+תורה
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר דְּבָרִים
יְהוֹשֻׁעַ
יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹפְטִים
שְׁמוּאֵל-א
שְׁמוּאֵל-א
שְׁמוּאֵל-ב
שְׁמוּאֵל-ב
מְלָכִים-א
מְלָכִים-א
מְלָכִים-ב
מְלָכִים-ב
יְשַׁעְיָהוּ
יְשַׁעְיָהוּ
יִרְמְיָהוּ
יִרְמְיָהוּ
יְחֶזְקֵאל
יְחֶזְקֵאל
+תרי-עשר
הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי
+כתובים
תְּהִלִּים מִשְׁלֵי אִיּוֹב שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר דָּנִיֵּאל עֶזְרָא נְחֶמְיָה דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Deborah Praises Jael, Gustave Doré [Public domain], 1866, via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
סיכום
שירת דְבוֹרָה.
תקציר
פתיחה: דְּבוֹרָה וּבָרָק מזמינים את קהל השומעים לברך את ה', בשעה של אסונות\פְּרָעוֹת\פְּרָצוֹת
[*]ראו פֶּרֶץ במובן אסון גם בשׁוֹפְטִים פרק כ"א פסוק ט"ו
[^] שׁוֹפְטִים פרק כ"א פסוק ט"ו: טו וְהָעָם נִחָם לְבִנְיָמִן כִּי עָשָׂה יְהוָה פֶּרֶץ בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.
הבאות על יִשְׂרָאֵל וכשראשי\נדיבי העם קוראים לקרב
[*]ראו מִּתְנַדְּבִים\נְדִיבִים במובן של ראשי העם גם בפסוק ט' להלן שם הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם מקבילים לחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל, או כמו בבַּמִּדְבָּר פרק כ"א פסוק י"ח
[^] בַּמִּדְבָּר פרק כ"א פסוק י"ח: יח בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה.
שם נְדִיבֵי הָעָם מקבילים לשָׂרִים ונשענים על שרביט\מְחֹקֵק השלטון שלהם. או שאולי הכוונה כאן היא שהעם כולו מתנשא למען המטרה. או שאולי העם מתנדב (לקרב) כמו בנְחֶמְיָה פרק י"א פסוק ב
[^] נְחֶמְיָה פרק י"א פסוק ב: ב וַיְבָרֲכוּ הָעָם לְכֹל הָאֲנָשִׁים הַמִּתְנַדְּבִים לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלָ‍ִם.
.
.
א וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר.
ב בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם בָּרֲכוּ יְהוָה.
דְּבוֹרָה קוראת למְלָכִים ולרֹזְנִים של עמי כנען לשמוע את שירת ההלל שלה לכבוד ה': כאשר ה' יצא לקרב מהר\שְּׂדֵה
[*]ראו שָׂדֶה במובן של הַר למשל גם בפסוק י"ח, בבַּמִּדְבָּר פרק כ"ג פסוק י"ד
[^] בַּמִּדְבָּר פרק כ"ג פסוק י"ד: יד וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צֹפִים אֶל רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וַיִּבֶן שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וַיַּעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ.
ובשְׁמוּאֵל-ב פרק א פסוק כ"א
[^] שְׁמוּאֵל-ב פרק א פסוק כ"א: כא הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן.
שֵּׂעִיר\אֱדוֹם
[^]בְּרֵאשִׁית פרק ל"ו פסוקים ח-ט: ח וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. ט וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם בְּהַר שֵׂעִיר.
רעדה האדמה, והשָׁמַיִם והעננים הביאו לשטפון מָיִם, ההָרִים (שֵּׂעִיר וסִינַי) נמסו\נָזְלוּ לפני ה' הצועד עליהם לקרב.
ג שִׁמְעוּ מְלָכִים הַאֲזִינוּ רֹזְנִים אָנֹכִי לַיהוָה אָנֹכִי אָשִׁירָה אֲזַמֵּר לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
ד יְהוָה בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם.
ה הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְהוָה זֶה סִינַי מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
מימי השופט שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת ועד ימי יָעֵל שפעלה כאמור בימי בָּרָק ודְבוֹרָה גבר חוסר הבטחון בדרכים עד שבני העם חָדְלוּ מלעבור בדרכים הראשיות והיו הולכים בדרכים צדדיות ועֲקַלְקַלּוֹת, וחדלו גם לגור בערים חסרות-חומה\פרוזות. כל זאת עד שקמה דְּבוֹרָה להגן על יִשְׂרָאֵל כמו אֵם על ילדיה.
ו בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת בִּימֵי יָעֵל חָדְלוּ אֳרָחוֹת וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת.
ז חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל חָדֵלּוּ עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל.
כשהעם חטא ובחר אלוהים חדשים על פני ה', אז הגיעה הלחימה עד לשערי הערים, ולא נמצאו לעם אפילו מָגֵן או רֹמַח בודד עבור 40 אלף לוחמים. דְּבוֹרָה מברכת את שליטי\חוֹקְקֵי הארץ
[*]האוחזים בשרביט\שֵׁבֶט\מְחֹקֵק כמו בבְּרֵאשִׁית פרק מ"ט פסוק י
[^] בְּרֵאשִׁית פרק מ"ט פסוק י: י לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שילה [שִׁילוֹ] וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים.
ואת נדיבי\ראשי העם
[*]ראו פסוק ב'
וקוראת להם או לקהל לברך את ה'
[*]כמו בפתיחת הקטע הזה של השיר בפסוק ב'
.
ח יִבְחַר אֱלֹהִים חֲדָשִׁים אָז לָחֶם שְׁעָרִים מָגֵן אִם יֵרָאֶה וָרֹמַח בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף בְּיִשְׂרָאֵל.
ט לִבִּי לְחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם בָּרֲכוּ יְהוָה.
נכבדי העם (אשר להם קראה דְּבוֹרָה בפסוק הקודם), הרוכבים על אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת נדירות, והיושבים על בדים\מדים\ן יקרים, וכל ההולכים כעת בדרכים הראשיות
[*]כפי שאי אפשר היה לעשות עד לא מזמן לפי פסוק ו', וכעת אפשר בעקבות הנצחון על יָבִין וסִיסְרָא
- דברו\שִׂיחוּ והפיצו את דְּבַר נצחון ה'! ועשו זאת בקול חזק מקולם של הרועים המפרידים\מְחַצְצִים בקריאותיהם הרָמוֹת את העדרים הבאים לשתות בשְׁקָתוֹת\מַשְׁאַבִּים אליהם היו שואבים את המים, שם יְסַפְּרוּ\יְשַׁנּוּ\יְתַנּוּ
[*]ראו לְתַנּוֹת במובן לְסַפֵּר גם בשׁוֹפְטִים פרק י"א פסוק מ
[^] שׁוֹפְטִים פרק י"א פסוק מ: מ מִיָּמִים יָמִימָה תֵּלַכְנָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְתַנּוֹת לְבַת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי אַרְבַּעַת יָמִים בַּשָּׁנָה.
על מעשי הצדקה והישועה של ה', שבזכותם חזרו לחיות בערי הפרזות
[*]שחדלו עד לא מזמן לפי פסוק ו', וכעת חזרו בעקבות ישועת ה'
בעקבות מלחמות העם יחד עם ה' בשערי הערים.
י רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת יֹשְׁבֵי עַל מִדִּין וְהֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ שִׂיחוּ.
יא מִקּוֹל מְחַצְצִים בֵּין מַשְׁאַבִּים שָׁם יְתַנּוּ צִדְקוֹת יְהוָה צִדְקֹת פִּרְזֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים עַם יְהוָה.
דְּבוֹרָה קוראת לעצמה להתעורר ולשיר את השיר הזה, ולבָּרָק לשבות את השבויים של האויב המובס, בעקבות הנצחון שבו פליטי\שרידי העם שנלחצו ע"י יָבִין ירדו למלחמה בכנענים המפוארים\אַדִּירִים
[*]ראו אַדִּירִים במובן מפוארים גם בפסוק כ"ה להלן
ועמו של ה' נלחם באויבים הגִּבּוֹרִים.
יב עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר קוּם בָּרָק וּשֲׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן אֲבִינֹעַם.
יג אָז יְרַד שָׂרִיד לְאַדִּירִים עָם יְהוָה יְרַד לִי בַּגִּבּוֹרִים.
באו לוחמים משבט אֶפְרַיִם שמקורם\שָׁרְשָׁם בהר עֲמָלֵק
[*]ראו בשׁוֹפְטִים פרק י"ב פסוק ט"ו
[^] שׁוֹפְטִים פרק י"ב פסוק ט"ו: טו וַיָּמָת עַבְדּוֹן בֶּן הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי וַיִּקָּבֵר בְּפִרְעָתוֹן בְּאֶרֶץ אֶפְרַיִם בְּהַר הָעֲמָלֵקִי.
ויצאו לקרב אחרי בני שבט בִנְיָמִין שבא בהמוניו\עממיו. גם משבט מְנַשֶּׁה\מָכִיר
[*]מָכִיר היה בְּכוֹר מְנַשֶּׁה
[^] בְּרֵאשִׁית פרק נ פסוק כ"ג: כג וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף.
ירדו לקרב השליטים\מְחֹקְקִים
[*]ראו פסוק ט
, ומשבט זְּבוּלֻן הצטרפו החכמים המֹשְׁכִים-בְּשֵׁבֶט\כותבים-בעט הסופרים. גם השליטים\שָׂרים של שבט יִשָּׂשכָר הצטרפו לדְּבוֹרָה וכמו כן הצטרפו לבָּרָק ששלח את רגליו בריצה כשלחם ורדף בָּעֵמֶק יִזְרְעֶאל. ולעומת כל השבטים הללו שהשתתפו בקרבות, בני שבט רְאוּבֵן נשארו לשבת על פלגי מים
[*]או תוך התפלגות עם שאר העם
, וצריך לחקוק ולחקור היטב בלֵב כדי להבין את התירוץ להשתמטות זו. ובאמת למה ישבו בני שבט רְאוּבֵן לנוח ליד מכלאות-הבקר\הַמִּשְׁפְּתַיִם
[*]ראו מִּשְׁפְּתָיִם במובן של מכלאות בקר גם בְּרֵאשִׁית פרק מ"ט פסוק י"ד
[^] בְּרֵאשִׁית פרק מ"ט פסוק י"ד: יד יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם.
ולשמוע שם בנחת את שריקות הרועים הקוראים לעדרים. הפסוק מסתיים בחזרה על סוף הפסוק הקודם.
יד מִנִּי אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק אַחֲרֶיךָ בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר.
טו וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר עִם דְּבֹרָה וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו בִּפְלַגּוֹת רְאוּבֵן גְּדֹלִים חִקְקֵי לֵב.
טז לָמָּה יָשַׁבְתָּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים לִפְלַגּוֹת רְאוּבֵן גְּדוֹלִים חִקְרֵי לֵב.
הרי גם מָכִיר בן מְנַשֶּׁה בא מהגִּלְעָד שבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן
[^]בַּמִּדְבָּר פרק ל"ב פסוקים ל"ט-מ: לט וַיֵּלְכוּ בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה גִּלְעָדָה וַיִּלְכְּדֻהָ וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ. מ וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת הַגִּלְעָד לְמָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה וַיֵּשֶׁב בָּהּ.
כמו שבט רְאוּבֵן ששכן בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לכן זה לא תירוץ להשתמטות. ולמה בני שבט דָן הסמוך לים נשארו באוניותיהם במקום להצטרף לקרבות, כי הרי גם שבט אָשֵׁר יושב לְחוֹף יַמִּים ושוכן במפרצי הים שלחופם. לעומתם, בני שבט זְבֻלוּן חרפו\אמרו-דברי-בוז על נפשם אותה הם הקריבו במלחמה, וכך עשו גם בני שבט נַפְתָּלִי בקרבות שעל מְרוֹמֵי ההר\שָׂדֶה
[*]ראו על שָׂדֶה במובן הר בהסבר למעלה לפסוק ד'
.
יז גִּלְעָד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שָׁכֵן וְדָן לָמָּה יָגוּר אֳנִיּוֹת אָשֵׁר יָשַׁב לְחוֹף יַמִּים וְעַל מִפְרָצָיו יִשְׁכּוֹן.
יח זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה.
מלכי כְנַעַן (בעלי בריתו של יָבִין) באו להלחם באזור תַעְנַךְ והנחל שליד מְגִדּוֹ
[*]אחד מהיובלים הזורמים לקִישׁוֹן הסמוך
בציפייה שנכזבה לבזוז חתיכת\בֶּצַע כֶּסֶף. כי ה' גרם לאיתני הטבע להלחם באויב - הַכּוֹכָבִים הנעים במסלולם\מְּסִלּוֹתָם הַשְּׁמֵימִי נִלְחָמוּ מהשָׁמַיִם עִם סִיסְרָא, ובארץ נַחַל הקִישׁוֹן המהולל בעַתִּיקוּתוֹ\קַדְמוּתוֹ גרף את מרכבות סִיסְרָא
[^]שׁוֹפְטִים פרק ד פסוק ז: ז וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל נַחַל קִישׁוֹן אֶת סִיסְרָא שַׂר צְבָא יָבִין וְאֶת רִכְבּוֹ וְאֶת הֲמוֹנוֹ וּנְתַתִּיהוּ בְּיָדֶךָ.
. לכן דְּבוֹרָה קוראת לעצמה לדרוך בעוז על האויב
[*]כמו למשל ביְשַׁעְיָהוּ פרק ס"ג פסוק ג
[^] יְשַׁעְיָהוּ פרק ס"ג פסוק ג: ג פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי וְכָל מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי.
.
יט בָּאוּ מְלָכִים נִלְחָמוּ אָז נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן בְּתַעְנַךְ עַל מֵי מְגִדּוֹ בֶּצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ.
כ מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא.
כא נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז.
אז, כשנגרפו המרכבות, הָלְמוּ קולות העקבים של סוסי-המלחמה\האַבִּירים של סִיסְרָא שברחו בדהרה. מַלְאַךְ ה' מקלל קללה (אֹרוּ אָרוֹר) את תושבי העיר מֵרוֹז
[*]שלא נודעה
על שהם לֹא בָאוּ עם גיבוריהם לְעֶזְרַת ה' במלחמתו בסִיסְרָא.
כב אָז הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו.
כג אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ יְהוָה אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְהוָה לְעֶזְרַת יְהוָה בַּגִּבּוֹרִים.
דְּבוֹרָה מאחלת ליָעֵל שתהיה מבורכת יותר מכל שאר הנָּשִׁים היושבות כָּמוֹהָ באוהלים. סִיסְרָא ביקש ממנה מַיִם והיא נתנה לו חָלָב והקריבה לפניו חֶמְאָה בסֵפֶל מפואר\אַדִּירִים
[^]שׁוֹפְטִים פרק ד פסוק י"ט: יט וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא מְעַט מַיִם כִּי צָמֵאתִי וַתִּפְתַּח אֶת נֹאוד הֶחָלָב וַתַּשְׁקֵהוּ וַתְּכַסֵּהוּ.
.
כד תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ.
כה מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה.
יָעֵל שלחה את ידה השמאלית ליָּתֵד ואת ידה הימנית לפטיש\מַּקֶּבֶת בה הולמים בעלי המלאכה, ואיתם היא הכתה וביקעה את רֹאשׁוֹ ורַקָּתוֹ
[^]שׁוֹפְטִים פרק ד פסוק כ"א: כא וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר אֶת יְתַד הָאֹהֶל וַתָּשֶׂם אֶת הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט וַתִּתְקַע אֶת הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ וְהוּא נִרְדָּם וַיָּעַף וַיָּמֹת.
. סִיסְרָא כָּרַע ונָפַל בין רַגְלֶיהָ ושָׁם נָפַל מובס\שָׁדוּד.
כו יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ.
כז בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפַל שָׁכָב בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפָל בַּאֲשֶׁר כָּרַע שָׁם נָפַל שָׁדוּד.
אֵם סִיסְרָא השקיפה\יבבה
[*]מבָּבַת עינה
מהַחַלּוֹן מבעד לסורג\אֶשְׁנָב וְתָהֲתָה מַדּוּעַ רִכְבּוֹ של סִיסְרָא מתְעַכֵּב\מבֹשֵׁשׁ לבוא
[*]ראו לבֹשֵׁשׁ במובן להתְעַכֵּב גם בשְׁמוֹת פרק ל"ב פסוק א
[^] שְׁמוֹת פרק ל"ב פסוק א: א וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ.
, ומַדּוּעַ הצליל הקצוב של פעמות הסוסים של מַרְכְּבוֹתָיו מתאחר להשמע. בנות הלוייה החַכְמוֹת והנכבדות\השָׂרוֹת שלה יענו לשאלות\אמירות הללו שלה וינסו כך להרגיע אותה, שסִיסְרָא הֲלֹא ודאי מִתְעַכֵּב כיוון שאנשיו עסוקים בלחלק ביניהם את השלל שלקחו כשניצחו בקרב - לכל חייל אישה-צעירה\רַחַם או שתיים, ובד רִקְמָה צבעוני אחד או שניים שנלקחו שָׁלָל מצווארי הנערות.
כח בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו.
כט חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ.
ל הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל.
סיכום: כמו שנפל סִיסְרָא כך יפלו גם כל שאר אויבי ה', בעוד אוהבי ה' יתחזקו כמו הַשֶּׁמֶשׁ הזורחת\יוצאת בִּגְבֻרָה על הארץ. והארץ שקטה 40 שנה.
לא כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהוָה וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה.
ציטוטים נבחרים
פסוקים
ד- ה בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה, גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ,- גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם. הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְהוָה
ט הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם - בָּרְכוּ יְהוָה!
ט"ו- ט"ז רְאוּבֵן - גְּדֹלִים חִקְקֵי לֵב. לָמָּה יָשַׁבְתָּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם?! לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים?
י"ח זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת
כ- כ"א מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ, הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא. נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם, נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן. תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז!
כ"ח בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא, בְּעַד הָאֶשְׁנָב: "מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא? מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו?"
ל"א כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהוָה! וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ.