עיר
קָמוֹן
רמת זיהוי : 2 - זיהוי מקובל
כנויים נוספים : קֻמֵים
קָמוֹן במקרא
על השופט יָאִיר הַגִּלְעָדִי נאמר ששפט את ישראל 22 שנה ושהיו לו 30 בנים רוכבים על עיירים ולהם ערים בגִּלְעָד הנקראות חוות יָאִיר. במותו, נקבר יָאִיר בְּקָמוֹן
[^]שׁוֹפְטִים פרק י פסוקים ג-ה: ג וַיָּקָם אַחֲרָיו יָאִיר הַגִּלְעָדִי וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. ד וַיְהִי לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים רֹכְבִים עַל שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים לָהֶם לָהֶם יִקְרְאוּ חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד. ה וַיָּמָת יָאִיר וַיִּקָּבֵר בְּקָמוֹן.
.
זיהוי המקום
לפי המסופר על השופט יָאִיר, קָמוֹן היתה עיר באזור חוות יָאִיר שבצפון הגִּלְעָד. פּוֹלִיבְּיוּס (הסטוריון יווני מהמאה ה-2 לפנה"ס) כתב שאנטיוכוס ה-3 כבש את פחל, את קמון ואת עפרון
[1]The Histories of Polybius. Book V chapter 70-12. Section 422 in the English version From Project Gutenberg.
- שלושתן גם כן ערים בצפון הגִּלְעָד. אשתורי הפרחי (מאות 14-13 לספירה) זיהה את קָמוֹן עם העיר קֻמֵים שבירדן, השוכנת על דרך ראשית בין צפון בקעת הירדן לאירביד ומזרחה. כיום מקובל הזיהוי של קָמוֹן עם קָם
[2]לקסיקון מקראי, הוצאת דביר, 1965, מנחם סוליאלי ומשה ברכוז, ל-ת, עמוד 788
, כ-2 ק"מ מצפון לקֻמֵים, אשר משמרת כמשוער את שמה של קָמוֹן, ואשר בה נמצאו גם שרידים מתקופות קדומות
[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ז, עמוד 195
.
פרקים המזכירים את קָמוֹן
ציטוטים נבחרים