נקבה
חַנָּה

סיכום

לאֶלְקָנָה מהָרָמָתַיִם צוֹפִים שתי נשים - פְּנִנָּה בעלת הילדים וחַנָּה העקרה והאהובה. כל שנה כשהם באים לזבוח בשִׁלֹה לפני בני עֵלִי הכהן - אֶלְקָנָה נותן לחַנָּה "מָנָה אַחַת אַפָּיִם" כי היא חביבה עליו, אך פְּנִנָּה מקניטה אותה על עקרותה. שנה אחת חַנָּה מסרבת לאכול ולמרות נסיונות הרגעה של בעלה היא בוכה ומבקשת בן מה' ומבטיחה למוסרו לעבודת ה'. כשעֵלִי רואה אותה ממלמלת הוא חושב שהיא שיכורה אך אחרי הסבר הוא מברך אותה והיא חוזרת שמחה לביתה ושוכבת עם בעלה. חַנָּה יולדת את שְׁמוּאֵל "כִּי מֵיְהוָה שְׁאִלְתִּיו" ולא באה עם בעלה לשִׁלֹה עד שהוא נגמל. אז הם באים עם מנחה ל"השאיל" את שְׁמוּאֵל לה' כמשרת לעֵלִי והיא שרה על יכולתו של ה' להשפיל חזקים ולהרים חלשים.

בן זוג

אֶלְקָנָה

פרקים

ציטוטים נבחרים