עַלַמַּפָּה

כשבְנֵי עַמּוֹן תקפו את בני יִשְׂרָאֵל שממזרח ליַּרְדֵּן, קראו זקני הַגִּלְעָד ליִפְתָּח הַגִּלְעָדִי להלחם בהם. אחרי משא ומתן קצר עם הזקנים וגם עם בְנֵי עַמּוֹן, יצא יִפְתָּח דרומה לעבר ממלכת עַמּוֹן. בדרכו הוא עבר "אֶת הַגִּלְעָד וְאֶת מְנַשֶּׁה וַיַּעֲבֹר אֶת מִצְפֵּה גִלְעָד" וּמִמִּצְפֵּה גִלְעָד חצה את הגבול אל עבר בְּנֵי עַמּוֹן. אז תקף יִפְתָּח את בְּנֵי עַמּוֹן והכה את עריהם "מֵעֲרוֹעֵר וְעַד בּוֹאֲךָ מִנִּית עֶשְׂרִים עִיר וְעַד אָבֵל כְּרָמִים" עד שנכנעו בפניו.

האתרים הנזכרים ברשימת כיבושי יִפְתָּח בממלכת עַמּוֹן לא זוהו בוודאות, ורק ניתן לשער שהן נמצאו לא הרחק מדי מאזור הגבול עם בני יִשְׂרָאֵל שבגִּלְעָד. כך "עֲרוֹעֵר" היא כמשוער "עֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי רַבָּה" שבנחלת גָד (ולא "עֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנוֹן" בדרום נחלת רְאוּבֵן). באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה) נמסר שמִנִּית שכנה במיל הרביעי על הדרך מחֶשְׁבּוֹן לרַבַּת עַמּוֹן ושאָבֵל כְּרָמִים התקיימה עוד בימיו (בשם אָבֵּלָה) ככפר בעל כְּרָמִים פוריים במרחק 6 מילין (לפי גירסת הירונימוס 7 מילין) מרַבַּת עַמּוֹן, בכוון שלא צויין.

בהתאם ל"רמזים" שהובאו למעלה, מקובל הזיהוי הלא וודאי של אָבֵל כְּרָמִים עם העיירה נַאעוּר הנמצאת במרחק מתאים מדרום-מערב לרַבַּת עַמּוֹן, והיושבת באזור של כְּרָמִים .