סיכום
ספר מִשְׁלֵי כולל מספר רב של דברי חכמה בנושאים שונים ובאורכים שונים, אך רוב הדברים מנוסחים בצורה תמציתית ביותר (כפסוק אחד או שניים). המְשָׁלִים מיוחסים בראש הספר למֶלֶךְ שְׁלֹמֹה, ואח"כ נמסר גם שחלקם הועתקו בימי המלך חִזְקִיָּהוּ. לקראת סוף הספר באים מְשָׁלִים המיוחסים לאָגוּר בִּן יָקֶה, ולאִמּוֹ של המֶלֶךְ לְמוּאֵל. המְשָׁלִים והפתגמים מושפעים מכתבי חכמה מצריים ובמיוחד מהוראת א'מנ-מ-א'פת.
המְשָׁלִים והפתגמים מנוסחים בד"כ כעצות של אב או של מורה לבנו או לתלמידו. הנושאים הנפוצים ביותר הם שבח לחָכְמָה ובוז לטיפשות, צדיק ורשע, כבוד להורים, וחשיבות החינוך - גם בעזרת מלקות. נושאים החוזרים לאורך הספר כוללים גם אזהרה לְהִמָּנַע מאישה זרה נואפת או כעסנית, ולעומתם שבחים לאישה הטובה. אזהרה לְהִמָּנַע ממתן ערבות כספית, מעצלנות, מגרגרנות ושתייה יתרה, השליח הטוב והרע, עד השקר, המלוכה - כולל סגולות המלך הטוב, איך להתנהג בחברת שליטים, ועבדים העולים לגדולה.
המְשָׁלִים הם בד"כ בעלי אופי חילוני, אבל הספר מזכיר מספר פעמים את המסר שראשית כל חָכְמָה היא יִרְאַת ה'. פרקים כ"ח-כ"ט כוללים גם נושאים דתיים כמו יִרְאַת ה', ושמירה על תורתו, משפט צדק, כיבוד הורים, הימנעות מגביית ריבית, וצְדָקָה לעניים.
ספר מִשְׁלֵי מחולק למספר "קבצי" מְשָׁלִים. הקבצים הגדולים הם הראשון והשני. הקובץ ה-1 כולל פסקאות עצמאיות העוסקות במיוחד בחָכְמָה ובכללי התנהגות הנובעים ממנה. הקובץ ה-2 כולל פתגמים רבים בני פסוק בודד בנושאים מגוונים. הפתגמים כאן מציגים את התועלת שבדבר טוב מול הנזק שברע המנוגד לו - תקבולת "מנוגדת", או מציגים טענה מסויימת בשתי צורות כשהשנייה מדגישה או מקבילה לראשונה - תקבולת "משלימה" או "נרדפת". הקובץ ה-3, וה-4 הנספח לו כוללים כללי התנהגות הראויים לסופר מלומד בחצר השלטון. הקובץ ה-5 כולל מִקְבְּצֵי מְשָׁלִים קצרים בעלי נושא משותף, ומסתיים בפתגמים בעלי אופי דתי. שני הפרקים האחרונים של הספר כוללים את קובץ-6 עם דברי אָגוּר בִּן יָקֶה, את קובץ 7 הכולל קבוצות מְשָׁלִים בעיקר מעולם הטבע, וקובץ 8 המיוחס לאִמּוֹ של המֶלֶךְ לְמוּאֵל והכולל עצות למֶלֶךְ.
ספר מִשְׁלֵי מסתיים בשיר לאֵשֶׁת חַיִל, בו כל פסוק מתחיל באות הבאה בא"ב (אקרוסתיכון). אֵשֶׁת חַיִל היא אישה חכמה, מוכשרת, דואגת לביתה, ויְרֵאָת ה', ומגלמת את כל התכונות הטובות שתוארו בקבצי הספר.
המְשָׁלִים והפתגמים מנוסחים בד"כ כעצות של אב או של מורה לבנו או לתלמידו. הנושאים הנפוצים ביותר הם שבח לחָכְמָה ובוז לטיפשות, צדיק ורשע, כבוד להורים, וחשיבות החינוך - גם בעזרת מלקות. נושאים החוזרים לאורך הספר כוללים גם אזהרה לְהִמָּנַע מאישה זרה נואפת או כעסנית, ולעומתם שבחים לאישה הטובה. אזהרה לְהִמָּנַע ממתן ערבות כספית, מעצלנות, מגרגרנות ושתייה יתרה, השליח הטוב והרע, עד השקר, המלוכה - כולל סגולות המלך הטוב, איך להתנהג בחברת שליטים, ועבדים העולים לגדולה.
המְשָׁלִים הם בד"כ בעלי אופי חילוני, אבל הספר מזכיר מספר פעמים את המסר שראשית כל חָכְמָה היא יִרְאַת ה'. פרקים כ"ח-כ"ט כוללים גם נושאים דתיים כמו יִרְאַת ה', ושמירה על תורתו, משפט צדק, כיבוד הורים, הימנעות מגביית ריבית, וצְדָקָה לעניים.
ספר מִשְׁלֵי מחולק למספר "קבצי" מְשָׁלִים. הקבצים הגדולים הם הראשון והשני. הקובץ ה-1 כולל פסקאות עצמאיות העוסקות במיוחד בחָכְמָה ובכללי התנהגות הנובעים ממנה. הקובץ ה-2 כולל פתגמים רבים בני פסוק בודד בנושאים מגוונים. הפתגמים כאן מציגים את התועלת שבדבר טוב מול הנזק שברע המנוגד לו - תקבולת "מנוגדת", או מציגים טענה מסויימת בשתי צורות כשהשנייה מדגישה או מקבילה לראשונה - תקבולת "משלימה" או "נרדפת". הקובץ ה-3, וה-4 הנספח לו כוללים כללי התנהגות הראויים לסופר מלומד בחצר השלטון. הקובץ ה-5 כולל מִקְבְּצֵי מְשָׁלִים קצרים בעלי נושא משותף, ומסתיים בפתגמים בעלי אופי דתי. שני הפרקים האחרונים של הספר כוללים את קובץ-6 עם דברי אָגוּר בִּן יָקֶה, את קובץ 7 הכולל קבוצות מְשָׁלִים בעיקר מעולם הטבע, וקובץ 8 המיוחס לאִמּוֹ של המֶלֶךְ לְמוּאֵל והכולל עצות למֶלֶךְ.
ספר מִשְׁלֵי מסתיים בשיר לאֵשֶׁת חַיִל, בו כל פסוק מתחיל באות הבאה בא"ב (אקרוסתיכון). אֵשֶׁת חַיִל היא אישה חכמה, מוכשרת, דואגת לביתה, ויְרֵאָת ה', ומגלמת את כל התכונות הטובות שתוארו בקבצי הספר.
מקומות
|
מבנה הספר
פרקים | ||
---|---|---|
א | ט | קובץ 1: פתיחת הספר הכולל מְשָׁלִים של המֶלֶךְ שְׁלֹמֹה, שמטרתם ללמד חָכְמָה וצֶדֶק לנערים התמימים וגם להוסיף ידע לחכמים. עצות רבות האָב לִבְנוֹ לקבל חָכְמָה מהוריו, כי החָכְמָה יקרה מכסף וזהב, ונותנת בעצמה אריכות ימים, עֹשֶׁר, וְכָבוֹד. היא גם משמשת מְלָכִים ושאר שליטים למשול בצֶדֶק. על הַבֵּן להזהר מטיפשים, חבורות רוצחים, ובעיקר לא להתפתות לאישה הזרה והנואפת, אלא להתברך ולשמוח באֵשֶׁת נְעוּריו הנאמנה רק לו. כמו כן, על הַבֵּן לְהִמָּנַע ממתן ערבות כספית לזָּר, ולְהִמָּנַע מעצלנות. החָכְמָה נמשלת לאישה הקוראת לאנשים (בעיקר לחסרי החָכְמָה) לבוא וללמוד את דבריה. גם הטיפשות נמשלת לאישה כזאת, אך היא תוביל את הבאים אליה לארץ המתים. לא כדאי ללמד טיפשים ורשעים כי הם יחזירו רק בּוּז, אלא כדאי להוסיף חָכְמָה לחכמים וצדיקים שיחזירו אהבה גם על נזיפות. לסיכום: ראשית כל חָכְמָה היא יִרְאַת ה'. |
י | כ"ב | קובץ 2: הקובץ כולל פתגמים רבים, באורך של פסוק בודד כל אחד. רוב הפתגמים נמסרים לתלמיד בגוף שלישי ומתארים מצב קיים או רצוי. הקובץ פותח בסדרת פתגמים בעלי "תקבולת משלימה", כלומר המציגים את התועלת שבדבר טוב מול הנזק שברע המנוגד לו. אלה כוללים הקבלות בין חכמה\טיפשות, צדיקות\רשע, חריצות\עצלנות, אהבה\שנאה, עושר\עוני, אמת\שקר וחנופה, שמירת סוד וחשיפתו, צדקה\קמצנות, אישה מוכשרת\טיפשה, רחמים\אכזריות, דְּאָגָה\רוגע, שליח נאמן\רע, צניעות\גאווה, שמחה\עצב, אורח\קוצר-רוח, סובלנות\רוגז, לקיחת-שוחד\טוהר-מידות, צעיר\זקן. בהמשך, הפתגמים הם בעלי צורה של תקבולת "משלימה" או "נרדפת", כלומר פתגמים המציגים טענה מסויימת בשתי צורות כשהשנייה מדגישה או מקבילה לראשונה. אלה כוללים פתגמים בנושאים של יִרְאַת ה', השגחת ה', עזרת ה', המשפחה, ילדים והורים, האישה הטובה, האישה המציקה והמְפַתָּה, המלוכה, כעס, עצלנות, וִיכּוּחים, שִׁכְרוּת, נהנתנות, עצלנות, רכילות, ידידות, תחבולות מלחמה, מסחר, מתן ערבות, שוחד, עזרה לעניים, שמחה בחלקך, השפעת הנפש על הגוף, חינוך, תכנון, סובלנות, חסכון בדברים, ותקווה. |
כ"ב | כ"ד | קובץ 3: קובץ אִימְרוֹת חכמה נוספות באורכים משתנים (כולל מְעֵין שיר של 7 פסוקים על השִׁיכּוֹר, בסוף פרק כ"ג). האִימְרוֹת נמסרות לתלמיד (הסופר?), ועוסקות כאן בכללי התנהגות הראויים לסופר מלומד: לא לעשוק עניים, לא לכעוס, לא לתת ערבות, לא לשנות גבול נחלות, ולא לשהות עם זונות. יש לְהִמָּנַע גם מקנאה ברשעים, מרדיפת עושר, משמחה לאיד ומנקמה. יש להקפיד על נימוסי שולחן אצל השליטים, לְהִמָּנַע מסעודה אצל קמצנים, ובכלל מגרגרנות ושתייה יתרה בסעודה, ומשכרות באופן כללי. יש להקפיד על החינוך, כיבוד ההורים, ועזרה לזוּלַת. |
כ"ד | קובץ 4: מעין נספח קצר (בסוף פרק כ"ד) לקובץ 3, הדומה לו באופיו, ובו אִימְרוֹת חָכְמָה נוספות לתלמיד: שמירה על צדק במשפט, המלצה לחיות חיים פעילים, ולְהִמָּנַע מעצלנות. | |
כ"ה | כ"ט | קובץ 5: המְשָׁלִים מיוחסים לשְׁלֹמֹה ומְצוּיָּין שהועתקו בימי חִזְקִיָּהוּ. המְשָׁלִים קצרים בד"כ ומסודרים לפעמים במִקְבְּצֵי מְשָׁלִים בעלי נושא משותף. הנושאים כוללים את המלוכה (כולל ביקורת על השלטון), שמירת סוד, דברי חָכְמָה, שליח נאמן, הימנעות ממתן ערבות, קיום הבטחות, כוחה של הלָשׁוֹן, גמילת טובה לאויב, איפוק, צניעות, קִנְאָה ואַהֲבָה, שובע ורעב, הנדודים, ידידות. הכְּסִיל, העַצְלָן, הנִרְגָּן והרַמַּאי, עד שקר, אישה מציקה, וחמדנות. עוד בקובץ פסוקים על חייו הפשוטים והמספקים של בעל הצֹאן, והמלצות (בעייתיות) ביחס לעבד. שני הפרקים האחרונים כוללים (לראשונה בספר) גם נושאים דתיים כמו יִרְאַת ה', ושמירה על תורתו, משפט צדק, כיבוד הורים, הימנעות מגביית ריבית, וצְדָקָה לעניים. |
ל | קובץ 6: מיוחס לאָגוּר בִּן יָקֶה. הוא מצהיר שהוא נִבְעָר מכל אָדָם, ולא מבין את נפלאות ה' בימי בריאת העולם. הוא מבקש רק לְהִמָּנַע משקר, ולהיות לא עני מדי ולא עשיר מדי בחייו. לסיום, הוא מלא ביקורת על חטאי הדּוֹר שלו. קובץ 7: קבוצות של מְשָׁלִים: 4 תופעות חסרות שׂוֹבַע בעולם, 4 תופעות טבע נפלאות, 3 תופעות בלתי נסבלות אצל בני האָדָם ההופכות סדרי עולם, 4 חיות קטנות וחֲכָמוֹת מאוד, 4 מטיבי לכת הצועדים בבטחון, ועוד כמה פתגמים שונים. |
|
ל"א | קובץ 8: מיוחס לאִמּוֹ של המֶלֶךְ לְמוּאֵל. היא מצווה על בְּנָהּ לא להתמסר לנָּשִׁים, לְהִמָּנַע מיָיִן (המתאים יותר למדוכאים מאשר למלכים, הצריכים לשמור על שיקול דעת במשפט), ולשפוט בצדק. ספר מִשְׁלֵי מסתיים בשיר לאֵשֶׁת חַיִל, בו כל פסוק מתחיל באות הבאה בא"ב (אקרוסתיכון). אֵשֶׁת חַיִל היא אישה חכמה, מוכשרת, דואגת לביתה, ויראת ה', ומגלמת את כל התכונות הטובות שתוארו בקבצי הספר. |
סיכום פרקים (לחיצה על שם הפרק מובילה לפרוט נוסף ולמפת המקומות המוזכרים בו)
פרק | |
---|---|
א | קובץ 1: פתיחת הספר הכולל מְשָׁלִים של המֶלֶךְ שְׁלֹמֹה, שמטרתם ללמד חָכְמָה וצֶדֶק לנערים התמימים וגם להוסיף ידע לחכמים. וראשית כל חָכְמָה היא יִרְאַת ה'. קריאה לַבֵּן ללמוד מאביו ומאימו, ואזהרה שלא יתפתה להצטרף לחבורת מרצחים, כי מי שחומד בֶּצַע חומד את נֶפֶשׁ עצמו. החָכְמָה קוראת לאנשים בַּחוּצות ובשערים וגוערת בְּקַלֵי הדעת ובטפשים ששונאים דָעַת. הם מסרבים להקשיב לאזהרות שלה ולכן לא ימצאו אותה כשיבוא יומם להיענש. |
ב | קריאה לַבֵּן לקבל את דברי אביו ולשמור עליהם: לחפש חָכְמָה כמו שמחפשים מטמון כָּסֶף, ולהקשיב לה. דבריה יהיו נעימים לנפש ויצילו את הַבֵּן מדרכי רשעים. הרשעים עוזבים את הדרכים הישרות והולכים בדרכי חֹשֶׁךְ (ללא אור החָכְמָה) נפתלות, וסוטות מהדרך השלמה והטובה (מַעְגְּלוֹתָם). קריאה לַבֵּן להיזהר מלחבור לאישה הזָרָה ולהתפתות לדבריה החלקים, כי היא בגדה בבעלה ובאלוהיה, ותוביל את כל הבאים לבֵּיתָהּ לעולם המתים. |
ג | קריאה לַבֵּן לא לשכוח את מצוות אביו, כי הם יביאו לו אריכות ימים ושלווה. לא להגזים בבטחון עצמי בחוכמה שלו, אלא לבטוח בה'. לא למאוס בנזיפות של ה', כי ה' נוזף בְּאֵלֶּה שהוא אוהב. החָכְמָה יקרה מכָּסֶף, מזהב, ומִפְּנִינִים, כי היא מציעה אריכות ימים, עֹשֶׁר, וְכָבוֹד, והיא פועלת בדרכי נֹעַם. ה' ברא את העולם בעזרתה. אַל לַבֵּן למנוע טוב מאלה הראויים לו, כל עוד ביכולתו לעשות טוב, לדחות את הבאים לבקש את עזרתו, לריב ללא סיבה או לקנא ברָשָׁע. ה' שונא ומקלל את הרשעים הטפשים, ואוהב ומברך את הצדיקים והחכמים. |
ד | קריאה לַבָּנִים לְהִשָּׁמַע לדברי אביהם, כי גם האָב היה פעם ילד קטן של הוריו, ואביו אמר לו לשמור על מצוותיו. מקור כל חָכְמָה הוא הלימוד ויש לקנות אותה אפילו במחיר כל הרכוש. יש להתייחס לחָכְמָה כמו לאישה אהובה והיא תחזיר אהבה. הרשעים כל כך רוצים לחטוא, עד שאינם מצליחים לישון אם לא עשו דבר רע או הכשילו אָדָם. הלֶחֶם והיין שלהם הושג ברֶשַׁע, ודרכם חשוכה, לעומת דרך הצדיקים המלאה באור. האָב מונה את כל חלקי גופו של הַבֵּן השותפים בשמירה על הדרך הישרה. |
ה | קריאה לבֵּן להישמר מהאישה הזרה המפתה כי היא מובילה לסוף מר, לשְׁאוֹל, ולאובדן כבודו ורכושו (לבעלה הנבגד של האישה). במקום זאת, על הַבֵּן להתברך ולשמוח באֵשֶׁת נְעוּריו הנאמנה רק לו, והנמשלת לבאר מים שופעים. ה' רואה את כל דרכי האָדָם, והָרָשָׁע יִלָּכֵד בחטאיו הנמשלים לחבלים. |
ו | אזהרה לבֵּן לא להסתבך במתן ערבות כספית העורבת לזָּר שידידו של הַבֵּן ישיב לזָּר את ההלוואה. קריאה לעצלן ללמוד מחריצות הנְמָלָה, אשר עובדת גם בלי שמכריחים אותה בעלי סמכות, ודואגת מראש לאגור לחם ואוכל בימי הקַּיִץ והקָּצִיר. איברי גופו של הרשע מעידים (בתנועות עצבניות) על מחשבותיו הרעות. אַל לבֵּן להתפתות בעיניו מיופיה של אישה זרה נואפת, כי הוא יענש בנפשו כשהבעל הנבגד ינקום. |
ז | קריאה לבֵּן לְהִשָּׁמֵר מפני האישה הזרה הנואפת. האָב רואה מחלון ביתו איך האישה מפתה את הנַעַר הפתי ברחוב. היא אוחזת בנער ומנשקת לו, ומזמינה אותו לביתה לחגוג את הזבח שלה, ולהתעלס איתו עד הבוקר במיטה שהציעה וּבִשְּׂמָה, בזמן שבעלה נעדר. האָב מזהיר שכך היא הפילה חללים רבים והדרכים מביתה מובילים לַשְׁאוֹל. |
ח | החָכְמָה עומדת בשער העיר וקוראת לקהל לשמוע את דבריה הישרים והיקרים מכָּסֶף, מזהב, ומִפְּנִינִים. היא משמשת מְלָכִים ושאר שליטים למשול בצֶדֶק, ומעניקה עֹשֶׁר וכָבוֹד לאוהביה. ה' ברא את החָכְמָה בראשית כל הבריאה (של האָרֶץ, התהומות, המעיינות, ההָרִים והגבעות, עָפְרוֹת הארץ, השמים, והפרדת הים מהיבשה). החָכְמָה היתה אז כמו תינוקת ששִׁיעְשְׁעָה את ה' ושיחקה בעולם החדש שברא. |
ט | החָכְמָה בָּנְתָה את ביתה ובו 7 עמודים, וערכה שולחן לסעודה, אליה היא מזמינה את חסרי הדעת, כדי שיבואו ויקבלו ממנה מהלחם ומהיין שלה (משל לדברי החָכְמָה). הטיפשות נמשלת גם היא לאישה היושבת בפתח ביתה הגבוה וקוראת לקהל לבוא לביתה, אך היא תוביל את אורחיה לשְׁאוֹל - ארץ הרְפָאִים. לא כדאי ללמד טיפשים ורשעים כי הם יחזירו רק בּוּז, אלא כדאי להוסיף חָכְמָה לחכמים וצדיקים שיחזירו אהבה גם על נזיפות. מקור החָכְמָה הוא יראת ה'. |
י | קובץ 2: קובץ פתגמים קצרים של המֶלֶךְ שְׁלֹמֹה. רוב הפתגמים שכאן מציגים את התועלת שבדבר טוב מול הנזק שברע המנוגד לו - חכמה\טיפשות, צדיקות\רשע, חריצות\עצלנות, אהבה\שנאה, עושר\עוני. |
י”א | פתגמים קצרים נוספים, כולל פתגמים המציגים את התועלת שבדבר טוב מול הנזק שברע המנוגד לו (חכמה\טיפשות, צדיקות\רשע, אמת\שקר וחנופה, שמירת סוד וחשיפתו, צדקה וקמצנות) ופתגמים המדגישים טענה ע"י הבאת שני פנים לה (הֵעָזְרוּת בתחבולות במלחמה, המנעות ממתן ערבות לזָר). |
י”ב | פתגמים קצרים נוספים, כולל בעיקר פתגמים המציגים את התועלת שבדבר טוב מול הנזק שברע המנוגד לו (חכמה\טיפשות, גורל הצדיק\הרשע, אישה מוכשרת\טיפשה, חריצות\עצלנות, רחמים\אכזריות, דְּאָגָה\רוגע). |
י”ג | פתגמים קצרים נוספים, כולל פתגמים המציגים את התועלת שבדבר טוב מול הנזק שברע המנוגד לו (חכמה\טיפשות, צדיק\רשע, חריצות\עצלנות, עושר\עוני, שליח נאמן\רע) ופתגמים המדגישים טענה ע"י הבאת שני פנים לה (פזרנות וקמצנות, תקווה, וחינוך). |
י”ד | פתגמים קצרים נוספים, כולל פתגמים המציגים את התועלת שבדבר טוב מול הנזק שברע המנוגד לו - תקבולת "מנוגדת" (חכמה\טיפשות, צדיק\רשע, צניעות\גאווה, עדות אמת\שקר, שמחה\עצב, אורח\קוצר-רוח) ופתגמים המציגים טענה מסויימת בשתי צורות כשהשנייה מדגישה או מקבילה לראשונה - תקבולת "משלימה" או "נרדפת" (בנושאים של תכנון, יִרְאַת ה', מלוכה, השפעת הנפש על הגוף). |
ט”ו | פתגמים קצרים נוספים, כולל פתגמים המציגים את התועלת שבדבר טוב מול הנזק שברע המנוגד לו - תקבולת "מנוגדת" (דיבור נעים, חיוך, וסובלנות\רוגז, חכמה\טיפשות, צדיק\רשע, עוני\עושר, לקיחת-שוחד\טוהר-מידות) ופתגמים המציגים ברובם טענה מסויימת בשתי צורות כשהשנייה מדגישה או מקבילה לראשונה - תקבולת "משלימה" או "נרדפת" (בנושאים של השגחת ה' על הכל, שמחה בחלקך, גאווה). |
ט”ז | פתגמים קצרים נוספים, כולל פתגמים המציגים ברובם טענה מסויימת בשתי צורות כשהשנייה מדגישה או מקבילה לראשונה - תקבולת "משלימה" או "נרדפת" (בנושאים של שלטון ה' בגורל האדם, חטא הגאווה והטוב שבדרכי נועם וסובלנות, הכדאיות שבחָכְמָה ובהליכה בדרכי הצדק וביראת ה', המלוכה, ואופיו של הרָשָׁע). |
י”ז | פתגמים קצרים נוספים, כולל פתגמים המציגים ברובם טענה מסויימת בשתי צורות כשהשנייה מדגישה או מקבילה לראשונה - תקבולת "משלימה" או "נרדפת" (בנושאים של עוני ועושר, צדק ורשע, ילדים והורים, חוכמה וטיפשות, מריבות ושלום, ידידות, מתן ערבות, שוחד, וחסכון בדברים). |
י”ח | פתגמים קצרים נוספים, כולל פתגמים המציגים ברובם טענה מסויימת בשתי צורות כשהשנייה מדגישה או מקבילה לראשונה - תקבולת "משלימה" או "נרדפת" (בנושאים של טיפש וחכם, רשע וצדיק, כעס, עצלנות, עזרת ה', עושר ועוני, גאווה, השפעת מצב הרוח על הבריאות, וִיכּוּחים, האישה הטובה, והידידות). |
י”ט | פתגמים קצרים נוספים, כולל פתגמים המציגים ברובם טענה מסויימת בשתי צורות כשהשנייה מדגישה או מקבילה לראשונה - תקבולת "משלימה" או "נרדפת" (בנושאים של טיפש וחכם, עני ועשיר, עד שקר, המלוכה, המשפחה, עצלנות, וסובלנות). |
כ | פתגמים קצרים נוספים, כולל פתגמים המציגים ברובם טענה מסויימת בשתי צורות כשהשנייה מדגישה או מקבילה לראשונה - תקבולת "משלימה" או "נרדפת" (בנושאים של שִׁכְרוּת, המלוכה, עצלנות, חכמה, צדיק ורשע, מסחר, אזהרה ממתן ערבות לזר, תחבולות מלחמה, רכילות, שלטון ה', צעיר וזקן). |
כ”א | פתגמים קצרים נוספים, כולל פתגמים המציגים ברובם טענה מסויימת בשתי צורות כשהשנייה מדגישה או מקבילה לראשונה - תקבולת "משלימה" או "נרדפת" (בנושאים של מלוכה, שלטון ה', צדיק ורשע, גאווה, עצלנות, אישה מציקה, עזרה לעניים, שוחד, נהנתנות, וחסכנות). |
כ”ב | קובץ 2 מסתיים בפתגמים קצרים נוספים, בנושאים של שֵׁם טוב, שלטון ה', חכם וטיפש, רשע וצדיק, צניעות, חינוך, עשיר ועני, העצלן, וזהירות מהאישה הזרה המְפַתָּה. בפסוק י"ז מתחיל קובץ 3 של ספר מִשְׁלֵי: קובץ אִימְרוֹת חכמה נוספות באורכים משתנים. האִימְרוֹת נמסרות לתלמיד (הסופר?), ועוסקות כאן בכללי התנהגות הראויים לסופר מלומד (לא לעשוק עניים, לא לכעוס, לא לתת ערבות, ולא לשנות גבול נחלות). |
כ”ג | אִימְרוֹת חכמה נוספות באורכים משתנים. האִימְרוֹת נמסרות לתלמיד (הסופר?), ועוסקות כאן בכללי התנהגות הראויים לסופר מלומד. נושאי הפתגמים הם: נימוסי שולחן אצל שליטים, המנעות מסעודה אצל קמצנים, ובכלל מגרגרנות ושתייה יתרה בסעודה. חינוך, כיבוד הורים, והִמָּנְעוּת מרדיפת עושר, מהסגת גבול, מזונות, ומשִׁכְרוּת. |
כ”ד | אִימְרוֹת חכמה נוספות באורכים משתנים. האִימְרוֹת נמסרות לתלמיד (הסופר?), ועוסקות כאן בכללי התנהגות הראויים לסופר מלומד. נושאי הפתגמים הם:קנאה ברשעים, שמחה לאיד ונקמה, חכמה, טיפשות, ועזרה לזוּלַת. פסוקים כ"ג-ל"ד כוללים את קובץ 4 של ספר מִשְׁלֵי, שהוא מעין נספח הדומה באופיו לקובץ 3, ובו אִימְרוֹת חכמה נוספות לתלמיד (שמירה על צדק במשפט, המלצה לחיות חיים פעילים, ולְהִמָּנַע מעצלנות). |
כ”ה | פתיחה לקובץ 5 של ספר מִשְׁלֵי, המייחסת את המְשָׁלִים שבו למֶלֶךְ שְׁלֹמֹה, ומציינת שהועתקו בימי חִזְקִיָּהוּ מלך יְהוּדָה. הקובץ כולל מְשָׁלִים קצרים בד"כ המסודרים לפעמים במִקְבְּצֵי מְשָׁלִים בעלי נושא משותף. הנושאים כוללים את המלוכה, שמירת סוד, דברי חָכְמָה, שליח נאמן, קיום הבטחות, כוחה של הלָשׁוֹן, עד שקר, גמילת טובה לאויב, אישה מציקה, ואיפוק. |
כ”ו | מְשָׁלִים קצרים נוספים המסודרים במִקְבְּצֵים בעלי נושא משותף: מְשָׁלִים על הכְּסִיל, על העַצְלָן, ועל הנִרְגָּן והרַמַּאי. |
כ”ז | מְשָׁלִים קצרים נוספים על צניעות, טיפשות וחכמה, קִנְאָה ואַהֲבָה, שובע ורעב, הנדודים, ידידות, המנעות ממתן ערבות, אשה כעסנית, רכושנות, ומקבץ פסוקים על חייו הפשוטים והמספקים של בעל הצֹאן. |
כ”ח | פרק זה והבא של הקובץ החמישי של המְשָׁלִים כולל פתגמים קצרים בני פסוק בודד בד"כ, וכולל (לראשונה בספר) גם נושאים דתיים כמו יִרְאַת ה', ושמירה על תורתו. פתגמים נוספים עוסקים בנושאים הקרובים גם כן למצוות התורה: רָשָׁע וצַדִּיק, משפט צדק, כיבוד הורים, וצדקה, וגם עני ועשיר, קמצנות וחמדנות, ידידות, המלוכה והשליטים. |
כ”ט | פתגמים קצרים בני פסוק בודד בד"כ, בנושאים דתיים כמו שמירה על מצוות התורה, כיבוד הורים, צְדָקָה, רשעים וצדיקים, והימנעות מגביית ריבית. עוד פתגמים עוסקים בנושאים של עני ועשיר, מלוכה ומשפט צדק, חריצות, יחס (בעייתי) לעבד, חיי פחד, קמצנות, וחמדנות. |
ל | קובץ 6: מיוחס לאָגוּר בִּן יָקֶה. הוא מצהיר שהוא נִבְעָר מכל אָדָם, ולא מבין את נפלאות ה' בימי בריאת העולם. הוא מבקש רק לְהִמָּנַע משקר, ולהיות לא עני מדי ולא עשיר מדי בחייו, וגם ממליץ לא להלשין על עֶבֶד בפני אֲדֹנָיו. לסיום, הוא מלא ביקורת על חטאי הדּוֹר שלו. קובץ 7: קבוצות של מְשָׁלִים: 4 תופעות חסרות שׂוֹבַע בעולם, 4 תופעות טבע נפלאות, 3 תופעות בלתי נסבלות אצל בני האָדָם ההופכות סדרי עולם, 4 חיות קטנות וחֲכָמוֹת מאוד, 4 מטיבי לכת הצועדים בבטחון, ועוד כמה פתגמים שונים. |
ל”א | קובץ 8: מיוחס לאִמּוֹ של המֶלֶךְ לְמוּאֵל. היא מצווה על בְּנָהּ לא להתמסר לנָּשִׁים, לְהִמָּנַע מיָיִן (המתאים יותר למדוכאים מאשר למלכים, הצריכים לשמור על שיקול דעת במשפט), ולשפוט בצדק. שיר לאֵשֶׁת חַיִל, בו כל פסוק מתחיל באות הבאה בא"ב (אקרוסתיכון). אֵשֶׁת החַיִל עובדת יום ולילה ומכינה דברים בְּיָדֶיהָ לבני ביתה ולמכירה, מחומרים שהיא משיגה בעצמה. היא דואגת למזון ולִלְבוּשׁ לבני הבית, וזוכה לשבחים מכולם ובעיקר ממשפחתה. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
לחן | פרק | פסוק | |
---|---|---|---|
א | ח | שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ. | |
ג | י"ז | דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. | |
ו | ו | לֵךְ אֶל נְמָלָה, עָצֵל! רְאֵה דְרָכֶיהָ, וַחֲכָם. | |
ט | א | חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה. | |
ט | י"ז | מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם. | |
י | ז | זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב. | |
י"א | י"ד | בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ. | |
י"ב | י | יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ.. | |
י"ג | כ"ד | חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְּנוֹ.. | |
י"ד | ט"ו | פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר.. | |
ט"ו | כ"ז | ..שׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה. | |
י"ז | כ"ח | גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב.. | |
י"ח | כ"א | מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן.. | |
י"ח | כ"ב | מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב.. | |
י"ט | כ"ד | טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת.. | |
כ | א | לֵץ הַיַּין, הֹמֶה שֵׁכָר, וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ - לֹא יֶחְכָּם. | |
כ"ג | ל"א | ..כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ.. | |
כ"ד | ו | כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ. | |
כ"ד | ט"ז | כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם.. | |
כ"ה | ט"ו | לָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם. | |
כ"ז | ב | יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ.. | |
כ"ז | כ"ד | כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן.. | |
כ"ח | י"ג | מוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם. | |
ל | כ"ב | ..עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ.. | |
ל"א | י | אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא? | |
ל"א | ל | שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי.. |
נפשות פועלות