סיכום
אחרי מות דָוִד, מולך בנו שְׁלֹמֹה, החכם באדם. הממלכה שלווה ועשירה ממסחר ימי ענף. שְׁלֹמֹה בונה את בית המקדש עם עזרה מחִירָם מלך צור. מַלְכַּת שְׁבָא מבקרת את שְׁלֹמֹה ומתרשמת מחוכמתו.
אחרי מותו מולך בנו רְחַבְעָם אך הוא מתגרה בעַם ומאיים עליהם בעבודות קשות והממלכה מתפצלת בין יְהוּדָה, עליה מולך רְחַבְעָם, ובין שאר עשרת שבטי יִשְׂרָאֵל שעליהם מולך יָרָבְעָם. בימי רְחַבְעָם, פרעה שִׁישַׁק עולה על יְרוּשָׁלִָם ובוזז את המקדש.
מכאן הספר מתמקד בתולדות ממלכת יְהוּדָה (ואינו מפרט את תולדות ממלכת יִשְׂרָאֵל, כמו שפירטו ספרי מְלָכִים). הספר מספר על כל מלך - אם עבד את ה' כראוי (ואז זכה לכבוד ולהצלחה), או אם חטא (ואז זכה בעונש). בסוף כל העַם חוטא ולכן כולם נענשים בחורבן הבית ובגלות. בימי כל מלך גם נשלח נביא המדריך אותו או גוער בו. תיאור חיי כל מלך מסתיים בציון מקום או אופן קבורתו (בד"כ בעיר דָוִד), ובציון הספר שבו תועדו תולדות המלך - בד"כ בספר דברי נביא או נביאים שניבאו בימיו, או בסֵפֶר הַמְּלָכִים\מַלְכֵי יהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל, סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, או במִדְרַשׁ\פרשנות סֵפֶר הַמְּלָכִים. אחרי רְחַבְעָם מולכים ביהוּדָה המלכים המופיעים להלן (כל מלך הוא בנו של קודמו, אלא אם כן מצויין אחרת). ניתן, כמו תמיד, לקבל פירוט נוסף על כל מלך ע"י הקשה על שמו המופיע בכחול. ראו גם בתחתית העמוד את האיור עם "שושלות מלכי יהודה, ישראל והנביאים" שבה מופיעים מלכי יהוּדָה במקביל למלכי יִשְׂרָאֵל.
אֲבִיָּם יוצא ללחום בצבא יָרָבְעָם, ונואם נאום מולם (מהר צְמָרַיִם) שבו הוא מנסה לשכנע את צבא יָרָבְעָם בחוקיות הבלעדית של ממלכת יהוּדָה, אך יָרָבְעָם תוקף ומובס.
אָסָא הולך בדרכי ה', מסיר את העבודה הזרה מהארץ, וזוכה בשנות שקט רבות. הוא מביס בעזרת ה' את צבא זֶרַח הַכּוּשִׁי, וחוגג ברוב עַם (את שבועות?) בירושלים. בַּעְשָׁא מלך יִשְׂרָאֵל עולה על יְהוּדָה ואָסָא משלם למלך אֲרָם שיתקוף אותו (במקום לסמוך על ה'). בַּעְשָׁא אמנם נסוג, אבל אָסָא מוכה במחלת רגליים אנושה.
יְהוֹשָׁפָט הולך בדרכי ה', מסיר את העבודה הזרה, ושולח שליחים ללמד את העַם תורה, ומְמַנֶּה שופטי צדק. הוא מתחזק בממלכתו וזוכה לכבוד ולמִסִּים מהעמים השכנים. אבל הוא כורת ברית עם אַחְאָב מלך יִשְׂרָאֵל החוטא, ויוצא איתו לקרב מול אֲרָם, ואַחְאָב מת בקרב. אח"כ אויבים פולשים לממלכה ויְהוֹשָׁפָט מתפלל לעזרת ה' שמשמיד את צבא האויבים.
יְהוֹרָם חוטא לה', והורג את 6 אחיו אחרי עלותו לשלטון. אויבים פולשים לממלכה, ויְהוֹרָם עצמו מת ביסורים ממחלת מעיים.
אֲחַזְיָהוּ חוטא לה' והולך בדרכי מלכי יִשְׂרָאֵל. הוא מבקר את יְהוֹרָם מלך ישראל המחלים מפציעה ביזרעאל, ונרצח ע"י יֵהוּא יחד עם שאר בית אַחְאָב ובני אֶחָיו שלו עצמו.
עֲתַלְיָה - אם אֲחַזְיָהוּ רוצחת את בניו מלבד את יוֹאָשׁ. יוֹאָשׁ התינוק מוסתר במקדש עד ההפיכה שעורך יְהוֹיָדָע הכוהן, שבה נרצחת עֲתַלְיָה, ויוֹאָשׁ בן ה7 עולה למלוכה.
יוֹאָשׁ, בן אֲחַזְיָהוּ, הולך בדרכי ה' ומצליח כל עוד יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן מַנְחֶה אותו, אבל אחרי מות יְהוֹיָדָע, יוֹאָשׁ מתחיל לחטוא לה' וגם גורם לסקילתו למוות של זְכַרְיָה בן יְהוֹיָדָע בחצר המקדש. אח"כ צבא ארם פולש לממלכה ויוֹאָשׁ נרצח.
אֲמַצְיָה הולך בדרכי ה', הורג את רוצחי אביו, מצליח במלחמותיו אבל אז נעשה גאה ומתחיל לחטוא לה'. כשהוא תוקף את יִשְׂרָאֵל, הוא נשבה בידי יוֹאָשׁ מלך יִשְׂרָאֵל, מוחזר ליְהוּדָה, ואח"כ נרצח בקשר כנגדו.
עֻזִּיָּהוּ הולך בדרכי ה', מצליח מול אויביו, ומחזק את ירושלים. אבל אח"כ הוא מעז להקטיר על מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת שבמקדש, ונעשה מצורע. הוא עובר לגור בנפרד בזמן שבנו יוֹתָם מולך בפועל.
יוֹתָם הולך בדרכי ה', בונה בירושלים ומצליח במלחמותיו.
אָחָז חוטא לה' בעבודה זרה וגם משבית את עבודת המקדש, וממשיך בכך גם כשה' מעניש אותו במכות שאויבי יהודה הרבים מכים אותה.
חִזְקִיָּהוּ הולך בדרכי ה', מחדש את הפולחן לה', מטהר את המקדש, מסדיר את העבודות בו וחוגג פֶּסַח חגיגי בירושלים. חִזְקִיָּהוּ מחזק את ביצורי הממלכה, ובונה את נקבת השילוח בירושלים, לקראת בוא סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר שכובש את ערי יְהוּדָה אך נכשל בכיבוש יְרוּשָׁלִָם.
מְנַשֶּׁה חוטא באופן חמור לה', אבל אחרי שהוא נענש כשצבא אשור לוקח אותו בשבי, הוא חוזר בתשובה ומסיר את הפולחן הזר שהקים, ולכן זוכה לשנות מלכות ארוכות.
אָמוֹן חוזר על חטאי הפולחן של אביו, אבל לא חוזר בתשובה כמוהו, ועבדיו רוצחים אותו בביתו.
יֹאשִׁיָּהוּ הולך בדרכי ה'. במהלך בֶּדֶק הַבָּיִת במקדש נמצא ספר התורה. יֹאשִׁיָּהוּ מקריא אותו לפני העַם בירושלים ומחדש את הברית עם ה', ואח"כ חוגג פֶּסַח חגיגי בירושלים. הוא יוצא לעצור את פַרְעֹה נְכוֹ שעובר בארץ, ויֹאשִׁיָּהוּ נהרג בקרב מולו במְגִדּוֹ.
יְהוֹאָחָז עולה למלוכה אך מודח (ונלקח למצרים) ע"י פַרְעֹה נְכו כעבור 3 חודשים.
פַרְעֹה נְכו ממליך את יְהוֹיָקִים, אחיו של יְהוֹאָחָז. יְהוֹיָקִים חטא לה', ואח"כ נְבוּכַדְנֶאצַּר מלך בָּבֶל מַגְלֶה אותו לבָּבֶל (לפי גרסת ספר מְלָכִים - יְהוֹיָקִים נקבר עם אבותיו בירושלים).
יְהוֹיָכִין, בנו של יְהוֹיָקִים עולה למלוכה, חוטא לה', ואחרי כ3 חודשים נְבוּכַדְנֶאצַּר מַגְלֶה אותו לבָּבֶל, בוזז את המקדש וממליך את צִדְקִיָּהוּ.
צִדְקִיָּהוּ (בן יֹאשִׁיָּהוּ) חוטא לה', יחד עם כל העַם, וכשהוא מורד בבָּבֶל, נְבוּכַדְנֶאצַּר עולה על הארץ, מחריב את המקדש ואת יְרוּשָׁלִָם, ומַגְלֶה את העם לבָּבֶל.
הספר, והתנ"ך כולו מסתיים בנימה אופטימית עם הצהרת כּוֹרֶשׁ מלך פָּרַס המתירה את שיבת ציון.
אחרי מותו מולך בנו רְחַבְעָם אך הוא מתגרה בעַם ומאיים עליהם בעבודות קשות והממלכה מתפצלת בין יְהוּדָה, עליה מולך רְחַבְעָם, ובין שאר עשרת שבטי יִשְׂרָאֵל שעליהם מולך יָרָבְעָם. בימי רְחַבְעָם, פרעה שִׁישַׁק עולה על יְרוּשָׁלִָם ובוזז את המקדש.
מכאן הספר מתמקד בתולדות ממלכת יְהוּדָה (ואינו מפרט את תולדות ממלכת יִשְׂרָאֵל, כמו שפירטו ספרי מְלָכִים). הספר מספר על כל מלך - אם עבד את ה' כראוי (ואז זכה לכבוד ולהצלחה), או אם חטא (ואז זכה בעונש). בסוף כל העַם חוטא ולכן כולם נענשים בחורבן הבית ובגלות. בימי כל מלך גם נשלח נביא המדריך אותו או גוער בו. תיאור חיי כל מלך מסתיים בציון מקום או אופן קבורתו (בד"כ בעיר דָוִד), ובציון הספר שבו תועדו תולדות המלך - בד"כ בספר דברי נביא או נביאים שניבאו בימיו, או בסֵפֶר הַמְּלָכִים\מַלְכֵי יהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל, סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, או במִדְרַשׁ\פרשנות סֵפֶר הַמְּלָכִים. אחרי רְחַבְעָם מולכים ביהוּדָה המלכים המופיעים להלן (כל מלך הוא בנו של קודמו, אלא אם כן מצויין אחרת). ניתן, כמו תמיד, לקבל פירוט נוסף על כל מלך ע"י הקשה על שמו המופיע בכחול. ראו גם בתחתית העמוד את האיור עם "שושלות מלכי יהודה, ישראל והנביאים" שבה מופיעים מלכי יהוּדָה במקביל למלכי יִשְׂרָאֵל.
אֲבִיָּם יוצא ללחום בצבא יָרָבְעָם, ונואם נאום מולם (מהר צְמָרַיִם) שבו הוא מנסה לשכנע את צבא יָרָבְעָם בחוקיות הבלעדית של ממלכת יהוּדָה, אך יָרָבְעָם תוקף ומובס.
אָסָא הולך בדרכי ה', מסיר את העבודה הזרה מהארץ, וזוכה בשנות שקט רבות. הוא מביס בעזרת ה' את צבא זֶרַח הַכּוּשִׁי, וחוגג ברוב עַם (את שבועות?) בירושלים. בַּעְשָׁא מלך יִשְׂרָאֵל עולה על יְהוּדָה ואָסָא משלם למלך אֲרָם שיתקוף אותו (במקום לסמוך על ה'). בַּעְשָׁא אמנם נסוג, אבל אָסָא מוכה במחלת רגליים אנושה.
יְהוֹשָׁפָט הולך בדרכי ה', מסיר את העבודה הזרה, ושולח שליחים ללמד את העַם תורה, ומְמַנֶּה שופטי צדק. הוא מתחזק בממלכתו וזוכה לכבוד ולמִסִּים מהעמים השכנים. אבל הוא כורת ברית עם אַחְאָב מלך יִשְׂרָאֵל החוטא, ויוצא איתו לקרב מול אֲרָם, ואַחְאָב מת בקרב. אח"כ אויבים פולשים לממלכה ויְהוֹשָׁפָט מתפלל לעזרת ה' שמשמיד את צבא האויבים.
יְהוֹרָם חוטא לה', והורג את 6 אחיו אחרי עלותו לשלטון. אויבים פולשים לממלכה, ויְהוֹרָם עצמו מת ביסורים ממחלת מעיים.
אֲחַזְיָהוּ חוטא לה' והולך בדרכי מלכי יִשְׂרָאֵל. הוא מבקר את יְהוֹרָם מלך ישראל המחלים מפציעה ביזרעאל, ונרצח ע"י יֵהוּא יחד עם שאר בית אַחְאָב ובני אֶחָיו שלו עצמו.
עֲתַלְיָה - אם אֲחַזְיָהוּ רוצחת את בניו מלבד את יוֹאָשׁ. יוֹאָשׁ התינוק מוסתר במקדש עד ההפיכה שעורך יְהוֹיָדָע הכוהן, שבה נרצחת עֲתַלְיָה, ויוֹאָשׁ בן ה7 עולה למלוכה.
יוֹאָשׁ, בן אֲחַזְיָהוּ, הולך בדרכי ה' ומצליח כל עוד יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן מַנְחֶה אותו, אבל אחרי מות יְהוֹיָדָע, יוֹאָשׁ מתחיל לחטוא לה' וגם גורם לסקילתו למוות של זְכַרְיָה בן יְהוֹיָדָע בחצר המקדש. אח"כ צבא ארם פולש לממלכה ויוֹאָשׁ נרצח.
אֲמַצְיָה הולך בדרכי ה', הורג את רוצחי אביו, מצליח במלחמותיו אבל אז נעשה גאה ומתחיל לחטוא לה'. כשהוא תוקף את יִשְׂרָאֵל, הוא נשבה בידי יוֹאָשׁ מלך יִשְׂרָאֵל, מוחזר ליְהוּדָה, ואח"כ נרצח בקשר כנגדו.
עֻזִּיָּהוּ הולך בדרכי ה', מצליח מול אויביו, ומחזק את ירושלים. אבל אח"כ הוא מעז להקטיר על מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת שבמקדש, ונעשה מצורע. הוא עובר לגור בנפרד בזמן שבנו יוֹתָם מולך בפועל.
יוֹתָם הולך בדרכי ה', בונה בירושלים ומצליח במלחמותיו.
אָחָז חוטא לה' בעבודה זרה וגם משבית את עבודת המקדש, וממשיך בכך גם כשה' מעניש אותו במכות שאויבי יהודה הרבים מכים אותה.
חִזְקִיָּהוּ הולך בדרכי ה', מחדש את הפולחן לה', מטהר את המקדש, מסדיר את העבודות בו וחוגג פֶּסַח חגיגי בירושלים. חִזְקִיָּהוּ מחזק את ביצורי הממלכה, ובונה את נקבת השילוח בירושלים, לקראת בוא סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר שכובש את ערי יְהוּדָה אך נכשל בכיבוש יְרוּשָׁלִָם.
מְנַשֶּׁה חוטא באופן חמור לה', אבל אחרי שהוא נענש כשצבא אשור לוקח אותו בשבי, הוא חוזר בתשובה ומסיר את הפולחן הזר שהקים, ולכן זוכה לשנות מלכות ארוכות.
אָמוֹן חוזר על חטאי הפולחן של אביו, אבל לא חוזר בתשובה כמוהו, ועבדיו רוצחים אותו בביתו.
יֹאשִׁיָּהוּ הולך בדרכי ה'. במהלך בֶּדֶק הַבָּיִת במקדש נמצא ספר התורה. יֹאשִׁיָּהוּ מקריא אותו לפני העַם בירושלים ומחדש את הברית עם ה', ואח"כ חוגג פֶּסַח חגיגי בירושלים. הוא יוצא לעצור את פַרְעֹה נְכוֹ שעובר בארץ, ויֹאשִׁיָּהוּ נהרג בקרב מולו במְגִדּוֹ.
יְהוֹאָחָז עולה למלוכה אך מודח (ונלקח למצרים) ע"י פַרְעֹה נְכו כעבור 3 חודשים.
פַרְעֹה נְכו ממליך את יְהוֹיָקִים, אחיו של יְהוֹאָחָז. יְהוֹיָקִים חטא לה', ואח"כ נְבוּכַדְנֶאצַּר מלך בָּבֶל מַגְלֶה אותו לבָּבֶל (לפי גרסת ספר מְלָכִים - יְהוֹיָקִים נקבר עם אבותיו בירושלים).
יְהוֹיָכִין, בנו של יְהוֹיָקִים עולה למלוכה, חוטא לה', ואחרי כ3 חודשים נְבוּכַדְנֶאצַּר מַגְלֶה אותו לבָּבֶל, בוזז את המקדש וממליך את צִדְקִיָּהוּ.
צִדְקִיָּהוּ (בן יֹאשִׁיָּהוּ) חוטא לה', יחד עם כל העַם, וכשהוא מורד בבָּבֶל, נְבוּכַדְנֶאצַּר עולה על הארץ, מחריב את המקדש ואת יְרוּשָׁלִָם, ומַגְלֶה את העם לבָּבֶל.
הספר, והתנ"ך כולו מסתיים בנימה אופטימית עם הצהרת כּוֹרֶשׁ מלך פָּרַס המתירה את שיבת ציון.
מקומות
|
|
מבנה הספר
סיכום פרקים (לחיצה על שם הפרק מובילה לפרוט נוסף ולמפת המקומות המוזכרים בו)
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
נפשות פועלות
שושלות מלכי יהודה, ישראל והנביאים - לפתיחת האיור בעמוד נפרד לחצו כאן
