זכר
מְפִיבֹשֶׁת

סיכום

מְפִיבֹשֶׁת בן יהוֹנָתָן נעשה נכה בהיותו בן 5 כשנפל מידי אומנתו בעת בריחתה אחרי מפלת שָׁאוּל. אח"כ עבר לגור בבית מָכִיר בלִדְבִר ונולד לו בן - מִיכָא. אחרי שנים, דָוִד שואל את צִיבָא עבד שָׁאוּל אם נותר עוד מישהו מבית שָׁאוּל כדי לעשות לו חסד בעבור יְהוֹנָתָן, וצִיבָא מספר על מְפִיבֹשֶׁת. דָוִד מזמן אותו ומודיע שיעשה עימו חסד בעבור אביו וישיב לו את שדה שָׁאוּל ויוזמן תמיד לאכול על שולחנו. מְפִיבֹשֶׁת מתפלא שדָוִד שם לב ל"כֶּלֶב מֵּת" כמוהו. דָוִד מצווה על צִיבָא, בעל 15 בנים ו20 עבדים, להעביר את כל רכוש שָׁאוּל למְפִיבֹשֶׁת ולדאוג לו וצִיבָא כמובן מבטיח לעשות כן. מְפִיבֹשֶׁת עובר עם בנו בן ה5 לירושלים וסועד אצל המלך.

כשדָוִד נמלט מירושלים בימי מרד אַבְשָׁלוֹם בנו, צִיבָא בא לדָוִד עם צידה לו ולאנשיו ואומר שמְפִיבֹשֶׁת אדונו נשאר בירוּשָׁלַ‍ִם כי הוא חושב עוד לקבל את המלוכה (בזכות אביו שָׁאוּל). דָוִד מצווה להעביר את רכוש מְפִיבֹשֶׁת לצִיבָא. כשהמונים באים ללוות את דָוִד בחצותו את הירדן אחרי מרד אַבְשָׁלוֹם בנו, גם מְפִיבֹשֶׁת מופיע והוא לא התנקה והחליף את בגדיו מאז בריחת דָוִד ואומר שלא הצטרף לדָוִד בימי המרד בשל בגידת עבדו צִיבָא שהשמיץ אותו לחינם בפני דָוִד. דָוִד לא יכול להכריע ביניהם ומחלק את הנחלה ביניהם. מְפִיבֹשֶׁת כל כך שמח על שיבת דָוִד שהוא אומר שצִיבָא יכול לקחת הכל.

פרקים

ציטוטים נבחרים