עיר
אֲדָמִי הַנֶּקֶב
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
The canyon of Adami stream. By Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons
ערוץ נחל אֲדָמִי הקניוני (הַנֶּקֶב של "אֲדָמִי הַנֶּקֶב" המקראית?) ובו בוקע עין אֲדָמִי (באזור הצמחייה שבחלק התחתון של הערוץ בתמונה). בערך בשליש גובה הגבעה בחלק הימני של הצילום ניתן לראות את שרידי חורבת דמין, ומעליה נישא תל אֲדָמִי בראש הגבעה.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Tel Adami as viewed from the west. By Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons
תל אֲדָמִי במרכז התמונה. מבט מכוון מערב.
רמת זיהוי : 2 - זיהוי מקובל
אֲדָמִי הַנֶּקֶב במקרא
אֲדָמִי, או אֲדָמִי הַנֶּקֶב היתה עיר בנחלת שבט נַפְתָּלִי, כנראה באזור הגבול הדרומי של הנחלה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים ל"ב-ל"ג: לב לִבְנֵי נַפְתָּלִי יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי לִבְנֵי נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם. לג וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד לַקּוּם וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיַּרְדֵּן.
.
זיהוי המקום
יש המבחינים בין "אֲדָמִי" ל"נֶּקֶב" כישובים נפרדים, ומזהים אותם אולי עם "אתממ" ו"נגב" הנזכרות ברשימת ערי הארץ של פרעה תחותמיס ה-3. אדממ נזכרת גם בפאפירוס אנסטאזי מימי פרעה רעמסס ה-2
[1]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 150-130
. גם בתרגום ה-70 ובאוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית)
[2]הערך על האוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס בויקיפדיה
יש הבחנה בין אֲדָמִי לנֶּקֶב
[3]הערך על אֲדָמִי\Adami (עמ 45) ועל נֶּקֶב\Nakeb (עמ 77) באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס בתרגום לאנגלית
.

התלמוד מזהה את אֲדָמִי עם "דמין"
[4] תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה א'
, המזוהה בד"כ עם חורבת דמין או עם תל אֲדָמִי הסמוך. האתר במקום הוא של ישוב מבוצר על דרך החורנים הקדומה שחיברה בין עכו לצפון עבר-הירדן
[5]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 47
. העיר שכנה בגדה הצפונית של ואדי אל-מעאלקה (נחל אֲדָמִי), בסמוך לעין אֲדָמִי שבאפיק הנחל. ערוץ הנחל הקניוני והעמוק שבאזור
[6]הערך על נחל אֲדָמִי בויקיפדיה
הוא אולי ה"נֶּקֶב" שבשם הישוב. בחורבות נמצאו ממצאים מהתקופה הכנענית (ברונזה) והישראלית (ברזל) ומתקופות מאוחרות יותר
[7]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 112
.
פרקים המזכירים את אֲדָמִי הַנֶּקֶב
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על אֲדָמִי הַנֶּקֶב באתרים של ויקיפדיה ועמוד ענן.
טיולים באזור: שמורת טבע רכס אדמי. באתר רשות הטבע והגנים.
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Damin Ruins. Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons
ח'רבת דמין - עם שרידים מהתקופות הרומית, ביזנטית וצלבנית