זכר
מלך
יָרָבְעָם מלך יִשְׂרָאֵל

(לפניו שְׁלֹמֹה, אחריו נָדָב)

סיכום

מלך יִשְׂרָאֵל הראשון אחרי פילוג הממלכה בין יִשְׂרָאֵל ליְהוּדָה. יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, בן אפרים מצְּרֵדָה, אוסף המיסים של שבטי בית יוסף, מורד בשְׁלֹמֹה. אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי פוגש את יָרָבְעָם וקורע את שמלתו החדשה ל12 קרעים ונותן 10 מהם ליָרָבְעָם כסמל ל10 השבטים שיקבל, אחרי מות שְׁלֹמֹה, בגלל עבודת האלילים של שְׁלֹמֹה ונשותיו. שבט אחד ישאר בבית דָוִד למען דָוִד וירוּשָׁלָ‍ִם. אם יָרָבְעָם יקפיד על מצוות ה' אזי ה' יבנה לו בית כמו שבנה לדָוִד ובית דָוִד יסבול - אך לא לנצח. יָרָבְעָם בורח משְׁלֹמֹה אל פרעה שִׁישַׁק.

אחרי מות שְׁלֹמֹה, רְחַבְעָם בנו עולה למלוכה בשְׁכֶם ויָרָבְעָם חוזר ממצרים ומופיע עם נציגי העם מול רְחַבְעָם לבקש הקלה במס העבודה. כשרְחַבְעָם מסרב בגסות, העם, מלבד תושבי יְהוּדָה, מורד וממליך עליו את יָרָבְעָם. יָרָבְעָם בונה את שְׁכֶם ואת פְּנוּאֵל. הוא מקים פולחן חלופי לבני ישראל כדי שלא יאלצו להשתתף בפולחן הרישמי ביְרוּשָׁלָ‍ִם ומביא לשם כך עגלי זהב לבֵית אֵל ולדָן. הוא שם כהנים שאינם משבט לֵוִי, ומזיז את חג סוכות לתאריך שהמציא מליבו (חודש אחד מאוחר יותר) וזובח אז בעצמו על הבמות שבנה. נביא מיהודה מנבא שבעתיד יישרפו על המזבח עצמות כוהניו. המלך מרים את ידו בצווי לתפוס את הנביא וידו מתייבשת, המזבח נקרע והאפר נשפך. יָרָבְעָם מבקש מהנביא להתפלל עבורו והוא עושה זאת ויד המלך נרפאת. הוא מזמין את הנביא לסעוד עימו ולקבל מתנות אך הנביא מסרב בשל צווי ה' לא לאכול ולשתות שם ולשוב בדרך אחרת מזאת שבא בה (הנביא אח"כ מפר את הצו וכעונש מת בידי אריה).

אֲבִיָּה בן יָרָבְעָם חולה ויָרָבְעָם שולח את אישתו מחופשת אל אֲחִיָּה הנביא בשִׁלֹה עם לחם ודבש כדי לברר בגורל הילד. אֲחִיָּה כבר זקן ועוור אבל ה' מגלה לו מראש על שליחות המלכה וכשהוא שומע את רגליה בפתח הוא מתלונן על שיָרָבְעָם כפוי טובה לה' שקרע את הממלכה עבורו ולכן ישמיד את ביתו ללא קבורה. אֲבִיָּה ימות ברגע שאימו תשוב לביתה אבל יזכה לקבורה והספד של כל ישראל כי נמצאה בו זכות. בני ישראל יענשו בשל יָרָבְעָם ויוגלו מאדמתם. הנבואה על מות אֲבִיָּה מתקיימת ויָרָבְעָם מת אחרי שמלך 22 שנה. נָדָב בנו מולך אחריו.

פרקים

ציטוטים נבחרים

שושלת יָרָבְעָם