שְׁמוּאֵל-א ח

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

The thrones and palaces of Babylon and Ninevah from sea to sea; a thousand miles on horseback (1876), By Internet Archive Book Images [No restrictions], via Wikimedia Commons

אֶת בְּנֵיכֶם יִקָּח וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו וְרָצוּ לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ (י"א)

סיכום

העם מבקש משְׁמוּאֵל מֶלֶךְ כמו שיש לכל הגויים. הוא מנסה להזהירם מרודנות המלכים אך הם מתעקשים וה' מצווה עליו לבחור מֶלֶךְ.

תקציר

הָעָם מבקש משמואל מֶלֶךְ: שְׁמוּאֵל כבר זקן והוא מפקיד את אחריות השיפוט בידי בָּנָיו יוֹאֵל ואֲבִיָּה אשר יושבים לשפוט בבְאֵר שָׁבַע, אך הם אינם הולכים בדרכי שְׁמוּאֵל, ומטים את המשפט בעקבות בצע\כסף שהם לוקחים כשוחד.

א וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל וַיָּשֶׂם אֶת בָּנָיו שֹׁפְטִים לְיִשְׂרָאֵל. ב וַיְהִי שֶׁם בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה שֹׁפְטִים בִּבְאֵר שָׁבַע. ג וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בדרכו [בִּדְרָכָיו] וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט.

כל זקני\מנהיגי ישראל באים לבית שְׁמוּאֵל ברָמָה, מציגים בפניו את הבעיה עם השופטים ומבקשים מֶלֶךְ כשופט.

ג וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בדרכו [בִּדְרָכָיו] וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט. ד וַיִּתְקַבְּצוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה.

שְׁמוּאֵל נפגע מהדברים, ומתפלל לעצת ה', אשר אומר לו שבני ישראל מאסו במלכותו שלו ולא בשיפוטו של שְׁמוּאֵל, ושכמו שהם עזבו את ה' לטובת אלים אחרים, כך הם מבקשים כעת לעזוב את שְׁמוּאֵל לטובת מֶלֶךְ. ה' מצווה על שְׁמוּאֵל להבהיר ליִשְׂרָאֵל את משפט המֶלֶךְ אותו הם מבקשים.

ו וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ וַיִּתְפַּלֵּל שְׁמוּאֵל אֶל יְהוָה. ז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם. ח כְּכָל הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשׂוּ מִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֹתָם מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיַּעַזְבֻנִי וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים כֵּן הֵמָּה עֹשִׂים גַּם לָךְ. ט וְעַתָּה שְׁמַע בְּקוֹלָם אַךְ כִּי הָעֵד תָּעִיד בָּהֶם וְהִגַּדְתָּ לָהֶם מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם.

משפט המֶלֶךְ: שְׁמוּאֵל מבהיר לעם את משפט המֶלֶךְ אותו הם מבקשים\שואלים: המֶלֶךְ יקח את הבנים כדי לשרתו בְּמֶרְכַּבְתּוֹ עם פָרָשָׁיו או כדי לרוץ לפני המרכבה, לעבוד בחריש ובקציר בשדות המֶלֶךְ ולייצר כלי מלחמה ורכבים תחת השגחה של שָׂרֵי אֲלָפִים וְחֲמִשִּׁים.

י וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵת כָּל דִּבְרֵי יְהוָה אֶל הָעָם הַשֹּׁאֲלִים מֵאִתּוֹ מֶלֶךְ. יא וַיֹּאמֶר זֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם אֶת בְּנֵיכֶם יִקָּח וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו וְרָצוּ לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ. יב וְלָשׂוּם לוֹ שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְלַחֲרֹשׁ חֲרִישׁוֹ וְלִקְצֹר קְצִירוֹ וְלַעֲשׂוֹת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ וּכְלֵי רִכְבּוֹ.

את הבנות ייקח המֶלֶךְ לעסוק עבורו ברוקחות, טבחות ואפייה. הוא ייקח מהם את מיטב השדות, הכרמים, ועצי הזַיִת ויטיל גם מס של עשירית על תבואת השדות הזרועים והכרמים ויתן את כל אלה לאנשיו\עֲבָדָיו\סָרִיסָיו.

יג וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם יִקָּח לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת וּלְאֹפוֹת. יד וְאֶת שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם הַטּוֹבִים יִקָּח וְנָתַן לַעֲבָדָיו. טו וְזַרְעֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם יַעְשֹׂר וְנָתַן לְסָרִיסָיו וְלַעֲבָדָיו.

המֶלֶךְ יקח את הטובים מבין העבדים, השפחות והצעירים של העם וגם את חמורי העבודה וישתמש בהם למלאכות שלו. הוא יקח מס של עשירית מהצאן וכל העם יהיו בעצם לעבדיו.

טז וְאֶת עַבְדֵיכֶם וְאֶת שִׁפְחוֹתֵיכֶם וְאֶת בַּחוּרֵיכֶם הַטּוֹבִים וְאֶת חֲמוֹרֵיכֶם יִקָּח וְעָשָׂה לִמְלַאכְתּוֹ. יז צֹאנְכֶם יַעְשֹׂר וְאַתֶּם תִּהְיוּ לוֹ לַעֲבָדִים.

אם בני העם יזעקו אז לה' להגנה מפני המלך הזה שאותו הם ביקשו, אז ה' לא יענה לזעקתם. בני העם לא מקבלים את עצת שְׁמוּאֵל ובכל זאת מתעקשים שישלוט עליהם מֶלֶךְ כשופט וכמפקד בראש הצבא כנהוג אצל שאר העמים.

יח וּזְעַקְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא מִלִּפְנֵי מַלְכְּכֶם אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם וְלֹא יַעֲנֶה יְהוָה אֶתְכֶם בַּיּוֹם הַהוּא. יט וַיְמָאֲנוּ הָעָם לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל שְׁמוּאֵל וַיֹּאמְרוּ לֹּא כִּי אִם מֶלֶךְ יִהְיֶה עָלֵינוּ. כ וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵנוּ.

שְׁמוּאֵל שומע את הדברים מתייעץ עם ה', אשר מורה לו לעשות כבקשתם ולבחור להם מֶלֶךְ, ושְׁמוּאֵל משחרר את העם לשוב לבתיהם (עד שימצא עבורם מֶלֶךְ).

כא וַיִּשְׁמַע שְׁמוּאֵל אֵת כָּל דִּבְרֵי הָעָם וַיְדַבְּרֵם בְּאָזְנֵי יְהוָה. כב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקוֹלָם וְהִמְלַכְתָּ לָהֶם מֶלֶךְ וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְכוּ אִישׁ לְעִירוֹ.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
י"א	אֶת בְּנֵיכֶם יִקָּח וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, וְרָצוּ לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ.
י"ט- כ	מֶלֶךְ יִהְיֶה עָלֵינוּ. וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם, וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵנוּ

שושלות שמואל ועלי