טבלת השמות המקראיים
נביא
זכר
אֱלִישָׁע
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Elisha raises son, Benjamin West, 1766 [Public domain], via Wikimedia Commons
אֱלִישָׁע במקרא
כשה' נגלה אל אֵלִיָּהוּ בהר חֹרֵב הוא צווה עליו לְהַסְמִיךְ את אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה לנביא אחריו. אֵלִיָּהוּ הלך ומצא את אֱלִישָׁע חורש בצמד הפרים האחרון מבין 12 צמדים
[*]ומכאן משתמע שאֱלִישָׁע היה בן למשפחה עשירה
. אֵלִיָּהוּ הטיל את אדרתו על אֱלִישָׁע ובכך הסמיך אותו לנבואה, ואֱלִישָׁע רץ אליו ורק ביקש עוד להיפרד מהוריו. אֱלִישָׁע זבח אח"כ את צמד הבקר שלו עם העץ של כלי החרישה, נתן לקהל שהתאסף במקום לאכול, ויצא עם אֵלִיָּהוּ כדי לשרתו.

זמן מה אחר כך, ביקש אֵלִיָּהוּ מאֱלִישָׁע להשאר בגִּלְגָּל בזמן שהוא ילך לבֵּית אֵל במצוות ה', אך אֱלִישָׁע התעקש להישאר איתו. בני הנביאים
[*]הכוונה כנראה לצעירים שהתלוו לנְּבִיאִים כדי לקבל מהם השראה וללמוד מהם
בבֵית אֵל אמרו לאֱלִישָׁע שהיום ה' יקח ממנו את אֵלִיָּהוּ, ואֱלִישָׁע ענה שהוא יודע על כך וביקש מהם להחריש בעניין. כל הארועים האלה חזרו שוב כשאֱלִישָׁע התעקש להתלוות לאֵלִיָּהוּ בדרכו לירִיחוֹ ואח"כ ליַּרְדֵּן. 50 מבני הנביאים לוו אותם לשם וצפו מרחוק במה שארע אח"כ. אֵלִיָּהוּ ואֱלִישָׁע חצו את היַּרְדֵּן בדרך נס אחרי שאֵלִיָּהוּ חצה את הנהר עם גלימתו. אֵלִיָּהוּ שאל מה אֱלִישָׁע יבקש לפני שיעזוב אותו ואֱלִישָׁע ביקש 3\2 מרוחו של אֵלִיָּהוּ. אֵלִיָּהוּ ענה שיקבל את מבוקשו רק אם יזכה לראותו עוזב אותו. בעודם מדברים הפרידו ביניהם מרכבה וסוסי אש אשר לקחו את אֵלִיָּהוּ בַּסְּעָרָה לשמיים. אֱלִישָׁע קרא לו אך אֵלִיָּהוּ נעלם ואֱלִישָׁע קרע את בגדיו.

ספר מְלָכִים הביא סדרה של סיפורים קצרים על תולדות הנביא אֱלִישָׁע והניסים שעשה. להלן רשימת הסיפורים לפי סדר הופעתם:

1. נס חציית היַּרְדֵּן: אֱלִישָׁע לקח את אדרת אֵלִיָּהוּ וביצע איתה גם הוא את נס חציית הירדן כשחזר מערבה. בני הנביאים הבינו שרוח אֵלִיָּהוּ עברה לאֱלִישָׁע והשתחוו לפניו
[^]מְלָכִים-ב פרק ב פסוקים י"ג-ט"ו: יג וַיָּרֶם אֶת אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו וַיָּשָׁב וַיַּעֲמֹד עַל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן. יד וַיִּקַּח אֶת אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֹּאמַר אַיֵּה יְהוָה אֱלֹהֵי אֵלִיָּהוּ אַף הוּא וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע. טו וַיִּרְאֻהוּ בְנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בִּירִיחוֹ מִנֶּגֶד וַיֹּאמְרוּ נָחָה רוּחַ אֵלִיָּהוּ עַל אֱלִישָׁע וַיָּבֹאוּ לִקְרָאתוֹ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אָרְצָה.
.

2. אֱלִישָׁע מרפא את מי המעיין בירִיחוֹ: אֱלִישָׁע ישב בירִיחוֹ ואנשיה התלוננו לפניו שמי המעיין שם רעים לשתיה. הוא ביקש צלוחית חדשה עם מלח והשליך אותה למוצא המעיין שנרפא עד היום הזה
[^]מְלָכִים-ב פרק ב פסוקים י"ט-כ"ב: יט וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אֶל אֱלִישָׁע הִנֵּה נָא מוֹשַׁב הָעִיר טוֹב כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי רֹאֶה וְהַמַּיִם רָעִים וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת. כ וַיֹּאמֶר קְחוּ לִי צְלֹחִית חֲדָשָׁה וְשִׂימוּ שָׁם מֶלַח וַיִּקְחוּ אֵלָיו. כא וַיֵּצֵא אֶל מוֹצָא הַמַּיִם וַיַּשְׁלֶךְ שָׁם מֶלַח וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר יְהוָה רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת. כב וַיֵּרָפוּ הַמַּיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּדְבַר אֱלִישָׁע אֲשֶׁר דִּבֵּר.
.

3. אֱלִישָׁע מקלל את הנערים שהציקו לו: כשאֱלִישָׁע עלה לבֵּית-אֵל יצאו לקראתו נערים והִקְנִיטוּ אותו. הוא קילל אותם ויצאו שתי דובות שהרגו 42 ילדים. הוא הלך להַר הַכַּרְמֶל ומשם לשֹׁמְרוֹן בירת ממלכת יִשְׂרָאֵל
[^]מְלָכִים-ב פרק ב פסוקים כ"ב-כ"ה: כב וַיֵּרָפוּ הַמַּיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּדְבַר אֱלִישָׁע אֲשֶׁר דִּבֵּר. כג וַיַּעַל מִשָּׁם בֵּית אֵל וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן הָעִיר וַיִּתְקַלְּסוּ בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ. כד וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם יְהוָה וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים. כה וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם אֶל הַר הַכַּרְמֶל וּמִשָּׁם שָׁב שֹׁמְרוֹן.
.

4. אֱלִישָׁע מביא לנס בו מַיִם ממלאים את הַנַּחַל היבש: יוֹרָם מלך יִשְׂרָאֵל, ביחד עם יְהוֹשָׁפָט מלך יְהוּדָה ומלך אֱדוֹם עלו על מוֹאָב שמרדה ביִשְׂרָאֵל. אחרי 7 ימים של צעדה במדבר אזלו להם המים, ויְהוֹשָׁפָט חיפש נביא ה' שיבוא לעזרתם. נמצא אֱלִישָׁע שאמר ליוֹרָם (בציניות) שהוא יכול ללכת ולבקש עצה מאלוהי הוריו
[*]אַחְאָב ואִיזֶבֶל, הוריו של יוֹרָם, עבדו את הַבַּעַל ואת הָאֲשֵׁרָה
[^] מְלָכִים-א פרק ט"ז פסוקים ל"ב-ל"ג: לב וַיָּקֶם מִזְבֵּחַ לַבָּעַל בֵּית הַבַּעַל אֲשֶׁר בָּנָה בְּשֹׁמְרוֹן. לג וַיַּעַשׂ אַחְאָב אֶת הָאֲשֵׁרָה וַיּוֹסֶף אַחְאָב לַעֲשׂוֹת לְהַכְעִיס אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִכֹּל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו.
. יוֹרָם ביקש רחמים ואֱלִישָׁע ענה שיתנבא רק בגלל יְהוֹשָׁפָט. הוא ביקש מנגנים לנגן לפניו כדי לתת השראה, ואז צווה להכין גֵּבִים (בורות) בנחל וחזה שהם יתמלאו במים ללא גשם. ה' יתן להם את מוֹאָב בקלות והם יכו את עריה, יפילו את עציה, יסתמו את המעיינות ויהרסו את השדות, וכל דברי אֱלִישָׁע אמנם התקיימו (למרות שהצבאות אח"כ נטשו את המצור על קִּיר חֲרָשֶׂת).

5. נס אָסוּךְ השָׁמֶן: אֱלִישָׁע הדריך את אשתו האלמנה של אחד מבְנֵי הַנְּבִיאִים למלא כלים רבים בשמן שיצקה מתוך כד קטן, כדי לגאול את שני בניה מהנושים שלה.

6. אֱלִישָׁע מנבא את הולדת הילד לאישה הַשּׁוּנַמִּית ואח"כ משיבו לחיים: אֱלִישָׁע ניבא בן לאישה מכובדת משׁוּנֵם שאצלה התארח, ואח"כ כשהילד מת הוא השיב אותו לחיים.

7. אֱלִישָׁע מרפא את נָזִיד המָוֶת שבַּסִּיר: אֱלִישָׁע תיקן נָזִיד שהתקלקל לבני הנביאים בגִּלְגָּל
[^]מְלָכִים-ב פרק ד פסוקים ל"ח-מ"א: לח וֶאֱלִישָׁע שָׁב הַגִּלְגָּלָה וְהָרָעָב בָּאָרֶץ וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יֹשְׁבִים לְפָנָיו וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ שְׁפֹת הַסִּיר הַגְּדוֹלָה וּבַשֵּׁל נָזִיד לִבְנֵי הַנְּבִיאִים. לט וַיֵּצֵא אֶחָד אֶל הַשָּׂדֶה לְלַקֵּט אֹרֹת וַיִּמְצָא גֶּפֶן שָׂדֶה וַיְלַקֵּט מִמֶּנּוּ פַּקֻּעֹת שָׂדֶה מְלֹא בִגְדוֹ וַיָּבֹא וַיְפַלַּח אֶל סִיר הַנָּזִיד כִּי לֹא יָדָעוּ. מ וַיִּצְקוּ לַאֲנָשִׁים לֶאֱכוֹל וַיְהִי כְּאָכְלָם מֵהַנָּזִיד וְהֵמָּה צָעָקוּ וַיֹּאמְרוּ מָוֶת בַּסִּיר אִישׁ הָאֱלֹהִים וְלֹא יָכְלוּ לֶאֱכֹל. מא וַיֹּאמֶר וּקְחוּ קֶמַח וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַסִּיר וַיֹּאמֶר צַק לָעָם וְיֹאכֵלוּ וְלֹא הָיָה דָּבָר רָע בַּסִּיר.
.

8. לֶחֶם השְּׂעֹרִים בצִקְלון מספיק ל-100 איש: אֱלִישָׁע חילק אוכל ל-100 אנשים מתרמילו של איש אחד שבא אליו מבַּעַל שָׁלִשָׁה
[^]מְלָכִים-ב פרק ד פסוקים מ"ב-מ"ד: מב וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים עֶשְׂרִים לֶחֶם שְׂעֹרִים וְכַרְמֶל בְּצִקְלֹנוֹ וַיֹּאמֶר תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ. מג וַיֹּאמֶר מְשָׁרְתוֹ מָה אֶתֵּן זֶה לִפְנֵי מֵאָה אִישׁ וַיֹּאמֶר תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אָכֹל וְהוֹתֵר. מד וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיּוֹתִרוּ כִּדְבַר יְהוָה.
.

9. אֱלִישָׁע מרפא את נַעֲמָן מהצָרַעַת: נַעֲמָן שר צבא אֲרָם בא לאֱלִישָׁע כדי שירפא אותו ממחלת הצָרַעַת. בהמצלתו הוא טבל 7 פעמים ביַרְדֵּן והבריא. נַעֲמָן הכריז על הכרתו בה' והציע לאֱלִישָׁע מתנות, אך אֱלִישָׁע סירב לקבלן. גֵּיחֲזִי, נערו של אֱלִישָׁע, יצא בכל זאת לקבל מנַעֲמָן את המתנות בתרמית ולקה בעצמו בצָרַעַת.

10. נס הצפת הגרזן: אֱלִישָׁע הציף גרזן שנפל לבן נביאים אחד ביַרְדֵּן
[^]מְלָכִים-ב פרק ו פסוקים ד-ז: ד וַיֵּלֶךְ אִתָּם וַיָּבֹאוּ הַיַּרְדֵּנָה וַיִּגְזְרוּ הָעֵצִים. ה וַיְהִי הָאֶחָד מַפִּיל הַקּוֹרָה וְאֶת הַבַּרְזֶל נָפַל אֶל הַמָּיִם וַיִּצְעַק וַיֹּאמֶר אֲהָהּ אֲדֹנִי וְהוּא שָׁאוּל. ו וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים אָנָה נָפָל וַיַּרְאֵהוּ אֶת הַמָּקוֹם וַיִּקְצָב עֵץ וַיַּשְׁלֶךְ שָׁמָּה וַיָּצֶף הַבַּרְזֶל. ז וַיֹּאמֶר הָרֶם לָךְ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֵהוּ.
.

11. אֱלִישָׁע שׁוֹבֶה את צבא אֲרָם: מלך אֲרָם בא לתפוס את אֱלִישָׁע בדֹתָן, ואֱלִישָׁע הראה לנערו את מרכבות וסוסי האש שעמדו לעזרתם. אֱלִישָׁע הוביל את צבא אֲרָם המְסֻנְוָּור הַיְשֵׁר לשֹׁמְרוֹן לידיו של מלך יִשְׂרָאֵל, אשר שחרר אותם.

12. אֱלִישָׁע והמצור של אֲרָם על שֹׁמְרוֹן: צבא אֲרָם צר על שֹׁמְרוֹן והיה בעיר רעב נורא. אֱלִישָׁע בִּישֵּׂר שלמחרת סולת ושְּׂעֹרִים ימכרו בזול, אך הַשָּׁלִישׁ
[*]בעל משרת יעוץ גבוהה כלשהי בשירות המֶלֶךְ, אולי אחרי "מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ"
[^] דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ח פסוק ז: ז וַיַּהֲרֹג זִכְרִי גִּבּוֹר אֶפְרַיִם אֶת מַעֲשֵׂיָהוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ וְאֶת עַזְרִיקָם נְגִיד הַבָּיִת וְאֶת אֶלְקָנָה מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ.
שהוא השני בחשיבותו
של המלך לא האמין לנבואתו. אֱלִישָׁע אמר לו שהוא עוד יווכח במו עיניו בהתגשמות הנבואה, אך לא יזכה לאכול בעצמו משפע האוכל הצפוי. בלילה גילו 4 מצורעים את מחנה אֲרָם נטוש, ואח"כ נמצא ציודם הזרוק של האֲרַמִּים לאורך כל הדרך ליַרְדֵּן. מחנה אֲרָם נבזז ומחיר הסולת והשעורים היה כנבואת אֱלִישָׁע, והשָּׁלִישׁ נרמס למוות ע"י ההמון ששָׁעַט אל מחוץ לעיר כדי לבזוז את המַחֲנֵה הנטוש-.

13. השּׁוּנַמִּית מהגרת בעצת אֱלִישָׁע, ואח"כ הַמֶּלֶךְ משיב לה את רכושה: אֱלִישָׁע דיבר שוב עם האישה שאֶת בְּנָהּ השיב לחיים (ראו עלילה 6 למעלה) וקרא לה להגר במהלך הרעב הצפוי לבוא על הארץ. היא עשתה כך, אבל כשחזרה היא גילתה שהבית והאדמות שלה נגזלו ממנה בהעדרה. היא באה להתלונן על כך לפני המֶּלֶךְ בדיוק בזמן שגֵּחֲזִי סיפר לו על הנס שאֱלִישָׁע עשה לה בעבר. המֶּלֶךְ תיחקר את האישה ואז צווה להשיב לה את כל רכושה ולפצות אותה על המקרה.

14. אֱלִישָׁע מנבא לחֲזָהאֵל שימלוך באֲרָם וכך קורה: אֱלִישָׁע בא לדַּמֶּשֶׂק וחזה לחֲזָהאֵל שימלוך אחרי בֶּן הֲדַד (ה-2) החולה, וחֲזָהאֵל אמנם רצח אותו ומלך אחריו. אח"כ שלח אֱלִישָׁע בן נביאים אחד לרמות גִּלְעָד כדי שימשח שם בהחבא את יֵהוּא, אחד משרי הצבא, למלך יִשְׂרָאֵל. כך נעשה, ויֵהוּא מָלַךְ אחרי שהשמיד את כל בית אַחְאָב יחד עם אִיזֶבֶל, כנבואת אֵלִיָּהוּ.

15. אֱלִישָׁע ויוֹאָשׁ וחִצֵּי התְּשׁוּעָה: אֱלִישָׁע גסס ויוֹאָשׁ (מלך יִשְׂרָאֵל) בא אליו ובכה לפניו. אֱלִישָׁע צווה עליו להחזיק בקשת וחץ, אֱלִישָׁע שם את ידו על יד המלך וצווה שיירה חץ מהחלון המזרחי. יוֹאָשׁ עשה כן, ואֱלִישָׁע אמר שמדובר בחֵץ ישׁוּעָה שה' יתן בידו, ושבו יוֹאָשׁ יושיע את יִשְׂרָאֵל מידי אֲרָם, ושכך הם יובסו סופית בקרב באֲפֵק. אח"כ אֱלִישָׁע צווה עוד שיוֹאָשׁ יכה את החיצים בקרקע והמלך עשה כך 3 פעמים, ואֱלִישָׁע נזף בו שלכן יוֹאָשׁ יצליח להכות את אֲרָם רק 3 פעמים.

16. מות אֱלִישָׁע ונס תחיית המת: אֱלִישָׁע מת ונקבר. גדודי מוֹאָב באו בתחילת השנה בדיוק בזמן שהתקיימה קבורת איש אחד. הקברנים ברחו, הגופה נפלה לקבר של אֱלִישָׁע ונגעה בעצמותיו, והאיש המת קם לתחייה
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ג פסוקים כ-כ"א: כ וַיָּמָת אֱלִישָׁע וַיִּקְבְּרֻהוּ וּגְדוּדֵי מוֹאָב יָבֹאוּ בָאָרֶץ בָּא שָׁנָה. כא וַיְהִי הֵם קֹבְרִים אִישׁ וְהִנֵּה רָאוּ אֶת הַגְּדוּד וַיַּשְׁלִיכוּ אֶת הָאִישׁ בְּקֶבֶר אֱלִישָׁע וַיֵּלֶךְ וַיִּגַּע הָאִישׁ בְּעַצְמוֹת אֱלִישָׁע וַיְחִי וַיָּקָם עַל רַגְלָיו.
.
פרקים המזכירים את אֱלִישָׁע
ציטוטים נבחרים