זכר
מפקד
יוֹאָב

סיכום

בן צְרוּיָה אחות דָוִד ושר צבאו. הוא פוגש את צבא אַבְנֵר ליד הבריכה בגִּבְעוֹן ו"משחק" הנערים הופך לקרב בו אַבְנֵר הורג את עֲשָׂהאֵל אחי יוֹאָב. אח"כ, כשאַבְנֵר עובר לצד דָוִד, יוֹאָב לא מקבל זאת, מפתה את אַבְנֵר לחזור והורג אותו בשער העיר כנקמה על הריגת עֲשָׂהאֵל, ובאותה דרך - בצלע החמישית. דָוִד שומע בכעס על רצח אַבְנֵר ומקלל את יוֹאָב שביתו יהי מלא בחולים, חללים ועניים, אך יוֹאָב נשאר שר צבא דָוִד ומוביל את צבאו לניצחונות מזהירים על העמים הסובבים.

כשדָוִד חושק בבַּת שֶׁבַע הוא מוביל למות בעלה אוּרִיָּה כשהוא שולח אותו בחזרה לצבא עם מכתב חתום ליוֹאָב בו הוא מבקש שיוֹאָב יחשוף את אוּרִיָּה לסכנה לבדו ובכך יגרום למותו. יוֹאָב שם את אוּרִיָּה מול מקום ליד רַבָּה בו האויבים גיבורים והאויב יוצא מהעיר ומפיל מצבא דָוִד כולל את אוּרִיָּה ויוֹאָב מדווח על כך לדָוִד. יוֹאָב כובש את מערכת המים של רַבָּה וקורא לדָוִד לבוא ולהשלים את כיבושה.

כשאַבְשָׁלוֹם בורח לגְּשׁוּר אחרי רצח אַמְנוֹן אחיו, יוֹאָב רואה שדָוִד מתגעגע לאַבְשָׁלוֹם והוא לוקח אישה חכמה מתְּקוֹעַ ומכין אותה לקראת מפגש עם דָוִד בו היא משכנעת את דָוִד להשיב את אַבְשָׁלוֹם. אחרי שנתיים בהם דָוִד מסרב לפגוש את בנו, אַבְשָׁלוֹם מנסה לגייס לענין את יוֹאָב אך יוֹאָב אינו מגיע עד שאַבְשָׁלוֹם שורף את שדה השעורים של יוֹאָב, ולבסוף יוֹאָב אמנם משכנע את דָוִד להתפייס עם בנו.

כשאַבְשָׁלוֹם מורד בדָוִד ומגיע הקרב המכריע בעבר הירדן דָוִד מחלק את צבאו ל3 ראשים - תחת יוֹאָב, אחיו אֲבִישַׁי, ואִתַּי הַגִּתִּי. דָוִד מצווה על מפקדיו לשמור על אַבְשָׁלוֹם. הקרב, (20,000 הרוגים) מתרחב מיער אפרים, שם מתים רבים גם מ(חיות?)היער ותומכי אַבְשָׁלוֹם מנוצחים. שיער אַבְשָׁלוֹם הגדול מסתבך בענפי עץ אלה וכשהפרד שלו ממשיך ללכת אַבְשָׁלוֹם נשאר תלוי בין שמיים וארץ. כשמודיעים זאת ליוֹאָב הוא מציע למבשר פרס בעבור הריגת אַבְשָׁלוֹם, אך זה מסרב מפחד ציווי דָוִד. יוֹאָב רוטן ותוקע 3 חניתות באַבְשָׁלוֹם, ואח"כ נעריו משלימים את ההריגה, ויוֹאָב תוקע בשופר להפסקת הקרב. הוא שולח איש כושי ואת אֲחִימַעַץ בֶּן צָדוֹק לבשר לדָוִד (בזהירות) על הניצחון על אַבְשָׁלוֹם בנו.

כששֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי מבנימין מורד בדָוִד, דָוִד שולח נגדו בתחילה את עֲמָשָׂא אך אחרי שזה מתעקב במשימתו פוגש אותו יוֹאָב בגִבְעוֹן, אוחז בזקנו כאילו לנשקו ואז הורג אותו עם חרבו. יוֹאָב ואֲבִישַׁי ממשיכים במרדף אחרי שֶׁבַע עד אָבֵל בֵּית מַעֲכָה שם בוא מתבצר עם נאמניו. יוֹאָב צר על העיר, בונה סוללה ומתחיל להרוס את החומה. אשה חכמה מהעיר מתלוננת בפני יוֹאָב שהוא יהרוס עיר נאמנה והוא עונה שאינו רוצה בכך אלא בשֶׁבַע המורד. האישה, בהסכמת בני העיר, משליכה את ראש שֶׁבַע מהחומה ליוֹאָב.

דָוִד שולח את יוֹאָב לפקוד את כל העם כדי לדעת מה מספרם. יוֹאָב מנסה לשכנעו לוותר על כך בתירוץ שאין בכך צורך ושהמלך יכול לראות בעיניו כמה גדל העם - אך דָוִד מתעקש ויוֹאָב מבצע את המפקד מעבר הירדן - בעֲרוֹעֵר, דרך הגִּלְעָד, וצפונה לצִידוֹן וחזרה לצֹר, נגב יְהוּדָה ובְּאֵר שָׁבַע - וחזר אחרי 9 חֳדָשִׁים ו20 יוֹם ליְרוּשָׁלַיִם אחרי שספר 800,000 כשירים לקרב ועוד 500,000 מיְהוּדָה.

כשאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית, הבכור הנותר לדָוִד (אחרי מות אַבְשָׁלוֹם) מתחיל לנהוג כמלך הוא נתמך ע"י יוֹאָב. אח"כ שְׁלֹמֹה נמשח למלך בהסכמת דָוִד והעם. אֲדֹנִיָּה נכנע וחוזר לביתו בהסכמת שְׁלֹמֹה, שאח"כ בכל זאת הורג אותו כשהוא מבקש לשאת את אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית (פילגש דָוִד לשעבר). יוֹאָב נמלט להחזיק בקרנות המזבח. שְׁלֹמֹה שולח את בְּנָיָהוּ להורגו וכשבְּנָיָהוּ קורא לו לצאת יוֹאָב עונה ש"לֹא, כִּי פֹה אָמוּת". שְׁלֹמֹה מתעקש שיוֹאָב יומת כדי להסיר את חטא רצח אַבְנֵר ועֲמָשָׂא מבית דָוִד. בְּנָיָהוּ הורג את יוֹאָב וזה נקבר בביתו במדבר. בְּנָיָהוּ מחליף את יוֹאָב כשר הצבא.

פרקים

ציטוטים נבחרים

אילן יוחסין