זכר
שופט
יִפְתָּח שופט

(לפניו יָאִיר, אחריו אִבְצָן)

סיכום

יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי מגורש ע"י אחיו כיוון שנולד מזונה ואוסף סביבו חבורת אנשים ריקים. כשבְנֵי עַמּוֹן לוחמים בישראל קוראים לו זקני הגלעד להלחם בם. אחרי שהוא מתלונן על יחסם הקודם אליו הוא מסכים בתנאי שיהיה להם לראש והם מסכימים פומבית. יִפְתָּח מנהל משא ומתן עם בני עמון ומזכיר להם שעם ישראל כבש את ארץ האמורי בצדק ובעזרת אלוהים כפי שכְּמוֹשׁ אלוהי עמון עזר להם בכיבושיהם. כבר 300 שנה יושבים שם בני ישראל וגם מואב לא גירשו אותם משם. בני עמון לא משתכנעים.

יִפְתָּח יוצא לכוון עמון ונודר נדר שאם ינצח אז הוא יקריב את הראשון שיצא מדלתו לקראתו. הוא יוצא לקרב ומביס את בני עמון. כשהוא חוזר לביתו במִּצְפָּה יוצאת לקראתו ביתו היחידה בתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת. יִפְתָּח נואש אבל מודיע שלא יוכל לחזור משבועתו. גם בתו מקבלת בהבנה את גורלה ורק מבקשת לבכות את בתוליה בהרים עם חברותיה במשך חודשיים. אח"כ יִפְתָּח מקיים את נדרו, ומאז בנות ישראל בוכות עליה 4 ימים בשנה.

אֶפְרַיִם נלחמים ביִפְתָּח כיוון שלא זימן אותם לקרב בעמון. בני גִּלְעָד תופשים כל מי שרוצה לעבור את הירדן ומזהים והורגים את בני אֶפְרַיִם לפי היגוי המילה שִׁבֹּלֶת כסִבֹּלֶת. יִפְתָּח שופט 6 שנים, מת ונקבר בערי גלעד.

פרקים

ציטוטים נבחרים