זכר
מלך
יְהוֹאָשׁ מלך יְהוּדָה

(לפניו עֲתַלְיָה, אחריו אֲמַצְיָה)

סיכום

יְהוֹאָשׁ\יוֹאָשׁ מלך יְהוּדָה (לא להתבלבל עם יְהוֹאָשׁ\יוֹאָשׁ מלך יִשְׂרָאֵל). בן אֲחַזְיָהוּ מלך יְהוּדָה. עֲתַלְיָה אם אֲחַזְיָהוּ שנרצח בידי יֵהוּא הורגת את בניו כדי למלוך בעצמה. יְהוֹאָשׁ (בן השבע) ניצל מטבח זה בעזרת דודתו, יְהוֹשֶׁבַע (אחות אֲחַזְיָהוּ ואשת יְהוֹיָדָע הכהן) שמחביאה אותו בבית המקדש במשך 6 שנים. יְהוֹיָדָע מכנס את מפקדי הצבא בבית המקדש, מראה להם את יְהוֹאָשׁ, ומשביע אותם בביצוע הפיכה. המשמרת הנכנסת בשבת מתפצלת ל3 ושומרת על הארמון והשערים, והמשמרת היוצאת שומרת על המקדש, ועל יְהוֹאָשׁ שמובא לשם ונמשח למלך לתרועת העם. עֲתַלְיָה באה בבהלה למקדש, רואה את טקס ההכתרה בשיאו, קורעת את בגדיה וקוראת "קֶשֶׁר! קָשֶׁר!". יְהוֹיָדָע מצווה להוציאה מהמקדש כדי לא להורגה שם. מלוויה מומתים והיא מוצאת להורג בארמון. יְהוֹיָדָע כורת ברית בין העם לה' ולמלך. "עַם הָאָרֶץ" הורס את פולחן הַבַּעַל והורג את מַתָּן כוהנו. המלך מובא אל הכס בארמון והעיר שקטה ושמחה.

יְהוֹאָשׁ מולך 40 שנה, ועושה את דברי ה' כעצת יְהוֹיָדָע, מלבד השארת הפולחן בבמות. יְהוֹאָשׁ מצווה על הכהנים להשתמש בכסף המובא למקדש (כספי "עובר", כספי "נפשות", ותרומות כלליות שמתקבלות שם) כדי לבצע שיפוץ בבית המקדש (בֶּדֶק הַבַּיִת). בדק הבית לא מבוצע וכשיְהוֹאָשׁ בן 23 הוא נוזף על כך בפני יהוֹיָדָע והכוהנים. הם מסכימים לוותר על הכסף אך לא יבצעו את השיפוץ בעצמם. יְהוֹיָדָע שם בצד ימין של הבאים למזבח ארון עם חור שם מופקדים כספי התרומות. כשנאסף מספיק כסף, מכינים את חומרי העץ והאבן הדרושים (אבל לא את כלי המקדש היקרים). לא נעשה מעקב אחר מבצעי התשלומים כי היו נאמנים.

חֲזָאֵל כובש את גַּת ופונה ליְרוּשָׁלָ‍ִם. יְהוֹאָשׁ מוסר לידו את אוצרות הבית (כולל אלה שהוקדשו בידי אבותיו יְהוֹשָׁפָט, יהוֹרָם, ואֲחַזְיָהוּ) וחֲזָאֵל עוזב. יְהוֹאָשׁ נרצח בקנונייה של שניים מעבדיו, נקבר בעיר דוד, ואֲמַצְיָה בנו מולך אחריו.

בת זוג

יְהוֹעַדָּן

פרקים

ציטוטים נבחרים