הֵסֵב בֵּית יְהוָה מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר. |
| שאר תולדות אָחָז מתועדים בסֵפֶר "דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה" [*]שם תועדו גם תולדות כל שאר מלכי יְהוּדָה מרְחַבְעָם . אָחָז מובא לקבורה באחוזת הקבר של אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוק כ"ט: כט
וְיֶתֶר דִּבְרֵי רְחַבְעָם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
ועד יְהוֹיָקִים
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ד פסוק ה: ה
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
(יְהוֹיָכִין וצִדְקִיָּהוּ שמלכו אחרי יְהוֹיָקִים יצאו לגלות)[*]לפי גרסת דִּבְרֵי-הַיָּמִים אָחָז אמנם נקבר בִּיְרוּשָׁלַיִם, אבל לא בקברי המלכים , ובנו חִזְקִיָּהוּ מולך אחריו.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ח פסוק כ"ז: כז
וַיִּשְׁכַּב אָחָז עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בָעִיר בִּירוּשָׁלִַם כִּי לֹא הֱבִיאֻהוּ לְקִבְרֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּמְלֹךְ יְחִזְקִיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו.
|
| יט וְיֶתֶר דִּבְרֵי אָחָז אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה. כ וַיִּשְׁכַּב אָחָז עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ חִזְקִיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ג | וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, וְגַם אֶת בְּנוֹ הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ כְּתֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה אֹתָם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. |
| י | וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ אָחָז לִקְרַאת תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר דּוּמֶּשֶׂק וַיַּרְא אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּדַמָּשֶׂק, וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶל אוּרִיָּה הַכֹּהֵן אֶת דְּמוּת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת תַּבְנִיתוֹ לְכָל מַעֲשֵׂהוּ. |