זכר
מלך
צִדְקִיָּהוּ מלך יְהוּדָה

(לפניו יְהוֹיָכִין)

סיכום

כשנְבֻכַדְנֶאצַּר מגיע למצור על יְרוּשָׁלַ‍ִם, המלך יְהוֹיָכִין מסגיר את עצמו עם אימו, עבדיו ושריו. הם מוגלים לבָּבֶל יחד עם עוד 10,000 איש כולל נכבדים, כ1000 בעלי מלאכה, וכ7000 חיילים (ו3023 גולים מלפני שנה המוזכרים בירמיה-נ"ב כ"ח?). הוא גם בוזז ומקלף את הזהב מאוצרות המקדש. נְבֻכַדְנֶאצַּר ממליך את מַתַּנְיָה בן יֹאשִׁיָּהוּ (דודו של יְהוֹיָכִין) ומשנה את שמו לצִדְקִיָּהוּ. צִדְקִיָּהוּ מולך מגיל 21 במשך 11 שנה וחוטא לה'. הוא מורד במלך בָּבֶל בשנתו ה9.

ב10 בטבת החל נְבֻכַדְנֶאצַּר לצור על יְרוּשָׁלַ‍ִם. הרעב היה קשה בעיר עד שב9 בתמוז בשנה הבאה הובקעה החומה והצבא והמלך ברחו בלילה דרך גן המלך לערבה. הבבלים השיגו אותם באזור יריחו. צִדְקִיָּהוּ נשפט בפני נְבֻכַדְנֶאצַּר ברִבְלָה שם בניו נשחטו מולו, ניקרו את עיניו, ומשם הובל בשלשלאות לבָּבֶל.

פרקים

ציטוטים נבחרים