יוֹאָב – עלמפה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Joab pursues Sheba to the city of Abel. By Anonymous 1240's or 50's (The Morgan Bible [1]) [Public domain], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.

יוֹאָב במקרא

יוֹאָב היה בנה של צְרוּיָה, אחותו של דָוִד ושר צבאו של דָוִד. יוֹאָב פגש את צבא אַבְנֵר ליד הבריכה בגִּבְעוֹן ו"מִשְׂחָק" הנערים שם הפך לקרב בו אַבְנֵר הרג את עֲשָׂהאֵל אחי יוֹאָב. אח"כ, כשאַבְנֵר עבר לצד דָוִד, יוֹאָב לא קיבל זאת, ופיתה את אַבְנֵר לחזור לחֶבְרוֹן שם הרג אותו בשער העיר כנקמה על הריגת עֲשָׂהאֵל, ובאותה דרך - בפגיעה בצלעו החמישית. דָוִד שמע בכעס על רצח אַבְנֵר וקילל את יוֹאָב שבֵּיתוֹ יהיה מלא בחולים, חללים ועניים, אך עם זאת יוֹאָב נשאר שר צבא דָוִד והוביל את צבאו לניצחונות מזהירים על העמים השכנים.

דָוִד חשק בבַּת שֶׁבַע והביא במכוון למות בעלה אוּרִיָּה כששלח אותו בחזרה לצבא עם מכתב חתום ליוֹאָב, בו ביקש דָוִד שיוֹאָב יחשוף את אוּרִיָּה לסכנה כשיהיה לבד ובכך יגרום למותו. יוֹאָב שלח את אוּרִיָּה למקום ליד רַבָּה בו האויבים גיבורים במיוחד. האויבים אמנם יצאו מהעיר והפילו רבים מצבא דָוִד כולל את אוּרִיָּה, ויוֹאָב עדכן על כך את דָוִד. יוֹאָב כבש אח"כ את מערכת המים של רַבָּה וקרא לדָוִד לבוא ולהשלים את כיבושה של העיר.

אחרי שאַבְשָׁלוֹם בן דָוִד רצח את אַמְנוֹן אחיו, הוא ברח לממלכת גְּשׁוּר. כשיוֹאָב הבחין שדָוִד מתגעגע מאוד לאַבְשָׁלוֹם הוא מצא אישה חכמה מתְּקוֹעַ והכין אותה לקראת מפגש עם דָוִד בו היא הצליחה לשכנע את דָוִד להשיב את אַבְשָׁלוֹם. דָוִד עדיין המשיך לסרב לפגוש את בנו במשך שנתיים, ואַבְשָׁלוֹם ניסה לגייס לענין את יוֹאָב אך יוֹאָב לא נענה לו. לבסוף אַבְשָׁלוֹם שרף את שדה השְּׂעֹרִים של יוֹאָב, ויוֹאָב אמנם שיכנע את דָוִד להתפייס עם בנו.

כשאַבְשָׁלוֹם מרד בדָוִד והגיע הקרב המכריע בעבר הירדן, דָוִד חילק את צבאו ל-3 ראשים - תחת יוֹאָב, אחיו אֲבִישַׁי, ואִתַּי הַגִּתִּי, וצווה על מפקדיו לשמור על חיי אַבְשָׁלוֹם. הקרב בו נפלו כ-20,000 התרחב מיער אפרים, שם מתו רבים גם מ(חיות?) היער ותומכי אַבְשָׁלוֹם נוצחו. שיערו השופע של אַבְשָׁלוֹם הסתבך בענפי עץ אֵלָה וכשהַפֶּרֶד שלו המשיך להתקדם, אַבְשָׁלוֹם נשאר תלוי בין שמיים וארץ. כששָׁלִיחַ הגיע וסיפר זאת ליוֹאָב, יוֹאָב הציע לשָׁלִיחַ פְּרָס בעבור הריגת אַבְשָׁלוֹם, אך זה סירב מפחד הציווי של דָוִד. יוֹאָב כעס והגיע בעצמו למקום ותקע 3 חניתות באַבְשָׁלוֹם. אח"כ נעריו השלימו את ההריגה, ויוֹאָב תקע בשופר לציון סיום הקרב. הוא שלח איש כושי ואת אֲחִימַעַץ בֶּן צָדוֹק לבשר לדָוִד (בזהירות) על הניצחון על אַבְשָׁלוֹם בנו ועל מותו.

כששֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי מבנימין מרד בדָוִד, דָוִד שלח כנגדו בתחילה את עֲמָשָׂא. אחרי שעֲמָשָׂא התעקב במשימתו פגש אותו יוֹאָב בגִבְעוֹן, אחז בזקנו כאילו כדי לנשקו ואז הרג אותו עם חרבו. יוֹאָב ואֲבִישַׁי המשיכו במרדף אחרי שֶׁבַע עד אָבֵל בֵּית מַעֲכָה שם התבצר שֶׁבַע עם נאמניו. יוֹאָב צר על העיר, בנה סוללה והתחיל להרוס את החומה. אשה חכמה מהעיר התלוננה בפני יוֹאָב שהוא יהרוס עיר נאמנה והוא ענה לה שאינו רוצה בכך אלא רק בשֶׁבַע המורד. האישה, בהסכמת בני העיר, השליכה את ראש שֶׁבַע מהחומה והמצור הוסר.

דָוִד שלח את יוֹאָב לפקוד את כל הָעָם כדי לדעת מה מספרם. יוֹאָב ניסה לשכנעו לוותר על כך בתירוץ שאין בכך צורך ושהמלך יכול לראות בעיניו כמה גָּדַל הָעָם - אך דָוִד התעקש ויוֹאָב ביצע את המפקד שנערך מעבר הירדן - בעֲרוֹעֵר, דרך הגִּלְעָד, וצפונה לצִידֹן וחזרה לצֹר, נֶּגֶב יְהוּדָה ובְּאֵר שָׁבַע - וחזר אחרי 9 חֳדָשִׁים ו-20 יוֹם ליְרוּשָׁלַיִם אחרי שספר 800,000 גברים כְּשִׁירִים לקְרָב מהם 500,000 מיְהוּדָה.

יוֹאָב תמך בירושת אֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית, הבכור שנותר לדָוִד (אחרי מות אַבְשָׁלוֹם) אשר התחיל לנהוג כמלך, אבל אח"כ נמשח שְׁלֹמֹה למלך בהסכמת דָוִד והעם. אֲדֹנִיָּה נכנע וחזר לביתו בהסכמת שְׁלֹמֹה, שאח"כ בכל זאת הרג אותו כשאֲדֹנִיָּה ביקש לשאת את אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית (פילגש דָוִד לשעבר). דָוִד צווה את שְׁלֹמֹה לקראת מותו שלא להוריד אֶת שֵׂיבָתוֹ של יוֹאָב "בְּשָׁלֹם שְׁאֹל" בגלל שרצח את אַבְנֵר ואת עֲמָשָׂא. יוֹאָב נמלט על נפשו והחזיק בקרנות המזבח ושְׁלֹמֹה שלח את בְּנָיָהוּ כדי להורגו. כשבְּנָיָהוּ קרא לו לצאת, יוֹאָב ענה ש"לֹא, כִּי פֹה אָמוּת". שְׁלֹמֹה התעקש שיוֹאָב יומת כדי להסיר את חטא רצח אַבְנֵר ועֲמָשָׂא מבית דָוִד, ובְּנָיָהוּ אמנם הרג את יוֹאָב אשר נקבר בביתו שבמדבר, ובְּנָיָהוּ החליף את יוֹאָב כשר הצבא.

פרקים המזכירים את יוֹאָב

ספר	פרק
שְׁמוּאֵל-ב	ב	דָוִד נמשח שוב למלך בחֶבְרון. הצבאות של אַבְנֵר מְפַקֵּד אִישׁ-בֹּשֶׁת ושל יוֹאָב מְפַקֵּד דָוִד נפגשים בשני צידי הבריכה שבגִּבְעוֹן, הנערים "משחקים" לפניהם, ומתפתח קרב בו צבא אַבְנֵר מובס אך אַבְנֵר הורג את עֲשָׂהאֵל אחי יוֹאָב.
שְׁמוּאֵל-ב	ג	אַבְנֵר מסתכסך עם אִישׁ-בֹּשֶׁת ומעביר את העם לצד דָוִד, משיב לו את מִיכַל, אך נרצח בידי יוֹאָב כנקמה על הריגת עֲשָׂהאֵל אחיו. דָוִד כועס על כך ומקונן על אַבְנֵר ונעשה אהוד ע"י העם.
שְׁמוּאֵל-ב	ח	דָוִד נלחם ומביס את הפְּלִשְׁתִּים, מוֹאָב, ממלכות אֲרַם צוֹבָה, אֲרַם דַּמֶּשֶׂק, עַמּוֹן, ואֱדוֹם ושם בהם נציבים או מטיל עליהם מס. מלך חֲמָת כורת ברית עם דָוִד. רשימת השרים בממשלת דָוִד.
שְׁמוּאֵל-ב	י	חָנוּן מלך עַמּוֹן משפיל את שגרירי דָוִד (חותך את זקנם ואת מדיהם). צבא דָוִד בפיקוד יוֹאָב ואחיו אַבְשַׁי, ואח"כ בפיקוד דָוִד עצמו, מביסים את בעלי בריתם של העַמּוֹנים בראשות אֲרַם צוֹבָה.
שְׁמוּאֵל-ב	י”א	דָוִד רואה מגג הארמון את בַּת שֶׁבַע רוחצת, וגורם למות בעלה אוּרִיָּה בקרבות נגד בני בְּנֵי עַמּוֹן. דָוִד מביא אותה לארמון והיא יולדת לו בן.
שְׁמוּאֵל-ב	י”ב	נָתָן מספר לדָוִד את סיפור כבשת הרשׁ כדי לנזוף בו על מעשה בַּת שֶׁבַע ואוּרִיָּה, ומודיע לו על העונש הצפוי לו ולביתו. תינוקו של דָוִד מבַּת שֶׁבַע מת למרות תפילותיו. העיר רַבָּה נכבשת מבְּנֵי עַמּוֹן.
שְׁמוּאֵל-ב	י”ד	יוֹאָב מביא לדָוִד אישה חכמה מתְּקוֹעַ שמשכנעת אותו להשיב את אַבְשָׁלוֹם ע"י סיפור מומצא על בנה שרצח את אחיו. אַבְשָׁלוֹם חוזר ליְרוּשָׁלַיִם ואחרי שנתיים מתפייס עם אביו.
שְׁמוּאֵל-ב	י”ז	אֲחִיתֹפֶל מציע לתקוף מיד את דָוִד אך אַבְשָׁלוֹם מעדיף את עצת חוּשַׁי (הרעה) לגייס קודם את כל העם. אֲחִיתֹפֶל תולה את עצמו. חוּשַׁי מדווח לדָוִד בחשאי על כל זאת באמצעות בני הכוהנים שמוסתרים מרודפיהם ע"י אישה בבאר בביתה שבבַּחֻרִים. דָוִד ואַבְשָׁלוֹם חוצים את היַרְדֵּן
שְׁמוּאֵל-ב	י”ח	מתנהל קרב קשה בין כוחות דָוִד ואַבְשָׁלוֹם, עד ששְׂעָרוֹ הגדול של אַבְשָׁלוֹם מסתבך בענפי עץ אֵלָה. יוֹאָב נוֹעֵץ בו 3 חניתות בעודו תלוי על העץ ונעריו משלימים את ההריגה. אֲחִימַעַץ וכּוּשִׁי רצים לבשר לדָוִד על הנצחון, אך הם מהססים לספר לו על מות בנו אַבְשָׁלוֹם, עד שהכּוּשִׁי מעיז להבהיר לדָוִד שבנו המורד מת.
שְׁמוּאֵל-ב	י”ט	דָוִד מתאבל על אַבְשָׁלוֹם עד שיוֹאָב נוזף בו לחדול. הוא יורד לחצות את היַרְדֵּן לקראת יְרוּשָׁלַיִם ובאים לקראתו בני יְהוּדָה, עֲמָשָׂא, שִׁמְעִי ומְפִיבֹשֶׁת (להם הוא מוחל), בַּרְזִלָּי ואח"כ גם נציגי שאר השבטים.
שְׁמוּאֵל-ב	כ	שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי מורד בדָוִד, אשר שולח אחריו את עֲמָשָׂא, אך עֲמָשָׂא מתעכב ויוֹאָב הורג אותו. שֶׁבַע מתבצר באָבֵל בֵּית מַעֲכָה ויוֹאָב צר עליה עד שאישה חכמה משליכה את ראש שֶׁבַע מהחומה. רשימה מעודכנת של ממשלת דָוִד.
שְׁמוּאֵל-ב	כ”ג	דָוִד מוסיף ואומר דברים שה' שם בפיו על התוצאות הטובות של שלטון צדק כמו זה שה' הפקיד בידי המלכים מבית דָוִד, לעומת גורלם המר של שליטים בני בְלִיַּעַל. רשימת הגיבורים של דָוִד, וכמה מסיפורי גבורתם.
שְׁמוּאֵל-ב	כ”ד	דָוִד שולח את יוֹאָב לפקוד את העם למרות עצתו של יוֹאָב, ונספרים 800,000 ביִשְׂרָאֵל ו-500,000 ביְהוּדָה. הנביא גָּד מציע לדָוִד לבחור באחד מ-3 עונשים בשל חטא המִפְקָד, ודָוִד בוחר בדֶּבֶר. ה' עוצר את המלאך המשחית בגורן אֲרַוְנָה הַיְבֻסִי ביְרוּשָׁלַיִם, ודָוִד רוכש מאֲרַוְנָה את הגורן ומקים שם מִזְבֵּחַ ומקריב עליו לה'.
מְלָכִים-א	א	אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית נמסרת לשכב בחיקו של דָוִד הזקן. בנו אֲדֹנִיָּה מנסה להמליך את עצמו אך תומכי שְׁלֹמֹה משכנעים את דָוִד לתמוך בהמלכתו ושְׁלֹמֹה נמשח במעין הגִּחוֹן ע"י נָתָן וצָדוֹק הַכֹּהֵן.
מְלָכִים-א	ב	דָוִד מצווה על שְׁלֹמֹה להמשיך ולשמור על מצוות ה', ולא לסלוח ליוֹאָב ולא לשִׁמְעִי בֶן גֵּרָא, אך לעשות חסד עם בני בַרְזִלַּי. דָוִד מת ונקבר ביְרוּשָׁלַיִם ושְׁלֹמֹה מקיים את כל מִצְותָיו, ומוציא להורג גם את אֲדֹנִיָּהוּ אחרי שביקש להנשא לאֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית.
מְלָכִים-א	י”א	לשְׁלֹמֹה יש אלף נשים, וביניהן נוכריות רבות אשר מדיחות אותו לעבודת אלילים. ה' מעניש אותו באויבים הכוללים את הֲדַד הָאֲדֹמִי ואת רְזוֹן האֲרָמי. הַנָּבִיא אֲחִיָּה מודיע ליָרָבְעָם בֶּן נְבָט שימלוך על 10 משבטי ישראל אחרי מות המלך ושלִבְנוֹ של שְׁלֹמֹה יוותר רק שבט אחד. שְׁלֹמֹה מת ורְחַבְעָם מולך אחריו.
תְּהִלִּים	ס	דָוִד שר את המִזְמוֹר כאשר נלחם בצבאות אֲרַם, וכשמפקדו - יוֹאָב יצא להלחם באֱדוֹם (וכנראה סבל ממפלות שעליהן מתלונן דָוִד כאן). ה' זנח את העַם וגרם לאדמה לרעוש, אבל עכשיו דָוִד מבקש רפואה ועזרה של ה' לצבא העַם. בחציו השני של המִזְמוֹר (החוזר על פרק ק"ח פסוקים ז-י"דתְּהִלִּים פרק ק"ח פסוקים ז-י"ד: ז לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי. ח אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד. ט לִי גִלְעָד לִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי. י מוֹאָב סִיר רַחְצִי עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עֲלֵי פְלֶשֶׁת אֶתְרוֹעָע. יא מִי יֹבִלֵנִי עִיר מִבְצָר מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם. יב הֲלֹא אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאֹתֵינוּ. יג הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם. יד בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ. ) מתוארת עזרת ה' כנגד אויבי העַם בעבר, מול ההזנחה הנוכחית שלו. לכן, המשורר מבקש שה' ילחם שוב לצד העַם.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	ב	רשימת בני יַעֲקֹב פותחת בפרק זה עם צאצאי יְהוּדָה. אלה כוללים את רשימת נשותיו ובניו, השושלת (מרָם, נינו של יְהוּדָה) המובילה לדָוִד ומשפחתו, משפחת כָּלֵב העֲנֵפָה, ותושבי הישובים הרבים באזור יְהוּדָה שבאו מהם, ולסיום מִשְׁפְּחוֹת סֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	י”א	מנהיגי כל שבטי ישראל באים לחֶבְרוֹן להכיר בדָוִד כמלך. הוא כובש את ירוּשָׁלַ‍ִם מהיבוסים ומקים בה את עיר דָוִד במצודה, ושָׂם את יוֹאָב כמפקד הצבא. רשימת הגיבורים של דָוִד, וכמה מסיפורי גבורתם.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	י”ח	דָוִד נלחם ומביס את הפלישתים, ממלכות אֲרַם צוֹבָה, אֲרַם דַּמֶּשֶׂק, עַמּוֹן, ואֱדוֹם ושם בהם נציבים או מטיל עליהם מס. מלך חֲמָת כורת ברית עם דָוִד. הוא בוזז ומקבל כלי זהב ונחושת רבים לירושלים, שאח"כ ישמשו את שְׁלֹמֹה בבנית המקדש. הפרק מסתיים ברשימת השרים בממשלת דָוִד.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	י”ט	חָנוּן מלך עַמּוֹן משפיל את שגרירי דָוִד (חותך את זקנם ואת מדיהם). צבא דָוִד בפיקוד יוֹאָב ואחיו אַבְשַׁי, ואח"כ בפיקוד דָוִד עצמו, מביסים את בעלי בריתם של העַמּוֹנים בראשות אֲרַם.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	כ	רַבָּה נכבשת מבני עמון ע"י צבא דָוִד בפיקודו של יוֹאָב. עלילות מלחמות דָוִד וגיבוריו בפְּלִישְׁתִים בגֶזֶר, ובילדי הָרָפָה הפְּלִישְׁתִים מגַת.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	כ”א	דָוִד שולח את יוֹאָב לפקוד את כל העם למרות עצת יוֹאָב, ונספרים 1,100,000 כולל 470,000 מיְהוּדָה. גָּד הנביא מציע לדָוִד לבחור אחד מ3 עונשים בשל חטא המיפקד, ודָוִד בוחר בדֶּבֶר. כדי לעצור את המגפה הוא רוכש וזובח בגורן אֲרַוְנָה הַיְבֻסִי ביְרוּשָׁלַיִם שם עצר המלאך המשחית.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	כ”ו	רשימות 24 בתי האב של השוערים מ3 בתי אב ראשיים. אלה הופקדו בהטלת גורל על שערים ואתרים נוספים באזור מתחם המקדש (24 שוערים כל יום). שמות בתי האב של הַלְוִיִּם ותפקידיהם בשמירה על אוצרות המקדש (כלי המקדש), ועל אוצרות הַקֳּדָשִׁים שהוקדשו למקדש משלל המלחמות לאורך הדורות. בתי אב נוספים היו ממונים על אכיפת חוקי המלך והדת, כולל בין שבטי עבר הירדן.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א	כ”ז	רשימות ראשי 12 מחלקות הצבא החודשיות. רשימת השָׂרִים בראש שבטי ישראל. רשימת השרים המופקדים על רכוש המלך, תוך פירוט האוצרות, סוגי התבואות, והמקנה של המלך. רשימת היועצים והמקורבים לדָוִד.

ציטוטים נבחרים

פרק	פסוק
שְׁמוּאֵל-ב-ב	י"ד	וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל יוֹאָב: "יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ"
שְׁמוּאֵל-ב-י"א	י"ד	וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּכְתֹּב דָּוִד סֵפֶר אֶל יוֹאָב, וַיִּשְׁלַח בְּיַד אוּרִיָּה. טו וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר לֵאמֹר, הָבוּ אֶת אוּרִיָּה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו וְנִכָּה וָמֵת.
שְׁמוּאֵל-ב-י"ד	כ"א	וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל יוֹאָב: הִנֵּה נָא עָשִׂיתִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֵךְ הָשֵׁב אֶת הַנַּעַר אֶת אַבְשָׁלוֹם. וַיִּפֹּל יוֹאָב אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתַּחוּ וַיְבָרֶךְ אֶת הַמֶּלֶךְ
שְׁמוּאֵל-ב-י"ח	י"ד	וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם עוֹדֶנּוּ חַי בְּלֵב הָאֵלָה.
מְלָכִים-א-ב	ל	וַיָּבֹא בְנָיָהוּ אֶל אֹהֶל יְהוָה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ 'צֵא', וַיֹּאמֶר: לֹא, כִּי פֹה אָמוּת. ...וַיַּעַל בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיְמִתֵהוּ, וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ בַּמִּדְבָּר.

משפחת דוד