שאלות נפוצות
איך רואים כאן את המקומות המופיעים בפרק כלשהו בתנ"ך?
קודם יש למצוא את העמוד של הספר של הפרק. אפשר למצוא את עמוד הספר או בעמוד הבית של האתר
(alamapa.com)
או בתפריט "ספרים" הנגיש בכל עמוד באתר בשורת התפריטים בחלק העליון של כל עמוד.
מתוך עמוד הספר יש לבחור בשורת "פרקים" (ע"י לחיצה עם העכבר על הסימן
) ולבחור את הפרק הרצוי מתוך הרשימה (ע"י לחיצה עם העכבר על שם הפרק המופיע בכחול בימין כל שורה ברשימת הפרקים).
מפה עם המקומות המוזכרים בפרק תופיע כעת בצד השמאלי של העמוד.
מה המקור לזיהוי מקום כלשהו המופיע על מפה, ומה האמינות של הזיהוי?
החדשות הטובות הן שהשתמשתי במקור אחד לכל
זיהויי המקומות, ושמקור זה הוא אמין ביותר.
מדובר בסדרת הספרים
עולם התנ"ך
המצויינת, הנותנת, בין השאר, את הערכת המחקר לגבי מיקום התילים הקדומים התואמים את המקומות המוזכרים בכל פרק.
לפעמים מוצגות כמה אפשרויות זיהוי, ובכל מקרה עבור כל זיהוי אפשרי מפורטת גם הסיבה לזיהוי ואמינותו.
כשניתנו שם כמה אפשרויות - בחרתי את זאת שהוצגה כסבירה ביותר.
במקומות שההערכה היא בסבירות נמוכה - מופיע במפה כאן הציון
(משוער)
לצד שם המקום.
במקומות שההערכה היא נמוכה ביותר או כשקיימת השערה כללית רק לאזור של המקום - מופיע ציון
(לא ידוע)
לצד שם המקום.
החדשות הרעות הן שאין גירסא מקוונת של "עולם התנ"ך", ולכן כרגע אין ברירה אלא לגשת
ישירות לספר עצמו כדי לחקור יותר לעומק את מקורות ואמינות המיקום.
לצורך מיקום התל הקדום במדוייק על המפה נעזרתי לרוב במפות
עמוד-ענן.
האתר החברתי המצויין הזה מציג על מפת ישראל, בין השאר, כמעט את כל התילים הארכאולוגים, בתוספת פרשנות בד"כ.
כרגע הדרך היחידה (והמייגעת) לוודא את המיקום המופיע במפה כאן היא למצוא את המקום המתאים באתר עמוד-ענן בעזרת הקואורדינטות של המקום במפת גוגל כאן. בד"כ, תאור התל בעמוד-ענן יתייחס גם למקור התנ"כי המשוער. לפרטים נוספים על זיהוי המקום יש לפנות לפירוש הפרק התנ"כי בספר המתאים ב "עולם התנ"ך". לא נח כל כך, יש להודות. אולי בעתיד ניתן יהיה להצמיד את תאורי השערות המקום ישירות לתאור המקום באתר זה.
כרגע הדרך היחידה (והמייגעת) לוודא את המיקום המופיע במפה כאן היא למצוא את המקום המתאים באתר עמוד-ענן בעזרת הקואורדינטות של המקום במפת גוגל כאן. בד"כ, תאור התל בעמוד-ענן יתייחס גם למקור התנ"כי המשוער. לפרטים נוספים על זיהוי המקום יש לפנות לפירוש הפרק התנ"כי בספר המתאים ב "עולם התנ"ך". לא נח כל כך, יש להודות. אולי בעתיד ניתן יהיה להצמיד את תאורי השערות המקום ישירות לתאור המקום באתר זה.
איך אפשר לזהות את המיקום של שם מקום המוזכר בתנ"ך?
כמו שנאמר למעלה, המיקום על המפה של המקומות כאן באתר עוקב אחרי ההשערות הניתנות בעולם התנ"ך.
ההשערות מבוססות על מספר שיקולים, וככל שמספר השיקולים התקף לגבי שם מקום מסויים גדול יותר, וככל שהשיקול מבוסס יותר - כך עולה גם חוזק ההשערה כמובן:
1. השתמרות שם המקום - במדוייק או בשינוי קל.
2. המיקום הגיאוגרפי מתאים את התיאור הגיאוגרפי בכתובים, או את המיקום היחסי למקומות ידועים אחרים.
3. הממצא הארכאולוגי מתאים לתקופה המתוארת בספר.
4. מסורת ארוכת שנים ומתועדת של הזיהוי.
מספר המקומות בהן מתקיימים כל השיקולים הנ"ל באופן מלא הוא גדול במידה מפתיעה. חישבו למשל על ירושליים כמובן, אך גם על יפו, עזה, צור, רבת עמון, ורבים רבים אחרים. אך אולי אין, בעצם, בדבר להפתיע בהתחשב בהסטוריה הארוכה והמתועדת של הארץ ובחשיבות הרבה שניתנה למקומות המוזכרים בתנ"ך. אך אותה חשיבות רבה היא גם מקור של סכנה בזיהוי מקום, המבוסס בעיקר על משאלת לב או אילתור. כך קורה כנראה כמעט לגבי כל מיקום הקברים ה"מדוייק" של דמויות התנ"ך או של ארועים שהתקיימו מחוץ למקומות יישוב ידועים (כמו בור יוסף שניתן "לבקרו", לפי מסורת בת 1000 שנה לפחות, ליד חאן עתיק צמוד לקיבוץ עמיעד הגלילי, למרות שהיום מקובל די בוודאות לזהות את דותן בין שכם לג'נין).
יש גם לזכור שיישובים ישראלים רבים שהוקמו בימי הציונות נקראו על שמות מקומות תנ"כיים שהתקיימו בתל או בישוב ערבי סמוך, או שמקומם המדוייק לא ידוע אך האזור הכללי משוער. ראו למשל את המקרה של המושב בית-שערים בעמק יזרעאל. כשהמושב הוקם וניתן לו שמו בשנות ה-20 של המאה ה-20 היה ידוע רק האזור הכללי של העיר בית-שערים הקדומה. כשהעיר התגלתה במקרה כעשור אח"כ וזוהתה בוודאות בגבעת שייח אבריק ליד קריית טבעון (כמעט 5 ק"מ ממושב בית שערים) שם היישוב כבר השתרש ותושביו סירבו "לוותר" עליו לטובת קרית טבעון שהוקמה ממש באותם ימים.
עוד תופעה מפתיעה היא השתמרות השם התנ"כי ביישובים פלסטינים זעירים או בשמות מסורתיים של תילים ארכאולוגים. אך גם כאן מסתתרת סכנה לזיהוי שגוי בשל ה"פיתוי" שבשם הדומה. לכן לעולם אסור על זיהוי מקום להתבסס רק על הדמיון בשם אלא גם על שיקולים נוספים כמתואר למעלה. ממצא ארכאולוגי מהתקופה הוא תנאי בל יעבור לזיהוי אמין. הוא שימושי גם הרבה פעמים לזיהוי המיקום המקורי של עיר שקצת "זזה" ממקומה או התרחבה ברבות הימים (כמו עיר דוד בירושלים, או תל בלאטה במזרח שכם).
רמזים גאוגרפים בסיפור המקראי, במיוחד מיקום יחסי למקומות ידועים אחרים, יכול להוסיף לאמינות הזיהוי. למשל התיאור המפורט של היישובים הנמצאים בגבולות נחלות השבטים בספר יהושוע לרוב ניתן במפורש לפי "הסדר" בכוון מסויים. כך אם יישוב "ב" נמצא לפי הסדר בין יישובים "א" ו"ג" הידועים, הרי שכדי לזהות גם את יישוב "ב" צריך לחפש בין "א" ל "ג" יישוב המתאים לפי השיקולים שניתנו למעלה (כלומר שם דומה וממצא ארכאולוגי מתאים). לפעמים ניתן גם תיאור מקום במונחים גיאוגרפים המתאימים למקום מזוהה. למשל, ראו במסגרת תאור קרב מִכְמָשׂ בפרק שמואל א י"ד את תאור הגחתם במפתיע של יְהוֹנָתָן ונושא כליו אל מוצב הפלישתים שמעליהם מתוך הגיא בין מִכְמָשׂ (מכמש מזוהה בתל סמוך לכפר מוח'מאס של היום, המזוהה בעצמו גם לפי שמות מקומות סמוכים המוזכרים במהלך הקרבות) לגֶּבַע (מזוהה בכפר ג'בע הסמוך של היום) שם שאול צופה במהלך הפעולה. מקום הגיא מתאים, אולי, לפתח הנקיק של נחל מכמש מתחת לשלוחת גבעה ליד מוח'מאס ובקו ראייה מכוון ג'בע מלמעלה. ראו מפה שם.
1. השתמרות שם המקום - במדוייק או בשינוי קל.
2. המיקום הגיאוגרפי מתאים את התיאור הגיאוגרפי בכתובים, או את המיקום היחסי למקומות ידועים אחרים.
3. הממצא הארכאולוגי מתאים לתקופה המתוארת בספר.
4. מסורת ארוכת שנים ומתועדת של הזיהוי.
מספר המקומות בהן מתקיימים כל השיקולים הנ"ל באופן מלא הוא גדול במידה מפתיעה. חישבו למשל על ירושליים כמובן, אך גם על יפו, עזה, צור, רבת עמון, ורבים רבים אחרים. אך אולי אין, בעצם, בדבר להפתיע בהתחשב בהסטוריה הארוכה והמתועדת של הארץ ובחשיבות הרבה שניתנה למקומות המוזכרים בתנ"ך. אך אותה חשיבות רבה היא גם מקור של סכנה בזיהוי מקום, המבוסס בעיקר על משאלת לב או אילתור. כך קורה כנראה כמעט לגבי כל מיקום הקברים ה"מדוייק" של דמויות התנ"ך או של ארועים שהתקיימו מחוץ למקומות יישוב ידועים (כמו בור יוסף שניתן "לבקרו", לפי מסורת בת 1000 שנה לפחות, ליד חאן עתיק צמוד לקיבוץ עמיעד הגלילי, למרות שהיום מקובל די בוודאות לזהות את דותן בין שכם לג'נין).
יש גם לזכור שיישובים ישראלים רבים שהוקמו בימי הציונות נקראו על שמות מקומות תנ"כיים שהתקיימו בתל או בישוב ערבי סמוך, או שמקומם המדוייק לא ידוע אך האזור הכללי משוער. ראו למשל את המקרה של המושב בית-שערים בעמק יזרעאל. כשהמושב הוקם וניתן לו שמו בשנות ה-20 של המאה ה-20 היה ידוע רק האזור הכללי של העיר בית-שערים הקדומה. כשהעיר התגלתה במקרה כעשור אח"כ וזוהתה בוודאות בגבעת שייח אבריק ליד קריית טבעון (כמעט 5 ק"מ ממושב בית שערים) שם היישוב כבר השתרש ותושביו סירבו "לוותר" עליו לטובת קרית טבעון שהוקמה ממש באותם ימים.
עוד תופעה מפתיעה היא השתמרות השם התנ"כי ביישובים פלסטינים זעירים או בשמות מסורתיים של תילים ארכאולוגים. אך גם כאן מסתתרת סכנה לזיהוי שגוי בשל ה"פיתוי" שבשם הדומה. לכן לעולם אסור על זיהוי מקום להתבסס רק על הדמיון בשם אלא גם על שיקולים נוספים כמתואר למעלה. ממצא ארכאולוגי מהתקופה הוא תנאי בל יעבור לזיהוי אמין. הוא שימושי גם הרבה פעמים לזיהוי המיקום המקורי של עיר שקצת "זזה" ממקומה או התרחבה ברבות הימים (כמו עיר דוד בירושלים, או תל בלאטה במזרח שכם).
רמזים גאוגרפים בסיפור המקראי, במיוחד מיקום יחסי למקומות ידועים אחרים, יכול להוסיף לאמינות הזיהוי. למשל התיאור המפורט של היישובים הנמצאים בגבולות נחלות השבטים בספר יהושוע לרוב ניתן במפורש לפי "הסדר" בכוון מסויים. כך אם יישוב "ב" נמצא לפי הסדר בין יישובים "א" ו"ג" הידועים, הרי שכדי לזהות גם את יישוב "ב" צריך לחפש בין "א" ל "ג" יישוב המתאים לפי השיקולים שניתנו למעלה (כלומר שם דומה וממצא ארכאולוגי מתאים). לפעמים ניתן גם תיאור מקום במונחים גיאוגרפים המתאימים למקום מזוהה. למשל, ראו במסגרת תאור קרב מִכְמָשׂ בפרק שמואל א י"ד את תאור הגחתם במפתיע של יְהוֹנָתָן ונושא כליו אל מוצב הפלישתים שמעליהם מתוך הגיא בין מִכְמָשׂ (מכמש מזוהה בתל סמוך לכפר מוח'מאס של היום, המזוהה בעצמו גם לפי שמות מקומות סמוכים המוזכרים במהלך הקרבות) לגֶּבַע (מזוהה בכפר ג'בע הסמוך של היום) שם שאול צופה במהלך הפעולה. מקום הגיא מתאים, אולי, לפתח הנקיק של נחל מכמש מתחת לשלוחת גבעה ליד מוח'מאס ובקו ראייה מכוון ג'בע מלמעלה. ראו מפה שם.