טבלת השמות המקראיים
זכר
יִצְחָק
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Sacrifice of Isaac, by Caravaggio (1571-1610), circa 1603 [Public domain], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
מקור השם
וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל-פָּנָיו, וַיִּצְחָק
[^]בְּרֵאשִׁית פרק י"ז פסוק י"ז: יז וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד.
בת זוג
יִצְחָק במקרא
יִצְחָק היה בן זקונים של אַבְרָהָם ושל שָׂרַה. כששָׂרָה כבר היתה מבוגרת ועדיין לֹא יָלְדָה ילדים, היא החלה לחשוש שלא יהיה לה ולאַבְרָהָם יורש, ולשם כך היא הציגה לפניו את שפחתה הָגָר, שילדה לאַבְרָהָם את בכורו יִשְׁמָעֵאל. כשה' צווה על אַבְרָהָם לערוך לעצמו, ליִשְׁמָעֵאל, ולשאר הזכרים בביתו את בְּרִית המילה, אַבְרָהָם ביקש שה' ישמור על יִשְׁמָעֵאל. ה' ענה שיִשְׁמָעֵאל יהיה אמנם לגוי גדול, אבל הבְּרִית עם אַבְרָהָם תמומש עם בנו משָׂרָה, שיוולד בשנה הבאה ושיִקָּרֵא יִצְחָק. אַבְרָהָם צחק כי הוא ושָׂרָה כבר היו זקנים מדי לדעתו (אַבְרָהָם כבר יהיה בן 100 ושָׂרָה בת 90 כשיוולד התינוק)
[^]בְּרֵאשִׁית פרק י"ז פסוקים ט"ו-י"ז: טו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ. טז וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ. יז וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד.
. אח"כ באו שלושה מלאכים אל אַבְרָהָם ובִּשְּׂרוּ לו שוב על בן שיוולד לשָׂרָה בעוד שנה, והפעם שָׂרָה צחקה לשמע הדברים כיוון שכבר לא היה לה מחזור.

שָׂרָה אמנם ילדה כעבור שנה את יִצְחָק. במשתה שנערך לכבוד גמילת התינוק, שָׂרָה שמעה את יִשְׁמָעֵאל צוחק בלגלוג על המתרחש, ושכנעה את אַבְרָהָם שיִשְׁמָעֵאל הבכור מעמיד בסכנה את ירושת יִצְחָק, ושיש לגרש אותו יחד עם אמו הָגָר. הם כמעט מתו בַּמִּדְבָּר, אך בסוף מלאך הראה להָגָר באר והבטיח לה שוב שיִשְׁמָעֵאל יהיה לגוי גדול. כשיִצְחָק כבר גדל, ה' ניסה את אַבְרָהָם וצווה עליו לעקוד את יצחק בהר המֹּרִיָּה אך ברגע האחרון מלאך עצר בעדו.

אַבְרָהָם השביע את עבדו הנאמן שלא יַשִּׁיא את יִצְחָק לאישה כנענית מקומית, אלא יחפש לו אישה בארץ מוצאו של אברהם בחָרָן. העבד הלך לשם ומצא בעזרת ה' את רִבְקָה, בתו של בְתוּאֵל ואחותו של לָבָן, אשר הסכימו לנישואין. יִצְחָק יצא בערב לשדה וראה את הגמלים באים, ורִבְקָה ירדה וכיסתה את פניה כשגילתה שמדובר ביִצְחָק. יִצְחָק הביא את רִבְקָה לאוהל של אִימּוֹ שָׂרָה שנפטרה, נשא את רִבְקָה ואהב אותה. לקראת מותו, אַבְרָהָם הוריש את רכושו ליִצְחָק, ואת בניו האחרים הוא שילח מזרחה עם מתנות. אַבְרָהָם נפטר בגיל 175 שנה, ונקבר במְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה ע"י יִצְחָק ויִשְׁמָעֵאל בָּנָיו
[^]בְּרֵאשִׁית פרק כ"ה פסוקים ז-ט: ז וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים. ח וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו. ט וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא.
, ואח"כ יִצְחָק חזר לשבת בבְּאֵר לַחַי רֹאִי.

יִצְחָק נישא לרִבְקָה כשהיה בן 40, וביקש מה' שעקרותה של רִבְקָה תעבור. רִבְקָה נכנסת להריון, וחשה תאומים "מתרוצצים" בבטנה. ה' הבטיח לה ששני גויים גדולים יצאו ממנה, ושהבכור שביניהם יעבוד את הצעיר. כשיִצְחָק היה בן 60, נולדו לו התאומים: הראשון עֵשָׂו והשני יַעֲקֹב. יִצְחָק אהב בעיקר את עֵשָׂו הבכור שהיה מביא לו מבשר הצייד שצד, בעוד רִבְקָה העדיפה את יַעֲקֹב.

כשהיה שוב רעב בארץ, המשפחה עברה לגְרָר הפְּלִשְׁתִּית
[^]בְּרֵאשִׁית פרק כ"ו פסוק א: א וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶּלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה.
(כמו בימי אַבְרָהָם
[^]בְּרֵאשִׁית פרק כ פסוק א: א וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר.
). יִצְחָק הציג את רִבְקָה כאחותו, אך התרמית התגלתה והם גורשו מגְרָר, ואחרי סכסוך עם תושבי האזור בקשר לבארות שם, יִצְחָק כרת ברית עם אֲבִימֶלֶךְ מלך גְרָר בבְּאֵר שָׁבַע. באותה התקופה עֵשָׂו נישא לנשים חִתִּיוֹת למורת רוחם של הוריו.

יַעֲקֹב קנה את הבכורה מעֵשָׂו בנזיד עדשים. אח"כ, בעידודה ובעזרתה של רִבְקָה, יַעֲקֹב התחזה לעֵשָׂו השָׂעִיר עם עור גְּדָיִים ששם על הידיים, וכך גנב את ברכת הבכור מאביו יִצְחָק הזקן וכבד הראייה. רִבְקָה גילתה שעֵשָׂו חשב לנקום ביַעֲקֹב, והאיצה ביַעֲקֹב לברוח ללָבָן אחיה, ולהשאר שם עד שעֵשָׂו ירגע מכעסו. ליִצְחָק היא סיפרה שהיא חוששת שאם יַעֲקֹב ישאר - הוא עלול גם כן להינשא לאחת מבנות החַתִּים המקומיות כמו שעשה עֵשָׂו.

כשרִבְקָה מתה, יַעֲקֹב קבר אותה במְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה
[^]בְּרֵאשִׁית פרק מ"ט פסוק ל"א: לא שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת אַבְרָהָם וְאֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת יִצְחָק וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה.
. יִצְחָק עבר לגור כמו אביו אברהם באֵלֹנֵי-מַמְרֵא שבחֶבְרוֹן, וכשמת בהיותו בן 180 שנה, הוא נקבר באחוזת הקבר המשפחתית שבמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה בידי עֵשָׂו וְיַעֲקֹב
[^]בְּרֵאשִׁית פרק ל"ה פסוקים כ"ז-כ"ט: כז וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק. כח וַיִּהְיוּ יְמֵי יִצְחָק מְאַת שָׁנָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה. כט וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו.
.
פרקים המזכירים את יִצְחָק
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
משפחת יַעֲקֹב