עַלַמַּפָּה

חַנָּה העקרה מתפללת לבן וכששְׁמוּאֵל נולד לה ולאֶלְקָנָה היא מוסרת אותו כפי שנָדְרָה לעבודת ה' אצל עֵלִי בשִׁלֹה. ה' קורא לשְׁמוּאֵל הילד בלילה ומודיע לו שיעניש את בית עֵלִי בשל חטאי בניו, ואמנם בקרב מול הפלישתים באֶבֶן הָעֵזֶר נופל ארון הברית בידי הפלישתים, בני עֵלִי מתים, ועֵלִי עצמו נופל מכסאו ומת כשהוא שומע על גורל הארון. הארון נודד בין ערי הפלישתים ומביא הרס ומגיפה בכל מקום עד שהם מחליטים להשיבו לישראל וזוג פרות מובילות אותו על עֲגָלָה בדרך נס עד בֵּית שֶׁמֶשׁ משם הוא נשלח לבית אֲבִינָדָב שבקִרְיַת יְעָרִים.

העם מתעקש ששְׁמוּאֵל יתן להם מלך למרות אזהרותיו, וה' מורה לו לבחור בשָׁאוּל מבִנְיָמִן. שָׁאוּל יוצא עם נערו לחפש אֲתוֹנוֹת שאבדו לאביו ולבסוף פוגש את שְׁמוּאֵל שמושח אותו למלוכה, מדבר איתו ארוכות על תפקידו ומציג אותו לפני העם-. שָׁאוּל ממחיש את יכולותיו כמלך כשהוא מביס את בני עַמּוֹן הצרים על יָבֵשׁ גִּלְעָד, וזוכה לאהדת העם, אבל אח"כ זובח בגִּלְגָּל בלי להמתין לשְׁמוּאֵל, שזועם ומודיע לשָׁאוּל שהמלוכה לא תשאר בביתו. בינתיים יְהוֹנָתָן בן שָׁאוּל מתנקש בנציב הפְּלִשְׁתִּי בגֶבַע והפְּלִשְׁתִּים מתכנסים במִכְמָשׂ, אך יְהוֹנָתָן מביס אותם יחד עם נושא כליו, ושָׁאוּל מוביל את המרדף אחרי הכוחות הפְּלִשְׁתִּים הנסוגים. שָׁאוּל נלחם ומשמיד את עֲמָלֵק, אך חס על מלכם אֲגַג ועל מיטב המקנה, בניגוד לצו ה', ושְׁמוּאֵל מודיע לשָׁאוּל שה' מאס בשל כך במלכותו.

ה' מנחה את שְׁמוּאֵל לבחור את דָוִד הצעיר מבין בני יִשַׁי בבֵית לָחֶם והוא מושח אותו שם למלוכה. רוח רעה נופלת על שָׁאוּל מדי פעם והוא מזמן את דָוִד להשאר עימו ולנגן לו בכינור כדי להרגיעו. דָוִד מצליח להרוג את גָּלְיָת הפלישתי בעזרת ה' עם קלע ובאבן שאסף מנחל הָאֵלָה, ונשות העם שרות על שָׁאוּל שהפיל אלפי אויבים ועל דָוִד שהפיל רבבות. שָׁאוּל מתחיל לקנא בדָוִד וזורק עליו את חניתו. הוא גם מנסה לסכן את דָוִד במלחמות ע"י נשואיו לבתו - תחילה עם הגדולה מירב ואח"כ עם מִיכַל אשר אוהבת אותו. יְהוֹנָתָן נקשר בנפשו לדָוִד ומנסה להשלים בינו לביו שָׁאוּל, אך שָׁאוּל עדיין מנסה לפגוע בו, ומִיכַל עוזרת לדָוִד לברוח דרך חלון ביתם למורת רוחו של אביה. כששָׁאוּל מבחין שדָוִד נעדר מסעודת החג הוא זועם על יְהוֹנָתָן בנו שעוזר לו, ויְהוֹנָתָן יוצא להפגש עם דָוִד בסתר והם נפרדים בהתרגשות ונשבעים אמונים ביניהם ובין צאצאיהם. דָוִד בורח לנֹב ומקבל עזרה מאֲחִימֶלֶךְ, הכהן הראשי שם, וכששָׁאוּל מגלה זאת הוא מצווה על טבח כל כהני נֹב ותושביה, מלבד אֶבְיָתָר בן אֲחִימֶלֶךְ שמצליח לברוח לדָּוִד עם האֵפוֹד.

דָוִד בורח אל אָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת הפלישתית, אך נאלץ לעשות את עצמו משוגע כדי שיוכל לברוח משם, ומתחיל לנדוד בין אתרים מוּגָנִים שונים ביהוּדָה. הוא מציל את תושבי קְעִילָה מהפלישתים אך בורח כשהוא מבין שהם יסגירו אותו לשָׁאוּל. גם תושבי זִיף קוראים לשָׁאוּל ללכוד את דָוִד במִדְבַּר שלידם, אך שָׁאוּל נאלץ לעזוב את המקום כדי להאבק בפלישתים. דָוִד מוותר על הזדמנות להרוג את שָׁאוּל במערה בעֵין גֶּדִי ואח"כ שוב בלילה במחנה של שָׁאוּל. נָבָל הכַּרְמֶלי מסרב בגסות להשיב עזרה לדָוִד ודָוִד יוצא לנקום בו אך אֲבִיגַיִל אשת נָבָל עוצרת אותו בנימוק שאַל לדָוִד לשפוך דם בנסיון להושיע את עצמו, במקום לתת לה' להושיע אותו. בסופו של דבר נָבָל מת ודָוִד נישא לאֲבִיגַיִל.

דָוִד מקבל מאָכִישׁ את צִקְלָג ופושט משם על שבטים נוודים בדרום אך מציג את נצחונותיו כאילו פשט על בני יִשְׂרָאֵל כדי שאָכִישׁ יאמין בנאמנותו אליו. כשצבא הפלישתים יוצא למלחמה בבני ישראל, שרי הצבא הפלישתי מתנגדים לנוכחות דָוִד איתם ואָכִישׁ בלית ברירה שולח אותו בחזרה. כשדָוִד שב לצִקְלַג הוא מגלה שבינתיים העֲמָלֵקִים שרפו את העיר וחטפו את תושביה, כולל את נשותיו. הוא מכה בהם ומשחרר את השבויים ומחלק את השלל גם בין הנשארים מאחור ובין רֵעָיו בערי יְהוּדָה. שָׁאוּל הולך להעלות באוב את שְׁמוּאֵל אצל אישה בעֵין דּוֹר לפני הקרב מול הפלישתים ושְׁמוּאֵל מודיע לו שהוא עומד למות בקרב יחד עם בניו. הפלישתים מביסים את בני ישראל בקרב בהר גִּלְבֹּעַ, בני שָׁאוּל נופלים בקרב ושאול נופל על חרבו. הפלישתים תולים את גופותיהם על חומת בֵּית-שְׁאָן עד שבני יָבֵשׁ גִּלְעָד באים בלילה, מורידים אותם מהחומה, ומביאים אותם לקבורה בעירם.