טבלת השמות המקראיים
מלך
זכר
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מלך פָּרַס
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Relief of Xerxes at Doorway of his Palace, Persepolis, Iran. Photographer: Jona Lendering; Site: www.livius.org. See page for author [CC-BY-SA-3.0 or CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
תחריט של חשיארש הראשון בכניסה לארמון בפֶּרְסֶפּוֹלִיס
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Designation of Xerxes I. By Jona Lendering, [CC0], via Wikimedia Commons
דָּרְיָוֶשׁ בוחר בבנו חְשְיָארְשָׁ הראשון (אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ) - בארמון בפֶּרְסֶפּוֹלִיס
בת זוג
וַשְׁתִּי אֶסְתֵּר
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ במקרא
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מֶלֶךְ פָּרַס מָלַךְ על 127 מדינות מהֹדּוּ ועד כּוּשׁ
[^]אֶסְתֵּר פרק א פסוק א: א וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה.
ועל אִיֵּי הַיָּם
[^]אֶסְתֵּר פרק י פסוק א: א וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אחשרש [אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ] מַס עַל הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם.
. הוא ישב בשׁוּשַׁן הַבִּירָה (מצודת העיר), והיו לו מלבד שרים ועבדים
[^]אֶסְתֵּר פרק א פסוקים א-ג: א וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה. ב בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. ג בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו.
גם 7 סָּרִיסִים בכירים "הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ", ו-7 "חֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים" שהותר להם לראות את פְּנֵי הַמֶּלֶךְ (שהוזכרו כולם בשמותיהם
[^]אֶסְתֵּר פרק א פסוקים י, י"ג-י"ד: י בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא זֵתַר וְכַרְכַּס שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. ... יג וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין. יד וְהַקָּרֹב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר אַדְמָתָא תַרְשִׁישׁ מֶרֶס מַרְסְנָא מְמוּכָן שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת.
). אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ ערך משתה מפואר לגדולי המדינה לכבוד 3 שנים למלכותו
[^]אֶסְתֵּר פרק א פסוקים ב-ג: ב בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. ג בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו.
וצווה על סריסיו להציג את המלכה וַשְׁתִּי עונדת את כתר המלכות כדי להתגאות ביופיה לפני האורחים. וַשְׁתִּי סירבה להופיע והמֶלֶךְ נמלא בזעם, ואחרי התייעצות עם חכמיו גירש את וַשְׁתִּי והחל לחפש מלכה חדשה.

כשאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ נרגע מכעסו, הציעו לו משרתיו לקבץ בהרמון יפיפיות בתולות מרחבי הממלכה, לתת להן להתייפות שם ולבסוף להציגן לפני המֶלֶךְ כדי שיבחר את מלכתו. אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בחר באֶסְתֵּר, בת-דודו של מָרְדֳּכַי, אשר ביקש ממנה להסתיר את יהדותה. המֶלֶךְ ערך 'מִשְׁתֵּה אֶסְתֵּר' ונתן הנחות במס ומתנות לעם לרגל הארוע. מָרְדֳּכַי אשר נהג לשבת בשער המֶלֶךְ גילה קנוניה של שני סריסים שומרי סף שביקשו להרוג את המֶלֶךְ וסיפר זאת לאֶסְתֵּר כדי שתזהיר את אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. היא עשתה זאת והאשמים ניתלו.

אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ קידם את הָמָן להיות לראש כל שריו, ואחרי שמָרְדֳּכַי סירב להשתחוות לפניו בשער העיר, החליט הָמָן לנקום בו וביהודים. הָמָן סיפר לאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ על עַם מפוזר, נבדל משאר האזרחים גם בדתו, ושאינו מקיים את מצוות המֶלֶךְ, וייעץ למֶלֶךְ שלא כדאי לו להשאיר את בני עַם זה כך במנהגיהם, ושהמֶלֶךְ אף ירוויח כסף רב מרכושם אם יצווה לאבדם. המֶלֶךְ הסכים, נתן להָמָן את טבעתו ואף וויתר על הכסף להָמָן. מָרְדֳּכַי שלח את אֶסְתֵּר לעצור את הגזירה, והיא העיזה ועמדה בחצר בית המֶלֶךְ הפנימית מול המֶלֶךְ אשר ראה אותה כך כאשר ישב בפתח הבית. היא מצאה חן בעיני אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אשר הושיט לה את שרביט הזהב, ואֶסְתֵּר התקרבה ונגעה בשרביט. המֶלֶךְ הבטיח לה את כל רצונה אפילו עד חצי המלכות, ואֶסְתֵּר ביקשה להזמינו למשתה עם הָמָן למחרת. המשתה נערך והמֶלֶךְ שוב שאל לרצונה, ואֶסְתֵּר ביקשה לקיים משתה נוסףלמחרת ואז היא תגיד למלך את רצונה.

בלילה התקשה המֶלֶךְ להירדם וביקש לעיין בספר דברי הימים של ממלכתו שם הוא קרא ונזכר במעשה מָרְדֳּכַי אשר הציל אותו מקנוניית הסריסים. הוא שאל כיצד השיבו טובה ראוייה למָרְדֳּכַי, ומשרתיו הודו לפניו שלא נעשה דבר. המֶלֶךְ שאל את הָמָן מה יש לעשות במי שהמֶלֶךְ רוצה בכבודו. הָמָן אשר חשב שמדובר בו עצמו, ענה שיש להלביש אדם כזה בבגדי המֶלֶךְ, ועל אחד השרים להוליכו על סוס המֶלֶךְ כשעל ראשו (של הסוס?) כתר המֶלֶךְ, והמֶלֶךְ צווה על הָמָן לעשות כך למָרְדֳּכַי.

אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ והָמָן באו למשתה של אֶסְתֵּר ושם היא האשימה את הָמָן בכך שהוא מבקש להרוג אותה יחד עם כל עמה. הָמָן נבהל ונפל מתחנן על מיטת אֶסְתֵּר. המֶלֶךְ זעם עוד יותר וצווה לתלות אותו על העץ שהקים למָרְדֳּכַי, ואחרי מות הָמָן, המֶלֶךְ נרגע מכעסו.

אֶסְתֵּר גילתה לאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שמָרְדֳּכַי הוא בעצם דודה, והמֶלֶךְ נתן לו אז את הטבעת שנתן להָמָן, ולאֶסְתֵּר הוא העניק את ביתו של הָמָן (שאותו היא העבירה אח"כ למָרְדֳּכַי). אֶסְתֵּר ביקשה מהמֶלֶךְ לבטל את גזירת הָמָן על היהודים והמֶלֶךְ אישר לה ולמָרְדֳּכַי לשלוח צווים בעניין בשמו. אחרי יום נקמה אחד ברחבי הממלכה (י"ג באדר) המֶלֶךְ שאל את אֶסְתֵּר מה עוד תרצה, והיא ביקשה עוד יום נקמה נוסף בשׁוּשַׁן. לכן חג הפורים נחגג ב-י"ד באֲדָר (יום המנוחה שאחרי הנקמה) בערי פרזות וב-ט"ו באֲדָר בערים מוקפות חומה.

אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ במקרא מחוץ למגילת אֶסְתֵּר

בספר דָּנִיֵּאל מצויין שדָרְיָוֶשׁ מִזֶּרַע מָדָי אשר מָלַךְ על "מַלְכוּת כַּשְׂדִּים" (ארץ בָּבֶל) היה בנו של אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ
[^]דָּנִיֵּאל פרק ט פסוק א: א בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִזֶּרַע מָדָי אֲשֶׁר הָמְלַךְ עַל מַלְכוּת כַּשְׂדִּים.
. בשנה ה-1 למלכותו של דָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי הזה הרהר דָּנִיֵּאל בנבואת יִרְמְיָהוּ שיְרוּשָׁלַיִם תשאר בחורבות למשך 70 שנים
[^]יִרְמְיָהוּ פרק כ"ט פסוק י: י כִּי כֹה אָמַר יְהוָה כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה.
והתפלל לה' בבקשת רחמים והבאת הגאולה
[^]דָּנִיֵּאל פרק ט פסוקים ב-ג: ב בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ אֲנִי דָּנִיֵּאל בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים מִסְפַּר הַשָּׁנִים אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל יִרְמִיָה הַנָּבִיא לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִם שִׁבְעִים שָׁנָה. ג וָאֶתְּנָה אֶת פָּנַי אֶל אֲדֹנָי הָאֱלֹהִים לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים בְּצוֹם וְשַׂק וָאֵפֶר.
.

אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ נזכר פעם אחת גם בספר עֶזְרָא שם מסופר שכשזְרֻבָּבֶל ויֵשׁוּעַ החלו בבנית המקדש, בני האֻמּוֹת שמֶלֶךְ אַשּׁוּר הגלה מארצותיהם ויִשֵּׁב בנחלת שבטי ישראל ביקשו מהם להצטרף לבניית המקדש
[^]עֶזְרָא פרק ד פסוקים א-ג: א וַיִּשְׁמְעוּ צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן כִּי בְנֵי הַגּוֹלָה בּוֹנִים הֵיכָל לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ב וַיִּגְּשׁוּ אֶל זְרֻבָּבֶל וְאֶל רָאשֵׁי הָאָבוֹת וַיֹּאמְרוּ לָהֶם נִבְנֶה עִמָּכֶם כִּי כָכֶם נִדְרוֹשׁ לֵאלֹהֵיכֶם ולא [וְלוֹ] אֲנַחְנוּ זֹבְחִים מִימֵי אֵסַר חַדֹּן מֶלֶךְ אַשּׁוּר הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ פֹּה. ג וַיֹּאמֶר לָהֶם זְרֻבָּבֶל וְיֵשׁוּעַ וּשְׁאָר רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל לֹא לָכֶם וָלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ כִּי אֲנַחְנוּ יַחַד נִבְנֶה לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ הַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס.
. המבקשים סורבו ושלחו אח"כ כתבי שטנה למלכי פָּרַס, שבעקבותיהם העבודה על המקדש הופסקה עד לימי מלכות דָּרְיָוֶשׁ
[^]עֶזְרָא פרק ד פסוקים ד-ז: ד וַיְהִי עַם הָאָרֶץ מְרַפִּים יְדֵי עַם יְהוּדָה ומבלהים [וּמְבַהֲלִים] אוֹתָם לִבְנוֹת. ה וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס. ו וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍ִם. ז וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב בִּשְׁלָם מִתְרְדָת טָבְאֵל וּשְׁאָר כנותו [כְּנָו‍ֹתָיו] עַל ארתחששתא [אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּ] מֶלֶךְ פָּרָס וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית.
(הבנייה חודשה בשנת 2 לדָּרְיָוֶשׁ, והסתיימה בשנתו ה-6). נזכרים כתבי השטנה כנגד יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍ִם שנשלחו לאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ ואח"כ כתבי שטנה נוספים שנשלחו גם לאַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא
[*]תוכן איגרת השיטנה לאַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא בארמית מובא בעֶזְרָא פרק ד
.
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ ההסטורי
בסֵפֶר עֶזְרָא נזכר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אחרי כּוֹרֶשׁ ודָּרְיָוֶשׁ ולפני אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא
[^]עֶזְרָא פרק ד פסוקים ה-ז: ה וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס. ו וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍ִם. ז וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב בִּשְׁלָם מִתְרְדָת טָבְאֵל וּשְׁאָר כנותו [כְּנָו‍ֹתָיו] עַל ארתחששתא [אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּ] מֶלֶךְ פָּרָס וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית.
ומכאן ברור שמדובר בחְשְיָארְשָׁ\כְּסֶרְכְּסֶס ה-1 שמלך על האימפריה "האחמנית" הפַּרְסִית אחרי דָּרְיָוֶשׁ אביו ולפני אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא ה-1 בנו, וגם הדמיון בשמות חְשְיָארְשָׁ\אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מחזק את הזיהוי הזה. הזיהוי של המֶלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ ממגילת אֶסְתֵּר וגם זה הנזכר בספר דָּנִיֵּאל ברורים הרבה פחות, ובד"כ מקובל שייתכן ומדובר במקרים אלה בדמות ספרותית יותר מבדמות היסטורית.

ספר דָּנִיֵּאל מזכיר בכמה הזדמנויות את דָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי, ופעם אחת נאמר עליו שהיה בנו של אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ
[^]דָּנִיֵּאל פרק ט פסוק א: א בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִזֶּרַע מָדָי אֲשֶׁר הָמְלַךְ עַל מַלְכוּת כַּשְׂדִּים.
. אך מסֵפֶר דָּנִיֵּאל משתמע גם ש"דָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי" מָלַךְ בין בֵּלְשַׁאצַּר לבין כּוֹרֶשׁ, אשר כבש את בָּבֶל מידי בֵּלְשַׁאצַּר וייסד את האימפריה הפרסית שעליה מָלַךְ מאוחר יותר גם אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. כלומר פרטים אלה שנמסרו על דָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי אינם מתאימים לאף דמות היסטורית, ולפיכך מקובלת ההשערה שדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי ו"אביו" כביכול אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הם דמויות ספרותיות אגדתית הקשורות בכרונולוגיה ובסיפור הגאולה של עם ישראל מהגלות
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 710-709
- ראו עוד בעמוד על דָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי.

לזיהוי של המֶלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ ממגילת אֶסְתֵּר הוצעו הצעות זיהוי רבות, כולל עם כּוֹרֶשׁ או עם אחד משלושת מלכי פָּרַס בשם אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא, אך הזיהוי שלו עם חְשְיָארְשָׁ ה-1 הנזכר בספר עֶזְרָא הוא המקובל ביותר והוא לכל הפחות אפשרי. תיאור ממלכתו העצומה של אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ כמשתרעת מהֹדּוּ ועד כּוּשׁ ובאִיֵּי הַיָּם מתאימה לגבולות האימפריה הפרסית כפי שנקבעו כבר בימי דָּרְיָוֶשׁ אביו. חְשְיָארְשָׁ גם בנה באופן מפואר את העיר פֶּרְסֶפּוֹלִיס ואת הבירה ושער העיר בשׁוּשַׁן, ושבעת הסָּרִיסִים או 7 החֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים הנזכרים בספר אֶסְתֵּר
[^]אֶסְתֵּר פרק א פסוקים י, י"ג-י"ד: י בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא זֵתַר וְכַרְכַּס שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. ... יג וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין. יד וְהַקָּרֹב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר אַדְמָתָא תַרְשִׁישׁ מֶרֶס מַרְסְנָא מְמוּכָן שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת.
הם אולי 7 השרים הבכירים הידועים גם מכתבים יוונים על מלכות פרס
[2]עולם התנ"ך, ספר אֶסְתֵּר עמ' 235.
. בסוף ימיו נודע חְשְיָארְשָׁ כרודף נשים, ולבסוף נרצח בהרמונו בקנוניית חצר. חְשְיָארְשָׁ מתאים כך אולי לאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ של מגילת אֶסְתֵּר גם לפי הדמיון בשם, אך סיפור המגילה ושאר הדמויות הנזכרות בה אינם נזכרים במקורות נוספים, ונראה שמדובר בכל זאת בסיפור אגדתי עם דמויות ספרותיות בעיקר.

תולדות חְשְיָארְשָׁ ה-1 מֶלֶךְ פָּרַס

אחרי מות כַּנְבּוּזִי ה-2 בנו של כּוֹרֶשׁ מייסד האימפריה הפַּרְסִית פרצו מאבקי ירושה שבסופם הצליח דָּרְיָוֶשׁ לעלות על כס המלכות למרות שהיה שייך לענף משני של השושלת "האחמנית" של כּוֹרֶשׁ. חְשְיָארְשָׁ היה בנם של דָּרְיָוֶשׁ ושל אשתו אטוסה בִּתּוֹ של כּוֹרֶשׁ. הוא היה ליורש העצר של הממלכה למרות שארתובזאנס היה בכור בניו של דָּרְיָוֶשׁ מאישה קודמת, וזאת כיוון שחְשְיָארְשָׁ היה נכדו של כּוֹרֶשׁ וגם כיוון שנולד לדָּרְיָוֶשׁ אחרי שכבר היה למֶלֶךְ. דָּרְיָוֶשׁ כבש אזורים נרחבים באסיה הקטנה וביָוָן אך נכשל בנסיונו לכבוש את אתונה ואת שאר יוון אחרי שהובס ע"י הכוחות האתונאים בקרב מרתון (490 לפנה"ס). דָּרְיָוֶשׁ התארגן במשך כ-3 שנים לקראת מסע נוסף ליָוָן שאותו ביקש להוביל הפעם בעצמו, אך מרד חדש שפרץ במִצְרַיִם ובריאותו הלקוייה מנעו זאת ממנו. דָּרְיָוֶשׁ מת בשנת 486 לפנה"ס וחְשְיָארְשָׁ עלה על כס המלכות אחריו.

חְשְיָארְשָׁ יצא בעצמו בראש צבאותיו למִצְרַיִם ועצר שם את המרד (484 לפנה"ס) והתמודד בהצלחה גם עם מרידות שפרצו בבָּבֶל באותה שנה וגם שוב שנתיים אח"כ. מאבקים אלה אילצו את חְשְיָארְשָׁ להכין צבא חדש לקראת הפלישה ליָוָן, והוא הכין לשם כך את השטח גם ע"י חציבת תעלה עבור הצי שלו דרך חצי האי כלקידיקי שבצפון יוון, והניח גשר צף מעל מיצרי הדרדנלים כדי לאפשר לצבאו לחצות לצד האירופי ולכבוש את יוון מכוון צפון. חְשְיָארְשָׁ יצא לבסוף בשנת 480 לפנה"ס בראש צבא וצי גדולים מסָרְדִיס\סְפָרַד שבמערב אסיה הקטנה, והגיע עם כוחותיו לאזור תסליה שמצפון ללִבָּהּ של יוון ולמחוזות של אתונה ושל ספרטה.

הכוחות הפרסים צעדו דרומה לאורך החוף עד שנתקלו בצבא ספרטני שניסה לעצור אותם במעבר הצר שבין הים להרים בתרמופילאי. בקרב הירואי נפלו כל הלוחמים הספרטנים כולל ליאונידס מלך ספרטה וחְשְיָארְשָׁ המשיך דרומה, אך עם כח צבאי וצי מוחלשים. האתונאים נאלצו לנטוש את עירם, וחְשְיָארְשָׁ כבש את המחוז של אתונה והחריב את העיר יחד עם המקדשים שעל האקרופוליס. כמה שבועות אח"כ הצליח תמיסטוקלס מפקד האתונאים למשוך את הצי הפרסי לקרב ימי מול האי סלמיס שבמפרץ של אתונה, שם הוכה הצי הפרסי, וחְשְיָארְשָׁ נאלץ לסגת עם צבאו מיָוָן. הכוחות הפרסים שהושארו ביוון הוכו גם הם כשנה אח"כ בקרב פְּלַטַאֵיה מצפון לאתונה וחְשְיָארְשָׁ נסוג לגמרי מהאזור ולא ניסה עוד לפלוש ליוון
[6]A History of Greece to 322 B.C., N.G.L. Hammond, Clarendon Press - Oxford, 3rd edition 1986, Chapter 4 - Xerxes' Invasion of Greece, pages 219-253
.

עם חזרתו לפָּרַס הרבה חְשְיָארְשָׁ לבנות באופן מפואר את הבירות בפֶּרְסֶפּוֹלִיס ובשׁוּשַׁן, ובעיקר השלים את מבצעי הבנייה שבהם החל דָּרְיָוֶשׁ אביו (כמו בארמונות בפֶּרְסֶפּוֹלִיס והשער של שׁוּשַׁן) אך בנה שם גם ארמונות גדולים עוד יותר לעצמו. חְשְיָארְשָׁ גם הקפיד לתחזק את "דרך המלך הפרסית" שהקים דָּרְיָוֶשׁ ושחיברה את ערי הממלכה הראשיות משׁוּשַׁן במזרח ועד לסָרְדִיס\סְפָרַד במערב.

על פי המקורות היווניים העויינים את חְשְיָארְשָׁ, התמסר המֶלֶךְ גם לחיי הוללות ורדיפת נשים. בשנת 465 לפנה"ס נרצח חְשְיָארְשָׁ בהרמונו ע"י ארטבון, מפקד המשמר המלכותי אשר הקפיד מראש לשים את 7 בניו בעמדות מפתח של השלטון. נמסרו דווחים לא אחידים על מהלך המאורעות, אך ברור שבסופו של דבר נרצח גם יורש העצר דָּרְיָוֶשׁ, בכורו של חְשְיָארְשָׁ, ובנו האחר אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא נקם את רצח אביו והרג את ארטבון ובניו ועלה בעצמו על כס המלכות בפָּרַס.
פרקים המזכירים את אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ
ציטוטים נבחרים