עיר
אֲנָחֲרַת
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

תל רֶכֶש מכוון מזרח, צילום של אלון אדיר, 27.2.2021 [public domain]
תל רֶכֶש מכוון מזרח
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

תל רֶכֶש מכוון מערב, צילום של אלון אדיר, 27.2.2021 [public domain]
תל רֶכֶש מכוון מערב (הגבעה במרכז המשתפלת למטה ימינה)
רמת זיהוי : 2 - זיהוי מקובל
כנויים נוספים : תל רֶכֶש\תל אל-מוּחַ'רחַ'שׁ
אֲנָחֲרַת במקרא
אֲנָחֲרַת היתה עיר בנחלת שבט יִשָּׂשכָר
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים י"ז, י"ט: יז לְיִשָּׂשכָר יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי לִבְנֵי יִשָּׂשכָר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. ... יט וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן וַאֲנָחֲרַת.
.
זיהוי המקום
אֲנָחֲרַת נזכרת ברשימת הערים של תחותמיס ה-3 בתיאור מסע הכיבושים שלו בא"י (אמצע המאה ה-15 לפנה"ס)
[1]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 126,137
. אֲנָחֲרַת מופיעה גם במצבת נצחון של אמנחותפ ה-2, בנו של תחותמיס ה-3, שם מפורטים הביזה והשבויים שנתפסו בעיר
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 451
.

קיימים מספר זיהויים לאתר של אֲנָחֲרַת
[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך א, עמוד 451
, אך נראה שהמבוסס והמקובל ביניהם הוא הזיהוי עם תל-רֶכֶש\אל-מוּחַ'רחַ'שׁ (ראו במפה), בעיקר על סמך המיקום והממצאים שנמצאו באתר
[4]עולם התנ"ך, ספר יְהוֹשֻׁעַ עמ' 184.
[5]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 137
. התל גדול (כ-40 דונם) ותלול, פסגתו שטוחה והוא מוקף בערוצי הנחלים רֶכֶש ותָּבוֹר. במקום נמצאו ממצאים בין השאר מהתקופה הכנענית (ברונזה) והישראלית (ברזל), כולל שבר של מצבה מצרית (אולי עדות לכך שהאתר היה לעיר מלוכה מצרית בעקבות מסעות תחותמיס ה-3 ובנו), דגם חרס של מקדש, והריסות המשוערות כשרידים של מערכות ביצורים. חשיבותה של העיר באה לה כנראה גם מהמיקום השולט שלה על הדרך שעברה בנחל תָּבוֹר בּוֹאֲכָה בית שאן.
פרקים המזכירים את אֲנָחֲרַת
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על אֲנָחֲרַת באתרים של ויקיפדיה, עמוד ענן ורשות העתיקות.