זכר
נביא
אֵלִיָּהוּ

סיכום

אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מהגִלְעָד מודיע לאַחְאָב על בצורת ומתחבא בנחל כְּרִית שם הוא ניזון שנה ע"י עורבים. אח"כ הוא עובר לצָרְפַת ליד צידון שם הוא פוגש אלמנה ומבקש ממנה מעט מיים, וכשהיא הולכת הוא מבקש גם לחם. היא טוענת שיש לה רק כף קמח בכד ומעט שמן בצַּפָּחַת והיא ובנה עומדים למות מרעב. אֵלִיָּהוּ אומר לה בכל זאת להכין לו, לה, ולבנה עוגה קטנה, כי ה' אמר שהכד והצפחת לא יתרוקנו. כך קורה ואֵלִיָּהוּ שוהה אצלה שנה. בן האלמנה חולה מאוד הוא לוקח את הילד אל מיטתו שבעליית הגג, זועק ואף מצווה על ה' להשיב את נפש הילד. ה' שומע, מבריא את הילד, אֵלִיָּהוּ מוריד אותו אל אימו והיא מכירה באֵלִיָּהוּ כנביא אמת.

אחרי 3 שנות בצורת אֵלִיָּהוּ בא להודיע על הגשמים הקרבים וכשהוא פוגש בעֹבַדְיָהוּ הנאמן לה', השר "על הבית" של אַחְאָב, הוא מצווה שיקרא למלך. עֹבַדְיָהוּ טוען שהמלך חיפש אותו בכל מקום, ואם הרוח תישא אותו מכאן עד שהמלך יבוא אז הוא יהרוג אותו. אֵלִיָּהוּ נשבע שהיום יפגוש את אַחְאָב ועֹבַדְיָהוּ קורא לו. אֵלִיָּהוּ מצווה על אַחְאָב לזמן את העם להר כרמל, עם 450 נביאי הבעל ו400 נביאי האשרה. אֵלִיָּהוּ מתלונן בפני העם על שאינם מחליטים בין ה' והאלילים. הוא מציע מבחן בו נביאי הבעל והוא יזבחו פרים ויקראו כל אחד לאלוהיו להבעיר את האש. נביאי הבעל נכשלים ואילו על מזבח ה', שאֵלִיָּהוּ משקם ושופך עליו גם מיים רבים, יורדת אש השורפת את הבשר, העצים, האבנים, העפר, ומלחכת את המים. העם נופל על פניו ומכיר בה'. אֵלִיָּהוּ מצווה לתפוס את כל נביאי הבְּעָל, להורידם לקישון ולשחוט אותם שם וכך נעשה. הגשם חוזר ואַחְאָב רוכב ליִזְרְעֶאל ואֵלִיָּהוּ משנס מותניו ורץ כל הדרך לפניו.

אִיזֶבֶל רוצה להרוג את אֵלִיָּהוּ, הוא בורח לבְּאֵר שֶׁבַע עם נערו, יוצא לבד למדבר ויושב תחת רֹתֶם. הוא מבקש למות כיוון שחש שנכשל. כשהוא ישן, בא אליו מלאך ונוגע בו וקורא לו לקום לאכול. הוא מוצא מאפה וצפחת מיים, אוכל ושוב נרדם. המלאך שוב מעיר אותו וקורא לו לאכול כי דרך ארוכה לפניו. הוא אוכל והולך 40 יום עד הר חורב (סיני). שם מחוץ למערה נגלה לפניו ה' לא ברוח, רעש ואש אלא בקול דממה דקה. ה' מצווה על אֵלִיָּהוּ למשוח את חֲזָאֵל למלך על ארם דַמָּשֶׂק, את יֵהוּא מלך יִשְׂרָאֵל, ואת אֱלִישָׁע מֵאָבֵל מְחוֹלָה לנביא במקומו. אֵלִיָּהוּ הולך ומוצא את אֱלִישָׁע חורש בצמד פרים. הוא מטיל את אדרתו, אֱלִישָׁע רץ אליו ורק מבקש להיפרד מהוריו ומצטרף אל אֵלִיָּהוּ ולשרתו.

אִיזֶבֶל גורמת לסקילת נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי במשפט מבויים כדי שאַחְאָב יוכל לרשת את כרם נָבוֹת. אֵלִיָּהוּ נוזף במלך - "כֹּה אָמַר יְהוָה: הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?" ומודיע שבמקום בו ליקקו הכלבים את גם נָבוֹת שם ילקקו גם את דם המלך. ביתו יושמד כמו בית יָרָבְעָם ובַּעְשָׁא ואת אִיזֶבֶל יאכלו הכלבים בשדה יִּזְרְעֵאל. אַחְאָב קורע את בגדיו, צם, ושוכב בשק מלא צער וה' מודיע שכיוון שנכנע לו אז העונש יבוא בימי בנו.

אֲחַזְיָהוּ המולך אחרי אַחְאָב נופל מעליית הגג, נפצע אנושות ושולח שליחים לשאול את בַעַל זְבוּב אלוהי עֶקְרוֹן אם יבריא. אֵלִיָּהוּ מנבא לו שלכן לא יקום ממיטתו עוד. המלך שולח 50 חיילים להביאו אך אש מהשמיים אוכלת אותם. כך חוזר במשלחת השנייה ואחרי השלישית אֵלִיָּהוּ בא למלך וחוזר על נבואתו שמתגשמת.

אֵלִיָּהוּ מבקש מאֱלִישָׁע להשאר בגִּלְגָּל בעוד הוא הולך לבֵּית אֵל כמצוות ה' אך אֱלִישָׁע מתעקש להישאר איתו. בני הנביאים בבֵּית אֵל אומרים לאֱלִישָׁע שהיום ה' יקח ממנו את אֵלִיָּהוּ ואֱלִישָׁע אומר שהוא יודע ומבקש מהם לשתוק. כל הארועים האלה חוזרים גם כשאֱלִישָׁע מתעקש להתלוות לאֵלִיָּהוּ בדרכו לירִיחוֹ ואח"כ ליַּרְדֵּן. 50 מבני הנביאים מלווים אותם לשם וצופים מרחוק. אֵלִיָּהוּ ואֱלִישָׁע חוצים את הירדן שאֵלִיָּהוּ חוצה עם גלימתו. אֵלִיָּהוּ שואל מה אֱלִישָׁע יבקש לפני שיעזוב ואֱלִישָׁע מבקש 3\2 מרוחו של אֵלִיָּהוּ. אֵלִיָּהוּ אומר שיקבל זאת רק אם יזכה לראותו עוזב אותו. בעודם מדברים מפרידים ביניהם רכב וסוסי אש הלוקחים את אֵלִיָּהוּ לשמיים. אֱלִישָׁע קורא לו אך אֵלִיָּהוּ נעלם ואֱלִישָׁע קורע את בגדיו.

פרקים

ציטוטים נבחרים