תל שַדוּד ליד קיבוץ שָׂרִיד הנקרא על שמו.
|
רמת זיהוי
: 1 - זיהוי ודאי
שָׂרִיד במקרא
שָׂרִיד היתה עיר בנחלת שבט זְבֻלוּן, והיא נזכרת כנקודת ציון באמצע הגבול הדרומי של הנחלה, כשממנה הגבול ממשיך מערבה לכוון יָקְנְעָם ומזרחה לכוון כִּסְלֹת תָּבֹר (ראו במפה)
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים י-י"ב: י
וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם עַד שָׂרִיד.
יא
וְעָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת וּפָגַע אֶל הַנַּחַל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יָקְנְעָם.
יב
וְשָׁב מִשָּׂרִיד קֵדְמָה מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ עַל גְּבוּל כִּסְלֹת תָּבֹר וְיָצָא אֶל הַדָּבְרַת וְעָלָה יָפִיעַ.
.
זיהוי המקום
שָׂרִיד מְזוֹהָה עם תל שַדוּד שליד קיבוץ שָׂרִיד, הנקרא על שמו. גם בתרגום ה-70 העיר מכונה "שֵׁדוּד" (עם ד' מקום ר') ויש המשערים לכן שכך גם היה בשמה המקורי של העיר
[1]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 97
. בחפירות שנערכו באתר נחשפו שרידים מהתקופה הכנענית המאוחרת (ברונזה), מהתקופה הישראלית (ברזל) ומתקופות מאוחרות יותר[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ח, עמוד 392
. בין השרידים מתקופת הברונזה נמצאו כלים מיקניים מיובאים, וקבר מפואר בסגנון מצרי ובו גם טבעת חותם מצרית מוזהבת עם שמו של פרעה סֶתִי הראשון (~1300 לפנה"ס). ההשערה המקובלת היא שמדובר בקבר של פקיד כנעני מקומי מימי השלטון המצרי בארץ.
פרקים המזכירים את שָׂרִיד
ציטוטים נבחרים