ח'רבת עַרְבִּתַ'א\ערפד על הגבעה, נחבאת בתוך הסבך משמאל לאקליפטוס הגדול. עוד שמאלה מעט משם נמצא עין ערפד.
|
|
רמת זיהוי
: 3 - זיהוי משוער
חֵלֶף במקרא
חֵלֶף היתה עיר בנחלת שבט נַפְתָּלִי, כנראה באמצע הגבול הדרומי של הנחלה, עם נחלת זְבֻלוּן
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים ל"ב-ל"ג: לב
לִבְנֵי נַפְתָּלִי יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי לִבְנֵי נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם.
לג
וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד לַקּוּם וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיַּרְדֵּן.
.
זיהוי המקום
מקומה של חֵלֶף שנוי במחלקות. יש המחפשים אותה באזור קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל או אף בגבול הצפוני של הנחלה, אך מקובל יותר לזהות אותה עם אתר באזור הגבול הדרומי, לא הרחק מהתבור
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ג, עמוד 159
. בהתאם לכך, יש המזהים את חֵלֶף עם ח'רבת עַרְבִּתַ'א (ערפד)[2]עולם התנ"ך, ספר יְהוֹשֻׁעַ עמ' 187.
[3]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 207
צפונית לתבור - ראו במפה. עין ערפד הנובע מצפון-מערב לחורבה שימש מן הסתם את הישוב הקדום. החורבה עצמה קטנה יחסית (כ-5 דונם) והיתה כמשוער מצודת משמר על דרך חשובה שעברה בסמוך. האתר היה מיושב אולי כבר בתקופה הכנענית (ברונזה), ובוודאי בתקופת המלוכה בישראל (ברזל), ובתקופות מאוחרות יותר.
פרקים המזכירים את חֵלֶף
ציטוטים נבחרים
ניתן לקרוא עוד על חֵלֶף באתר של עמוד ענן.