זכר
מפקד
אַבְנֵר

סיכום

דודו ושר צבאו של שָׁאוּל המלך. הוא מלווה את המלך ברוב עיסוקיו, מציג לפניו את הנער דָוִד עם ראשו של גלית ובהמשך הספר מוצאים אותו יושב לצד המלך בארוחת חג. כשדָוִד מתגנב בלילה למחנה שָׁאוּל באזור זִיף וגונב מהמלך את חרבו ואת צפחת המיים - הוא מקניט את אַבְנֵר על שאינו שומר טוב מספיק על המלך.

אחרי מות שָׁאוּל הוא ממליך את אִישׁ-בֹּשֶׁת בן שָׁאוּל במַּחֲנַיִם. צבאו פוגש בצבא דָוִד בפיקוד יוֹאָב בבריכה בגבעון והוא מציע שהנערים "ישחקו" לפניהם - אך המשחק הופך לקרב עקוב מדם. אַבְנֵר הורג את עֲשָׂהאֵל אחי יוֹאָב, הרודף אחריו ואח"כ משכנע את יוֹאָב להפסיק בינתיים את מלחמת האחים. כשאִישׁ-בֹּשֶׁת נוזף באַבְנֵר על שבא אל רִצְפָּה, פילגש שָׁאוּל, אַבְנֵר כועס ומעביר את העם לצד דָוִד. הוא משיב לדָוִד את מִיכַל ומוזמן אליו למשתה ממנו הוא משוחרר בשלום. כשיוֹאָב שומע על כך הוא מפתה אותו לבוא לשער העיר בחֶבְרוֹן והורג אותו כנקמה על הריגת עֲשָׂהאֵל אחיו.

פרקים

ציטוטים נבחרים

אילן יוחסין